טיסה 820 של ואריג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיסה 820 של ואריג
Varig Boeing 707-379C Hoppe.jpg
בואינג 707-379C של ואריג, דומה לזה שהיה מעורב בתאונה
תאריך 11 ביולי 1973
מיקום ליד אורלי, צרפת
גורם אש פנימית, שגרמה לאיבוד שליטה ולנחיתה על הגחון
קואורדינטות 48°45′N 2°24′E / 48.750°N 2.400°E / 48.750; 2.400קואורדינטות: 48°45′N 2°24′E / 48.750°N 2.400°E / 48.750; 2.400
הרוגים 123
פצועים 11
ניצולים 11
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס בואינג 707-320C
מספר זנב PP-VJZ
מוצא נמל התעופה הבינלאומי ריו דה ז'ניירו-גאליאו, ריו דה ז'ניירו, ברזיל
יעד נמל התעופה לונדון הית'רו, לונדון
חניות ביניים נמל התעופה אורלי, פריז, צרפת
ואריג
נוסעים 117
אנשי צוות 17

טיסה 820 של ואריג הייתה טיסה של חברת התעופה הברזילאית ואריג שהמריאה מנמל התעופה הבינלאומי גאליאו בריו דה ז'ניירו, ברזיל, ב-11 ביולי 1973, לנמל התעופה הית'רו, לונדון, אנגליה ועצירת ביניים בנמל התעופה אורלי, פריז, צרפת. המטוס, בואינג 707 קידומת PP-VJZ, ביצע נחיתת חירום על שדה בצל, כארבע ק"מ מנמל התעופה אורלי, בגלל עשן במטוס, שנגרם מאש שפרצה באחד מתאי השירותים של המטוס. המטוס ביצע נחיתת אונס שתוצאותיה היו 123 הרוגים, ואחד עשר ניצולים (עשרה אנשי צוות, ואחד הנוסעים).

נחיתת האונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעיות בטיסה 820 החלו כאשר אש פרצה בשירותים האחוריים. אנשי הצוות עברו לחלק הקדמי של המטוס לעבר יציאת חירום, כשנוסעים רבים בגוף המטוס שואפים עשן. כבר קודם נחיתת החירום, רבים מהנוסעים מתו משאיפת עשן. המטוס נחת בשדה, מרחק 5 ק"מ מהמסלול.

רק נוסע אחד שרד, בעוד שמרבית הצוות עזב את המטוס דרך יציאת החירום בחלקו העליון של תא הטייס.

גורם אפשרי להתלקחות האש הוא שתא הפסולת של השירותים עלה באש לאחר שסיגריה בוערת עדיין הושלכה לתוכו. ה-FAA הוציא הודעה 74-08-09 הדורשת "התקנה של שלטים האוסרים על עישון בשירותים והשלכת סיגריות למכל הפסולת בשירותים; הקמת הליך להודיע לנוסעי המטוס כי העישון אסור בתוך תאי שירותים; התקנת מאפרות במקומות מסוימים; וכן בדיקות נשנות על מנת להבטיח שדלתות מכל הפסולת של השירותים פועלות כראוי".

קברניט הטיסה, אראוז'ו דה סילבה, היה ב-30 בינואר 1979 גם קברניט טיסה 967 של ואריג, מטוס מטען בואינג 707-323C שנשא 6 אנשי צוות. המטוס נעלם במהלך הטיסה.[1]

הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הנוסעים שהיו על המטוס היו ברזילאים. הניצולים היחידים היו בתא הטייס או בשורות הראשונות. מתוך 11 ניצולים, 10 היו חברי צוות.[2]

בין הנוסעים שנספו היו:

  • יורג ברודר, שייט אולימפי
  • פילינטו מולר, נשיא הסנאט של ברזיל
  • אוגוסטיניו דוס סנטוס, זמר
  • אנטוניו קרלוס סקבונה, עיתונאי ב-TV Globo, נהג פורמולה 3, והאחראי להבאת פורמולה 1 לברזיל.
  • חוסה ג'ו בקסטר, ארגנטינאי מהפכני, לוחם בצבא המהפכני העממי בארגנטינה.
  • ז'וליו דלאמר, עיתונאי ספורט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]