טיפול באמצעות שטח
טיפול באמצעות השטח (באנגלית: wilderness therapy, adventure therapy, outdoor therapy,eco ecounter) הוא מונח המתייחס לשיטות שונות שנועדו לטיפול נפשי ולשינוי אישי, המתקיימות בסביבה חיצונית בה המטפלים והמטופלים נחשפים לאותם תנאי שטח מאתגרים. הטיפול או הלמידה מתבססים על למידה התנסותית, תהליך למידה המשלב התנסות ועיבוד (רפלקציה)[1]. הבסיס התאורטי של השיטה נשענת על יסודות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול שטח מתקיים בעיקר במתכונת של טיפול קבוצתי או סדנה קבוצתית, המונחית על ידי מנחה קבוצות או מטפל שעבר הסמכה לטיפול באמצעות השטח. מטרת הטיפול היא להרחיב את טווח החוויה הרגשית הפנימית וההתנסויות המעודדות לצמיחה ושינוי, המזומנים למטפלים ולקבוצה במהלך הפעילות בשטח. ככל שתנאי השטח קיצוניים ומאתגרים יותר, כך נדרשות פעולות אינטנסיביות יותר כדי להתמודד עימם, ונוצרות חוויה פנימית אינטנסיבית יותר והזדמנות לשינוי גדול יותר בפרשנות הפנימית של הפרט ושל הקבוצה. ההתמודדות עם סביבת השטח עוסקת במגוון היבטים - פיזיולוגיים, נוירולוגיים, רגשיים ורוחניים.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר, לאורך ההיסטוריה האנושית, התקיימו מסורות בעלות מטרות או משמעות דומה, כגון מסעות מפרכים של צליינים או מסעות לשם חניכה ולטקסי מעבר, שנועדו בין השאר ליצור שיפור אישי באמצעות התמודדות עם מצבים מאגרים בשטח. סדנאות טיפול באמצעות השטח מתקיימות בעולם המערבי בצורות שונות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 באופן מובנה יותר מבעבר, ובעשורים האחרונים הן מלוות גם במחקר מדעי במטרה לברר את יעילותן.
ניתן לזהות את תחילת הדרך הממוסדת של שיטת הטיפול בתוכנית "Outward Bound" של קורט האהן, שנועד להגביר את החוסן של שייטים צעירים. תוכנית זו נוסדה בשנות ה-40 ועם הזמן גובשה כתוכנית טיפולית לנוער בסיכון. בהמשך התוכנית עברה לארצות הברית, שם הוקם בית ספר של הארגון. הרצון לקחת יסודות של הלמידה ההתנסותית ולשלבם במערכת החינוכית המסורתית הובילה להקמת ארגון "Project Adventure", שמתמקדת באלמנטים של הרפתקה ובייחוד מסלולי חבלים אתגריים. שני ארגונים אלו פעילים עד היום ומזוהים עם התחום. זרם נוסף שצמח הוא "Boot Camp", מחנות אימונים המזכירים במעט טירונות צבאית ומסעות הישרדות. מחנות אלו, שהיו נפוצים בארצות הברית ויעילותם הועמדה בסימן שאלה, עברו שינויים בשנים האחרונות (בעיקר 'ריכוך') וניכרת השפעתן של התוכניות המוזכרות לעיל.
התפתחות התחום בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש במסעות לצורך טיפולי קיים שנים רבות בארץ אך רק בתחילת שנות התשעים החל מיסוד של התחום ושילוב של שיטות מבוססות מחקר.
בשנת 1991 החל ניר גור להוציא סדנאות ההישרדות למדבר יהודה ולנגב בישראל. הסדנאות התבססו על מודלים של "אאוטוורד באונדס" (Outward Bound) מארצות הברית, שנכללות בתחום החינוך באמצעות השטח, והן התמקדו בהתמודדות, התמצאות ופעילות בדד בשטח. ב-1993 הצטרף אליו דוד מיכאלי, שבהמשך פיתח את התחום ואת שיטות הטיפול וההדרכה בארץ. קורס ראשון למדריכים להישרדות נפתח על ידי גור בשדה בוקר. בהדרגה זכה התחום לחשיפה תקשורתית בהיקף מצומצם.[3]
התחום התמקד מ-1994 בעיקר בקבוצות קידום נוער ומכינות קדם צבאיות. ב-1995 התקיימה בארץ הסדנה הראשונה של עבודה קבוצתית בדגש טיפולי, עם אוכלוסיית הנוער של כפר הגמילה מלכישוע, בניהולו של ד"ר בני פישר ובעידודו של ד"ר חיים מהל. פישר טען כי מסע טיפולי מסוג זה מאיץ תהליכים טיפוליים ומקצר את תקופת הטיפול, והוא אף העריך כי מסע טיפולי בן כשבוע, שווה ערך כמעט לשנת טיפול במוסד.[4]
עד 2005 בוצעו כ-100 סדנאות בנות 5-6 ימים במדבר על ידי מיכאלי וגור עם קבוצות קידום נוער בניהולו של נח גרינבוים; קבוצות נגמלי סמים ממלכישוע בניהולם של פישר ועמית שריג; קבוצות חסות הנוער בניהולם של ד"ר ראובן יעקב פישר ורונן צפריר; פרויקט של משטרת ישראל ואוניברסיטת בן-גוריון בניהולה של פרופ' רחל לב ויזל; מכינות קדם צבאיות בניהולם של זאביק שפריר ומתי חי; קבוצות לנוער דתי מנותק בניהולו של אריאל סוקולוף; וקבוצות ממקווה ישראל בניהולו של רונן צפריר. כן הוקמה עמותת אתגרים לפעילויות אתגר בטבע לבעלי מגבלות.
בהמשך החלו להתפרסם מאמרים ומחקרים ישראלים בתחום זה. ב-1999 פורסם מאמרם של יחזקאל כהן ופרופ' שלמה רומי "מסעות-הישרדות": עקרונות, דרכי יישום והשפעתם על הערכה עצמית ומסוגלות אישית של נוער מנותק בישראל. השתמעויות ליועץ החינוכי".[5] בשנת 2000 התפרסם ספרו של מיכאלי "זמן המדבר", העוסק בתפיסות פילוסופיות סביבתיות ויחסי הגומלין בין אדם לסביבה.[6] ב-2002, בעקבות מסע הישרדות לחבורות רחוב מבאר שבע בפרויקט מטעם המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון, פורסם מאמרה של רחל לב-ויזל "חיזוק תחושת יכולת של מתבגרים בסיכון – מחקר פעולה".[7]
ב-2003 נוסד כפר הנוער האתגרי-טיפולי נירים בבוסתן הגליל, בו מהווה הטיפול בשטח מרכיב מרכזי לחינוך וטיפול בבני הנוער. באותה שנה יצאה סדנה ראשונה של "נירים בשכונות" בהנחיית גור ומיכאלי. ב-2004 הוסרטה במדבר יהודה על ידי מוטי הופריכטר סדנת שטח בת 6 ימים עם נערות הוסטל נאות הדר ומעון שפרעם. באותה שנה, בעקבות השתתפות בסדנת הישרדות מדברית, פעלה ד"ר יקירה לוי להכנסת פעילות השטח לתוכנית החינוך בכפר הנוער מנוף.
בשנת 2005 ייסד ד"ר רונן ברגר את תוכנית "תרפיה בטבע בשילוב אמנויות" למנחי קבוצות בטבע.
ב-2006 נוסדה תוכנית "עוצמה במדבר", במסגרת עמותת ענב[8] ובשיתוף רשות חסות הנוער; במהלכה הגדיר מיכאלי את תפקיד המטפלים באמצעות השטח כפונקציה מאחדת בין ניהול לטיפול בשטח ובין סביבה למטופל. בסוף שנת 2007 נערך יום עיון של חסות הנוער בנושא השפעות סדנאות השטח. ב-2008 נכתבו על ידי "צוות שביל" שהוקם בעמותת ענב פרוטוקולים וכלי עבודה לטיפול בשטח, ומאז יצאו במסגרתה מסעות רבים, חלקם בני מספר שבועות. בשנה זו התחיל בכפר הנוער מנוף דויד הרועה את "המסע אל עצמך במדבר" למסע בן 4 הימים פורמט קבוע המתחיל בהליכת לילה ומשלב הליכת זוגות ושיחות בחוליות. תיאור העבודה מופיע בספרים-"ניסים במדבר", ו״ בגלל הרוח - המסע אל הלב הפתוח ״ ובו מרוכזים אבני הדרך וכלים לעבודה במסעות . ב-2009 נערך בעמותה כנס הכשרה ראשון בתחום זה לשירות המבחן לנוער ולמבוגרים; מ-2010 משולבת פעילות השטח בקבוצות טיפוליות של שירותי המבחן,[9] ובמסגרת זו יצאו עד 2013 כ-140 קבוצות. ב-2009 הוקם גם פרויקט "דרך לוטן" למסעות הישרדות לנוער בסיכון, שהחל גם לארגן כנסים שנתיים בתחום זה.[10] כן נוסדה תוכנית הכשרה שנתית למדריכים במכללת וינגייט. ב-2010 הקים מיכאלי את "התוכנית הבינתחומית לטיפול שטח", תוכנית בת שנתיים ללימודי תעודה, בסמינר הקיבוצים.[11]
ב-2011 הוחל בשילוב פעילות טיפולית אתגרית בכפר הנוער ימין אורד. ב-2012 הוקם "איגוד האתגר והלמידה החווייתית בישראל - ACEE".[12] כן נערך כנס ראשון של עמותת אתגרים במכון וינגייט בנושא של התערבויות בשטח, טבע ואתגר.
ב-2014 נפתח מרכז גישה מובילים לשינוי העוסק בפיתוח התחום בציבור החרדי.[13]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד מיכאלי, גלות, מסע, בחירה, הוצאת מדף, 2007 (על הספר, באתר רשות חסות הנוער)
- דויד הרועה, ניסים במדבר, הוצאת ברפמן. גת, 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kolb, D. A., Experiential learning: Experience as the source of learning and development., Jersey: Prentice-Hall, 1984
- ^ אורית ענבר, הסביבה היא הטיפול, ריאיון עם דוד מיכאלי, 2011, באתר סמינר הקיבוצים
- ^ ראובן ברנס ונח גרינבוים, 1993, "הישימון וקורסי ההישרדות: סכינים בקבוקי קוקה קולה וטקסי מעבר"
- ^ פישר, 1996
- ^ רומי, ש' וכהן, י' (1999). "מסעות הישרדות": עקרונות, דרכי יישום והשפעתם על הערכה עצמית ומסוגלות אישית של נוער מנותק בישראל, השתמעויות ליועץ החינוכי. היועץ החינוכי (8), 98 – 69
- ^ דוד מיכאלי, "זמן המדבר", 2000, הוצאת מדף (קישור לפרקים מתוך הספר)
- ^ רחל לב-ויזל, חיזוק תחושת יכולת של מתבגרים בסיכון – מחקר פעולה, מיקבץ, 2002
- ^ פעילויות שטח, באתר עמותת ענב
- ^ בני נוער וצעירים בניתוק או מעורבים בפלילים, עמ' 169, באתר המשרד לשירותים חברתיים
- ^ אתר דרך לוטן
- ^ התוכנית הבינתחומית לטיפול שטח, באתר סמינר הקיבוצים
- ^ אתר איגוד האתגר והלמידה החווייתית בישראל - ACEE
- ^ אתר עמותת מרכז גישה מובילים לשינוי
