טיפריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפריטי
تيفاريتي, ⵜⵉⴼⴰⵔⵉⵜⵉ
טריטוריה סהרה המערביתסהרה המערבית סהרה המערבית
גובה 490 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 55 (2014)
קואורדינטות 26°09′29″N 10°34′01″W / 26.158°N 10.567°W / 26.158; -10.567 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיפריטיברברית: ⵜⵉⴼⴰⵔⵉⵜⵉ באנגלית: Tifariti; בערבית: تيفاريتي) היא עיירת נווה מדבר, הממוקמת בצפון-מזרח סהרה המערבית, מזרחית לחומת סהרה המערבית המרוקאית, 138 קילומטרים מסמארה ו-15 קילומטרים מצפון לגבול עם מאוריטניה. העיירה היא חלק ממה שחזית פוליסריו מכנה "השטחים המשוחררים", ואילו מרוקו מכנה "אזור החיץ". היא הייתה עיר הבירה הזמנית של רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית מאז שהממשלה עברה לשם ב-2008 מביר להלו. כיום טיפריטי היא עיר הבירה בפועל בעוד שלעיון היא עיר הבירה הרשמית.

בשנת 2010, אוכלוסיית טיפריטי נאמדה בכ-3,000 נפש.[דרוש מקור]

טיפריטי ממוקמת בין סמארה, המרכז הרוחני המסורתי של הסהרה שנוסד על ידי מא אל איינין (177 קילומטרים משם)[1] והעיירה האלג'יראית טינדוף (320 קילומטרים משם), בה ממוקמים מחנות הפליטים הסהראווים.

ברובע הממשלתי של טיפריטי שוכן הפרלמנט של הרפובליקה, בית חולים, בית ספר, מסגד ומוזיאון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר האזור היה מאהל, הממוקם ליד נווה מדבר, שהיווה תמיד מעין עיירה עונתית עבור הסהראווים, עם בדואי דובר ערבית השולט באזור מאז ימי הביניים. בשנת 1912, משלחת של לגיון הזרים הצרפתי בפיקודו של קפטן ז'רארד, שניסה להגיע לחייליו במרוקו, הושמדה על ידי נוודים מורדים סהראווים ליד טיפריטי. לאחר מכן, יושב האזור לצמיתות, ושימש את השלטונות הספרדיים כמוצב צבאי מדברי מתקדם. ההערכה היא שב-1975 מנתה אוכלוסיית טיפריטי כ-7,000 תושבים. תושביה נטשו ברובם את העיירה ב-1976 בגלל המלחמה עם מרוקו.[2] לטיפריטי מעולם לא היו מבנים קבועים רבים, בשל אורח החיים הנוודי של הסהריים. היא ממוקמת באזור מדברי טרשי, עם מעט צמחייה.

במהלך מלחמת סהרה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות של התקיפות האוויריות של מרוקו ב-1991 שנראו בצריפים הספרדיים לשעבר של טיפריטי.

טיפריטי הייתה המרכז למספר קרבות במהלך מלחמת סהרה המערבית (1975–1991) ושימשה כבסיס צבאי ומעוז לשני הצדדים בנקודות שונות של המלחמה. היא שימשה גם כמקום עצירה לפליטים סהרהיים בדרכם לטינדוף (אלג'יריה) בשלב הפלישה (1975–1976). חלק מהמקורות טוענים כי בינואר 1976 היו 15,000 פליטים סהרהיים ברחבי העיר.[3]

העיירה נכבשה לזמן קצר על ידי צבא מרוקו בפברואר 1976,[4] אך חודשיים לאחר מכן הוא נסוג, והיא נכבשה מחדש על ידי חזית פוליסריו במרץ 1977. בקיץ 1977, כוחות מרוקו שלטו שוב בעיירה, הפעם במשך כמעט שנתיים. במרץ 1979, ולאחר קרב טיפריטי, נכבשה העיירה על ידי חיילי פוליסריו.[5]

במהלך שנות ה-80 נבנתה חומת מרוקו מצפון לטיפריטי, והשטח סביב העיירה היה ממוקש בכבדות. הסיכון הגדול ביותר היה ממזרח לחומה, במיוחד באזורים של מהיירס, טיפריטי וביר להלו, שבהם הצבא המלכותי המרוקאי (RMA) ערך פעולות התקפיות בחודשים אוגוסט-ספטמבר 1991. התוצאה המסוכנת הייתה, בין היתר, פצצות מצרר מפוזרות, שעדיין קיימות באזורים אלו.[6]

באוגוסט 1991, שבועות לפני ההכרזה על הפסקת האש, חיל האוויר המלכותי המרוקאי הפציץ שוב ושוב את טיפריטי, הרס את המבנים והבארות, וכן הרג עשרות אזרחים.[7]

תשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי חולים ומבנים מנהליים נבנו כאן בין השנים 1989 ל-1991 על ידי סוכנויות סיוע זרות כהכנה לחזרת פליטי סהרה לסהרה המערבית, מתוך מטרה שיתקיים משאל עם בתמיכת האו"ם על עצמאות או השתלבות במרוקו. תשתיות רבות הושמדו על ידי חיל האוויר המלכותי המרוקאי באוגוסט 1991, ימים ספורים לפני ההכרזה על הפסקת האש.[8]

כיום מסלול אווירי של האו"ם ובסיס לכוחות שמירת השלום של MINURSO נמצאים קרוב לטיפריטי.[9]

בית חולים נאווארה בטיפריטי, סהרה המערבית. (3 בדצמבר 2009).

באפריל 1999 נחנך בית החולים נווארה. הוא נבנה בשיתוף פעולה של אגודות סולידריות מהקהילה האוטונומית הספרדית נווארה.[10] בינואר 2001 פונו המטופלים והציוד של בית החולים, בגלל האיום בחידוש המלחמה. לבסוף, בפברואר 2006, בית החולים נפתח מחדש.[11]

ב-21 במאי 2005, ובמהלך חגיגות יום השנה ה-32 להקמת חזית פוליסריו, הציב מוחמד עבדאלעזיז (נשיא ה-SADR ) את הלבנה הראשונה של הבניין שיארח את הפרלמנט הסהראווי, המועצה הלאומית של סהראווי וכן את האבן הראשונה של רובע "שכונת סולידריות".[12]

ב-27 בפברואר 2007 (יום השנה ה-31 להכרזה על הרפובליקה הערבית הדמוקרטית של סהרה) נחנך רובע של 150 בתים בשם שכונת סולידריות על ידי נשיא SADR, מוחמד עבדלעזיז. הוא נבנה בעזרת המחוזות האנדלוסיים של סביליה ומלאגה בספרד. ב-21 בדצמבר 2007, חנך עבדלעזיז מסגד, במסגרת שיקום ויישוב האזור החופשי.[13]

ב-29 בפברואר 2008, השיק עבדאלעזיז את העבודות לבניית בניין עיריית טיפריטי, סכר קטן לספק לאוכלוסייה המקומית מים[14] ואבן הפינה של מתחם ספורט, במימון דרום אפריקה.

ב-20 ביולי 2009 ביקר סאלק באבא (שר השיקום והעיור של SADR) בטיפריטי כדי להעריך את העבודות של שכונות "תדמון" ו"סלאם" וכן של הקמת מתקן זעיר להתפלה.[15] ב-30 באוקטובר 2009, חנך עבד אלקאדר טאלב עומר (ראש ממשלת ה-SADR) רובע חדש של 20 בתים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון יום השנה ה-30 להכרזה על רפולביקת הסהרה. טיפריטי, 27 בפברואר 2005.

באוקטובר 2003, חזית פוליסריו קיימה כאן את הקונגרס העממי הכללי ה-11 שלה, בו היא בחרה פקידים למזכירות הלאומית המבצעת שלה, לפרלמנט הגולה של המועצה הלאומית של סהרה, וכן בחרה מחדש (ב־92% מהקולות) את מוחמד עבדאלעזיז כמזכיר הכללי, תפקיד אותו מבצע מ־1976.[16]

בדצמבר 2007, בנוכחות 250 נציגים בינלאומיים, נערך שוב הקונגרס העממי הכללי ה-12 של פוליסריו בטיפריטי. עבדאלעזיז נבחר שוב (ב־85% מהקולות),[17] אף על פי שהציע להסדיר את החלופה בהנהגת חזית פוליסריו.[18] כמו כן, נבחרו חברי המזכירות הארצית.[19]

בין 2010 ל-2012, לאראבס סעיד ג'ומאני (שר לשעבר של ה-SADR) היה ראש העיר הראשון של טיפריטי.[20] הוא הוחלף ב-2012 על ידי מוחמד סאלם דאיה.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2009 אירחה העיר את "הועידה הבינלאומית לעיור ושיקום אזורים משוחררים".[21]

המשתתפים חתמו על "הצהרת טיפריטי", עם שלוש מטרות עיקריות:

  • בנייה מחדש ושיקום של השטחים המשוחררים של סהרה המערבית.
  • שימור השפה הספרדית, באמצעות הקמת "האקדמיה הסהרה לשפה הספרדית".
  • קידום הקמת "אוניברסיטת טיפרטי".[22]

פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2007, טיפרטי היא המארחת של "ARTifariti", מפגש בינלאומי שנתי של אמנים מכמה מדינות. יצירות האמנות נבנות בעיירה ונשארות בה, במוזיאון של טיפריטי או בשטחים החיצוניים. ב-27 בפברואר 2011 אירחה טיפאריטי את יום השנה ה-35 להכרזה על הרפובליקה הערבית הדמוקרטית הסהרה.[23]

פארק ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

30 קילומטרים בערך ממזרח לטיפריטי נמצא הפארק הארכאולוגי ארקייז. אתר ארכאולוגי זה, היחיד באזור, מכיל מוצגים מעניינים מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת או האפיפלאוליתית, קברי תלים ויותר ממאה מערות עם ציורי סלע.[24]

אוניברסיטת טיפריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר 2013, שירות העיתונות של סהרה הודיע כי מוחמד עבדאלעזיז פרסם ב-23 בדצמבר 2012 צו נשיאותי הקובע כי תוקם האוניברסיטה הסהרהית הראשונה, "אוניברסיטת טיפריטי". נשיא ה-SADR מינה את ח'תוארי אמודי עבדאללהי לראש המוסד החינוכי החדש.[25]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2009, טיפריטי הוא קו הסיום של "מרוץ אופני סהרה", מסלול באורך 300 קילומטרים במקביל לחומת מרוקו, שמתחילה בווילאייט של אל עיון, במחנות הפליטים הסהרהיים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיפריטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "La Mili en el Sáhara - Asociación Nacional Veteranos Mili Sáhara". www.sahara-mili.net. נבדק ב-18 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Marvin Howe, Saharan Guerrillas Roam Freely In Territory Ceded to Moroccans, New York Times, 15 mars 1977.
  3. ^ Surendra Bhutani, Conflict on Western Sahara, Strategic Analysis, 1754-0054, Volume 2, Issue 7, 1978, p. 251– 256.
  4. ^ "Las tropas marroquíes ocupan el oasis de Tifariti, en el Sahara" (בספרדית). ABC. 1976-02-07. נבדק ב-2010-09-11.
  5. ^ "Tifariti, symbol of resistance against the occupier". SPS. 2007-12-20. נבדק ב-2010-09-09.
  6. ^ "MINURSO". MINURSO. נבדק ב-18 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Ana Camacho (1991-08-08). "Marruecos bombardea 'zonas liberadas' del Polisario" (בספרדית). El País. נבדק ב-2010-11-09.
  8. ^ Milestones in the Western Sahara conflict.
  9. ^ Michael Bhatia, Western Sahara under Polisario Control: Summary Report of Field Mission to the Sahrawi Refugee Camps (near Tindouf, Algeria) in Review of African political economy, number 88, June 2001.
  10. ^ "Recortes de prensa de la inauguración del Hospital Navarra en Tifariti. 1999" (בספרדית). LEFRIG (Centro de Documentación y Museo de la Resistencia del Pueblo Saharaui y la Solidaridad Internacional). 2009-04-13. נבדק ב-2010-10-09.
  11. ^ "Refugiados Saharauis: instalación fotovoltaica en el Hospital Navarra de Tifariti" (בספרדית). ANARASD. אורכב מ-המקור ב-2011-09-04. נבדק ב-2010-10-09.
  12. ^ "The President of the Republic put the first brick in the new building of the Saharawi Parliament". SPS. 2005-05-22. אורכב מ-המקור ב-2009-10-05. נבדק ב-2010-10-09.
  13. ^ "The Head of the Saharawi State inaugurates a mosque in Tifariti". SPS. 2007-12-21. נבדק ב-2010-10-09.
  14. ^ "The President of the Republic inaugurates social projects in Tifariti". SPS. 2008-02-29. נבדק ב-2010-10-09.
  15. ^ "Urbanization of liberated territories, Minister in charge inspects projects in course of execution". SPS. 2009-07-20. נבדק ב-2010-09-11.
  16. ^ "Communiques 2003". אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2009. נבדק ב-18 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "POLISARIO's XIIth congress re-elect Mohamed Abdelaziz as Secretary General". SPS. 2007-12-20. נבדק ב-2010-09-10.
  18. ^ "POLISARIO's sitting Secretary General proposes alternation on the leadership of the movement". SPS. 2007-12-17. נבדק ב-2010-09-10.
  19. ^ "POLISARIO Front's 12th congress elects 25 members of the National Secretariat". SPS. 2007-12-21. אורכב מ-המקור ב-2008-05-28. נבדק ב-2010-09-10.
  20. ^ "El parque del Alamillo de Sevilla se hermana con el huerto de Tifariti en el Sáhara Occidental" (בספרדית). El Mundo. 2010-10-24. נבדק ב-2010-10-24.
  21. ^ "International Conference on urbanization and reconstruction of liberated areas". SPS. 2009-02-24. נבדק ב-2010-09-14.
  22. ^ "Sahara-Spain: University of the Desert". Universityworldnews.com. 2009-06-07. נבדק ב-2010-09-14.
  23. ^ "Western Sahara: 35 years of colonisation and exile is enough". 3 במרץ 2011. נבדק ב-18 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Teresa Muñiz López (2005). "Los abrigos con pinturas rupestres de Erqueyez (Tifariti, Sáhara Occidental). Prospección arqueológica: Diseño y resultados" (PDF) (בספרדית). @rqueología y Territorio. Nº 2. p. 1-17. נבדק ב-2010-09-14.
  25. ^ "Establishment of first Saharawi University in liberated Tifariti (presidential decree)". SPS. 2013-02-09. אורכב מ-המקור ב-2013-10-29. נבדק ב-2013-02-10.