טיפול עצמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אכילה היא חלק מהטיפול העצמי של האדם. ציור משנת 1897

טיפול עצמי הוא כל פעולה שאנשים עושים למען בריאות הגוף ובריאות הנפש של עצמם. לטיפול העצמי יש תרומה משמעותית לבריאות האדם[1].

השימוש בביטוי "טיפול עצמי" מקובל בעיקר אצל המרפאים בעיסוק ואצל ספקי הטכנולוגיה המסייעת.

טיפול עצמי כולל תחומים כמו תזונה (קניית מזון, אכילתו ופניה לייעוץ דיאטטי), ניקיון (ניקוי הגוף, רחצת ידיים, מקום המגורים והבגדים, עשיית צרכים וכיוצא בזה), קנייה או תיקון של ביגוד, פעילות גופנית הנעשית כדי לשמור על כושר גופני (להבדיל מספורט למטרות הנאה או פרנסה) ופניה לגורמים טיפוליים.

אדם המוגבל ביכולת הטיפול העצמי (למשל מבוגר שצריך עזרה באכילה, בהתלבשות או שימוש בשירותים) עשוי להיחשב לבעל לקות או לנכה. פעילויות חיי יום-יום שאינן "טיפול עצמי" כוללות עבודה לפרנסה, לימודים ופעילויות פנאי.

ריפוי עצמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ריפוי עצמי

ריפוי עצמי הוא התנהגות אנושית שבה אדם עושה שימוש בחומר או השפעה חיצונית (אֶקְסוֹגֶנִית) כלשהי, מתוך מטרה לטפל בתחלואה גופנית או נפשית שהוא סובל ממנה, בכוחות עצמו ללא ייעוץ או מעקב רפואי.

תוספי תזונה ותרופות שלא מצריכות מרשם רופא, הם בין החומרים הנפוצים ביותר המשמשים לריפוי עצמי. על פי רוב, חומרים אלו משמשים לטיפול ביתי בבעיות רפואיות שכיחות. 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיפול עצמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shafie, M., Eyasu, M., Muzeyin, K., Worku, Y., & Martín-Aragón, S. (2018). Prevalence and determinants of self-medication practice among selected households in Addis Ababa community.


Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.