טירת זוננשטיין
טירת זוננשטיין (גרמנית: Schloss Sonnenstein) היא טירה הממוקמת בעיר פירנה, ליד הנהר אלבה מדרום מזרח לדרזדן, גרמניה. משנת 1811 היה בטירה בית חולים פסיכיאטרי, שפעל עד תום מלחמת העולם השנייה, ב-1945. במהלך המלחמה היה בית החולים מרכז של תוכנית T4 - אותנסיה. בית החולים נפתח מחדש ב-1970.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטירה נבנתה אחרי שנת 1460, על חורבותיו של מבצר מתקופת ימי הביניים. החל משנת 1811 פעל בטירה בית חולים לחולי נפש. המוסד הנהיג שיטות טיפול מתקדמות והיה בעל שם עולמי ודגם למוסדות אחרים.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תוכנית T4 - אותנסיה
מתחילת 1940 ועד סוף יוני 1942 הוסב חלק מן הטירה לשמש כמרכז הרג כחלק מתוכנית T4. במרתף של סנטוריום הגברים הותקנו תא גזים ומשרפה (קרמטוריום). לצורך הסוואה, הוקמה חומת לבנים, ועליה לוחות מודעות. בתוך החומה היו ארבעה מבנים, ששימשו למשרדים ולמגורי הצוות, אם כי הצוות שעסק בשריפת הגופות התגורר בחלק אחר של המבנים. ייתכן שחדרים נוספים שימשו גם הם למטרות אחרות של התוכנית.
ההשמדה עצמה החלה בסוף יוני 1940. הקורבנות הוכנסו למתקן דרך שער ומתקן שמירה. לאחר שצוות האתר הפריד בין הגברים לנשים, הוכנס כל קרבן לחדר שבו היו שני רופאים. אלה אימתו את זהותו והחליטו איזו סיבה מפוברקת תינתן למותו. לאחר מכן הובלו הקרבנות בקבוצות של 20 עד 30 איש לתוך המרתף, בתואנה שהם מובלים למקלחות. תא הגזים עצמו הוסווה כתא מקלחות.
לאחר המתת הקרבנות הוצאו הגופות מן התא ונשרפו בזוגות בתנורים. לפני השריפה הוצאו מפיות הקרבנות שיני זהב. האפר משריפת הגופות הושלך במזבלה של הסנטוריום או שנשפך ישירות לנהר האלבה. המשרד בזוננשטיין שלח לקרובי המשפחה של הנרצחים הודעת פטירה רשמית, ובה סיבת הפטירה המפוברקת עליה הוחלט מראש, וכן מכתב תנחומים סטנדרטי.
בזוננשטיין נרצחו אנשים מכל הגילאים, ביניהם כ-700 ילדים ובני נוער. הקרבנות שנשלחו לטירה באו מסקסוניה, תורינגיה, פרנקוניה, חבל הסודטים, שלזיה, ופרוסיה. בסך הכל נרצחו בטירה 13,720 איש ואשה, שסבלו מהפרעות נפשיות, פיגור שכלי, ונכויות שונות. בין הנרצחים היו גם אמנים שהוגדרו כנציגים של "אמנות מנוונת" כמו אלפרידה לוזה-וכטלר צוות ההשמדה מנה כ-100 איש; שליש מתוכם הועברו לאחר מכן למחנות השמדה בפולין הכבושה, כדי לנצל את ניסיונם בהסוואה, רצח והשמדה.
בקיץ 1941 נרצחו בזוננשטיין גם כאלף אסירים ממחנות ריכוז, בעיקר מבוכנוואלד, זקסנהאוזן ואושוויץ. במחנות אלה טרם נבנו תאי גזים, לפיכך נשלחו האסירים לזוננשטיין. מספרם המדויק של האסירים שנשלחו להשמדה אינו ידוע; רובם היו אסירים חולים, בעיקר אסירים פוליטיים ויהודים.
ב-24 באוגוסט 1941 הורה אדולף היטלר על הפסקה מיידית של תוכנית T4, בעיקר בשל חששותיו מדעת הקהל הגרמנית. מרכז ההשמדה בטירת זוננשטיין פורק. הבניינים שבהם היה מרכז ההשמדה הפכו לבית חולים צבאי.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1947 נשפטו כמה מאנשי סגל תוכנית T4 בזוננשטיין בדרזדן, במה שנקרא "משפט הרופאים בגרמניה" (Ärzteprozess). פרופסור פול ניטשה ושני אחים נידונו למוות. למרות זאת, עברו כ-40 שנה עד להכרה הציבורית בתפקיד שמילאה הטירה בתוכנית T4, ורק בשנת 1989 נערך בטירה טקס זיכרון לנרצחים. ב-9 ביוני 2000 הוקם בטירה אתר זיכרון.
הטירה נסגרה עד 1970, ואז נפתחה מחדש כמעון לאנשים בעלי מוגבלויות. במקום הוקם מרכז שיקום, וסדנה לאנשים מוגבלים. הטירה נמצאה בתהליך שיפוץ, שהסתיים ב-2011.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל גרמניה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]