טיסה 103 של פאן אמריקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טיסת פאן אם 103)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסון תעופה
טיסה 103 של פאן אם
Pan Am 103.jpg
הריסות תא הטייס
סיכום
תאריך 21 בדצמבר 1988
גורם הפצצת טרור
אתר לוקרבי, סקוטלנד
מוצא נמל התעופה לונדון הית'רו, לונדון
יעד נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, ניו יורק
הרוגים 270 (259 במטוס ו-11 על הקרקע)
כלי טיס
סוג כלי הטיס בואינג 747-100
מפעיל פאן אם
מספר שלדה N739PA
נוסעים 243
אנשי צוות 16

טיסה 103 של פאן אמריקאן, הידועה בשם אסון לוקרבי, הייתה טיסת הנוסעים הטרנס-אטלנטית היומית השלישית שהפעילה חברת התעופה פאן אם מנמל התעופה הית'רו בלונדון לנמל התעופה קנדי בניו יורק. ב-21 בדצמבר 1988, לאחר כשעה באוויר, המטוס "Clipper Maid of the Seas" מסוג בואינג 747-100, שביצע את הטיסה, התפוצץ בהיותו בגובה 31 אלף רגל והתרסק. שברי המטוס נחתו בלוקרבי, כפר במחוז דומפריז וגלאוואי בדרום סקוטלנד. כל 259 האנשים במטוס (243 נוסעים ו-16 אנשי צוות) נהרגו, ו-11 תושבי לוקרבי נהרגו על הקרקע. בסך הכל מתו 270 אנשים מ-21 מדינות.[1]

לאחר תום החקירה קבעו החוקרים ש-450 גרם של חומר נפץ התפוצצו בתא המטען הקדמי באמצעות קוצב זמן, ופיצוץ זה הוביל להתפרקות המטוס בעודו באוויר ולנפילתו. רוחות של 190 קמ"ש פיזרו את הנספים ואת שברי המטוס על שטח של 2,189 קמ"ר.

מהלך הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס המריא ב-21 בדצמבר 1988 ב-18:25, לאחר עיכוב מסוים בשל עומס תנועה, לכיוון צפון-מערב מנמל התעופה הית'רו, ואז צפונה לסקוטלנד. על המטוס היו 243 נוסעים ו-16 אנשי צוות, בהם הטייס הראשי ג'יימס מק'קוארי,[2][3] טייס המשנה ריימונד וגנר[4][3] והמהנדס ג'רי אבריט.[3]. מרי מרפי הייתה הדיילת הראשית. חלק מהנוסעים היו בטיסת המשך מפרנקפורט. ב-18:56, כשהמטוס הגיע לגבול בין אנגליה לסקוטלנד, הוא הגיע לגובה של 9,400 מטר מעל הקרקע. בשיחתם האחרונה ב-19:00, יצר הבקר הסקוטי אלן טופ קשר עם המטוס. הטייסים מקוורי ווגנר ענו וביקשו לצאת מערבה אל הים. המטוס התפוצץ מעל דרום סקוטלנד. בעקבות הפיצוץ המטוס נפל בעיירה לוקרבי, הרג 11 אנשים על הקרקע, הרס מספר בתים ויצר מכתש גדול.

חקירת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקירת האירוע נקבע שכ-450 גרם של חומר נפץ פלסטי התפוצץ בתא המטען הקדמי של המטוס והוביל להתפרקותו המהירה של המטוס באוויר. המטוס נפל אל הקרקע בתוך כדקה מרגע הפיצוץ. החקירה גילתה שחומר הנפץ הוחבא במזוודה קשיחה, בתוך מכשיר רדיו. עוד נתגלה קשר ישיר לממשלת לוב באחריות על הפיגוע.

בשנים 1992 ו-‏1994 הטיל האו"ם סנקציות על לוב במטרה להפעיל לחץ על הממשל לשתף פעולה עם חקירת הפיצוץ. הסנקציות כללו איסור על טיסות ללוב וממנה, אמברגו נשק וחרם על מוצרי נפט ועל נכסים כספיים. הסנקציות הושעו בשנת 1999 לאחר שלוב הסגירה למשפט שני חשודים בפיצוץ, אולם לוב דרשה לבטל את הסנקציות באופן רשמי ולא רק להשעותן.

שני הלובים הועמדו לדין בסקוטלנד ב-2001. אחד מהם נמצא חף מפשע, והשני, עבדלבאסט אל-מגרחי, נמצא אשם ברצח ונידון למאסר עולם.

ב-13 באוגוסט 2003 הגיעה הפרשה לסיומה לאחר שלוב נטלה אחריות באופן רשמי על פעולתם של שני הסוכנים שהטמינו את הפצצה במטוס. בעקבות ההודאה התחייבה לוב להעביר 1.5 מיליארד דולר פיצויים עבור בני המשפחות של הקורבנות - כ-10 מיליון דולר למשפחה, והסנקציות הוסרו כליל. בנובמבר 2008 הועבר הסכום במלואו לקרן פיצויים מיוחדת, ולאחריו הוא חולק בהתאם בין המשפחות.

חברת פאן אם נתבעה אף היא, לאחר שחקירה סקוטית העלתה כי אנשי צוות הקרקע של החברה לא הקפידו להתאים את המטען שהועלה למטוס לנוסעים בניגוד לנוהלי החברה, וכך הועלה חומר הנפץ מבלי שבעלי המטען עלו לטיסת ההמשך. החברה נמצאה אשמה וזמן קצר לאחר מכן הכריזה על פשיטת רגל.

באוגוסט 2009 זכה אל מגרחי, הלובי שהורשע באחריות לפיגוע, לחנינה מידי שר המשפטים הסקוטי, לאחר שריצה שמונה שנות מאסר בלבד. סיבת החנינה הרשמית הייתה מצבו הבריאותי הקשה של מגרחי, הלוקה בסרטן הערמונית ולדעת הרופאים לא היה צפוי לחיות יותר מחודשים אחדים. ספקולציות שונות קשרו את המחווה ליחסים הכלכליים הנרקמים בין לוב עתירת הנפט והגז לבין בריטניה‏[5]. ממשלת בריטניה לא הגיבה על החלטת מערכת המשפט הסקוטית, ואילו הממשל האמריקני גינה אותה בחריפות. מגרחי נפטר במאי 2012, כשלוש שנים לאחר שחרורו.‏[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנער שנפל מן השמים (במקור: The Boy Who Fell Out of the Sky: A True Story) מאת קן דורנסטיין, כנרת זמורה ביתן, 2007.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]