טירת לוצק

טירת לוצק
Луцький замок
Lubart's Castle
	טירת לוצק, 2025
מידע כללי
סוג	טירה
שימוש	כן
מיקום	לוצק
מדינה	אוקראינה
מייסדים	Lubart
מבקרים בשנה	13,000 (נכון ל־2023)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1340
תאריך פתיחה רשמי	1340
מבנה	טירה
חומרי בנייה	אבן, עץ, ברזל
יוצר	ליוברט, בנו של גדימינאס השליט האחרון של גליציה-ווהליניה המאוחדת
קואורדינטות	50°44′20″N 25°19′23″E / 50.73878453084989°N 25.322931773736943°E
	(למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים טירת לוצק

טירת לוצק (באנגלית: Lubart's Castle ;באוקראינית: Луцький замок ; בפולנית: Zamek w Łucku), הידועה גם בשם טירת ליוברט (בליטאית: Liubarto pilis; באוקראינית: Замок Любарта) או הטירה העליונה, היא נבנתה באמצע המאה ה־14 כמקום מבוצר של ליוברטס (ליוברט), בנו של גדימינאס והשליט האחרון של גליציה-ווהליניה המאוחדת. הטירה היא הסמל הבולט ביותר של לוצק, אוקראינה, ולכן היא מופיעה על שטר של 200 הריבניה. (טירה נוספת, הקרויה "הטירה התחתונה", שנבנתה על ידי משפחת צ'רטוריסקי במאה ה־14, לא שוקמה והיא עדין אתר חורבות).

היסטוריה

העיר לוצק שהייתה חלק מרוס של קייב הייתה מוקפת בחומה מעץ כבר בשנת 1075, כאשר בולסלאב האמיץ הטיל עליה מצור שנמשך שישה חודשים.^[1] יורי דולגורוקי, נסיך קייב נכשל בכיבוש לוצק לאחר מצור של שישה שבועות בשנת 1149. בשנת 1255 נפרצו חומות לוצק על ידי קורמסה, נכדו של חאן ג'וצ'י.^[2]^[3]

הטירה הנוכחית, המתנשאת מעל נהר סטיר, נבנתה ברובה בשנות ה־40 של המאה ה-14, אם כי נעשה שימוש בחלקים מן החומות הקדומות יותר. היא עמדה במצורים של שליטים רבים, ובהם קז'ימייז' הגדול (1349), יוגאילה (1431) וזיגמונט קסטוטאיטיס (1436). נוסף על האצילים הליטאים שהתכנסו שם יחד עם הדוכס העליון של ליטא ולדיסלב השני יאגילו והדוכס הגדול ויטאוטאס, השתתפו בקונגרס גם קיסר האימפריה הרומית הקדושה זיגיסמונד; הנסיך הגדול של מוסקבה וסילי השני ; והוויוודה דן השני מוולאכיה.^[1]^[4]

במהלך שלטונו הארוך של ויטאוטס, חוזקה הטירה עוד יותר כדי להגן מפני ארטילריה ואש תותחים. הכניסה הראשית, שנאטמה בלבנים בינתיים, הייתה ממערב והתחברה לגשר מעל חפיר חיצוני. שלושה מגדלים עיקריים, נקראו "ליוברט", "שביטריגאילה" (על שם שני נסיכים ליטאים) ו"הבישוף", נבנו במהלך המאות ה־16 וה־17.

חומות הטירה הקיפו בעבר את קתדרלת יוחנן הקדוש, ארמון הדוכסים הגדולים וארמון הבישוף. מבנים אלה לא שרדו, למעט הארמון הנאו־קלאסי של הבישופים.

רצח יהודי לוצק על ידי הנצים בטירה

בשנות ה־40 של המאה ה־20 שימשה טירת ליוברט אתר הוצאה להורג נאצי של למעלה מ־4,000 יהודים.^[5] תצלום אחד, מ־18 ביוני 1941, מציג קבוצה גדולה של גברים יהודים יושבים תחת שמירה גרמנית מול הטירה בלוצק. שבועות ספורים קודם לכן התרחשו באותו מקום מעשי טבח. ב־2 ביולי 1941 נרצחו 1,160 יהודים בתוך חומות הטירה.^[6]^[7] אין באתר הטירה אנדרטה או סימן זיכרון לטרגדיה זו. ב־4 ביולי נורו למוות במקום עוד 3,000 יהודים.^[8]^[7]^[9]

מבנה הטירה

חומות טירת לוצק מקיפות אותה כמשולש שווה־צלעות, כשבקודקודיו מגדלים המרוחקים זה מזה במרחק של 100 מ'.^[10]^[11] גובה החומות כ־12 מ' מעל הסוללה. עוביין מגיע עד 3 מ', והחלק העליון בעובי 0.8 מ'. בסך הכול נעשה שימוש בכ־5 מיליון לבנים לבניית הטירה. במהלך ששת מאות שנות קיומה עלה מפלס חצר הטירה בכ־3.8 מ'. החומות והמגדלים בנויים בשיטת בנייה גותית. מידות הלבנים משתנות בהתאם לתקופת הבנייה שבה נעשה בהן שימוש. באופן כללי מידותיהן הן (28–30) × (12.5–15) × (7.5–9.5) ס"מ. החומות כוללות מסדרונות למעבר לוחמים ועמדות קרב עם חרכי ירי. במקומות מסוימים המסדרונות שעל החומות מכוסים בגג רעפים, ובחלקן קיימים פתחי ירי ברצפה בולטים (machicolations) לטובת ירי בחיילי האויב המתרקבים לחומות הטירה.^[12]

מגדל הכניסה, הוא מבנה בצורת מקבילית בעל חמש קומות. גובהו 28 מ', ומידות קירותיו 11.9×12.05 מ'. בחלק הדרומי מצוי גרם מדרגות לולייני, אשר התחבר לארמון הנסיכים. חומת הטירה החיצונית מתחילה מפינת המגדל. בתחתיתו נתמך המגדל בקירות תומכים מסיביים, שהוקמו בראשית המאה ה־19, ההולכים וצרֵים כלפי מעלה. ביניהם מצוי פתח קמור המוביל אל הטירה. מעל הפתח שני שערים בעלי קצה קמור, שהיו בעבר הכניסות לטירה, ונסגרו באמצעות גשר מתרומם. בקומה השנייה של המגדל יש קמרונות חצי־גליליים, ובשלישית וברביעית קמרונות צולבים. הם שוברים את הסימטריה הכללית של חזיתו הראשית של המגדל. במרכז החזית בולטים זיזים מרובעים מעל כרכוב ביניים. הכרכוב העליון מעוטר במוטיב קשתות ומקיף את המגדל לכל היקפו. מתחתיו שני פתחים. על גבי גג המגדל מצויים שיני חומה (מרלונים) מסיביים בסגנון רנסאנס שמאחוריהם יכלו המגינים לעמוד מוגנים ולבצע ירי על האויבים המתקרבים לטירה. החזית האחורית של המגדל, הפונה לחצר הטירה, פשוטה יותר. המעבר המרכזי מעוצב בסגנון גותי. בקומות האמצעיות של המגדל, למעט העליונה, יש חלון אחד בכל קומה, ממוסגר בעיטורי אבן לבנה בסגנון רנסאנס.

מגדל סטיר, בדומה למגדל הכניסה, הוא בעל צורת מקבילית מלבנית הנתמכת מבחוץ בקירות תומכים. גובהו 28 מ', ומידות קירותיו 10×10 מ'. יש לו גם שתי שלוחות חיצוניות: המזרחית (הקצרה יותר) היא שריד לטבעת ההגנה המזרחית, והדרומית (הארוכה יותר) היא שריד לחומה החיצונית. יש בו שני פתחים עם פורטלים מאבן לבנה: התחתון היה אטום זמן רב, ולכן שימש פתח הקומה השנייה לכניסה. מכאן קיימת גישה לקומות העליונות באמצעות גרם מדרגות לולייני העובר בתוך החומה. על הקירות ניתן לראות דגם דקורטיבי של בניית לבנים. המגדל בן חמש הקומות מסתיים בעליית גג עם שיני חומה (מרלונים). ככלל, עובי הקירות פוחת כלפי מעלה: בקומה התחתונה מגיע ל־3 מ', ובעליונה (עליית הגג) ל־75 ס"מ. מן הקומה השלישית יש יציאות אל מסדרונות הקרב שעל החומות. בקירות הקומות השונות קיימים חרכי ירי, חלק מן החלונות בעלי מסגרות גותיות ואחרים בסגנון רנסאנס. משקופי הדלתות הפנימיות קמורים.^[13]

האדריכלות של מגדל השליט מאופקת יותר. גובהו 14 מ', ומידותיו בתוכנית 8.75×8.50 מ'. עובי הקירות בקומה התחתונה מגיע עד 3 מ', ובעליונה לכדי 1 מ'. המגדל חסר עיטורים. מן הקומה השלישית יש יציאות אל מסדרונות הקרב שעל החומות. הקמרון מעל הקומה השנייה הוא גלילי. משקופי חרכי הירי בעלי סיום קמור. המגדל מכוסה בגג רעפים משופע, שמעליו מתנשאת דמות מתכתית בשם "קליקון" על גבי מוט.