טכנולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P technology.png

פורטל הטכנולוגיה הוא שער לקשת רחבה של דרכים בהן רותם האדם את הידע המדעי לכלים, מכונות, חומרה, תוכנה, שיטות ומערכות, ולהשפעתם על ההיסטוריה, החברה והכלכלה האנושיים, הסביבה והאקולוגיה.

טכנולוגיהיוונית: טכנו (Τεχνο) = אומנות, לוגיה (Λογία) = תורה; מתקבלת תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים אנושיים, תוך ניצול חידושי המדע. טכנולוגיה קשורה הרבה פעמים לייצור כלים.

ענפים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטכנולוגיה נחלקת לתחומים רבים, בדרכי חלוקה שונות.

מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות החברתית. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל: תקופת האבן, תקופת הנחושת וכיוצא בזה.

טכנולוגיה בחברה ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות מתחלקות בהתייחסותן לטכנולוגיה לשלוש:

  • תרבויות משתמשות בכלים – תפקידי הכלים:
    • לפתור בעיה קיומית מידית, כמו שימוש בכוח הרוח והמים לצורך טחינת הקמח.
    • לשמש בתרבות, באומנות או בדת. לדוגמה: קתדרלות, יצירת השעון המכני.
    • המייחד את הכלים בחברה שכזו הוא שהכלים לא נועדו לתקוף את החברה שבה נוצרו - לא לפגוע בכבודה וביושרה.
  • תרבויות טכנוקרטיות – תפקידי הכלים:
    • משמשים תפקיד מרכזי בתפיסת העולם של התרבות.
    • הכל צריך לפנות מקום, להתפתחות הכלים.
    • החברה ועולם הדימויים בו היא משתמשת הולכים ונכנעים לצרכים של התפתחות זו.
    • הכלים "תוקפים" את החברה ומנסים להפוך לתרבות עצמה.
    • שתי תפיסות העולם המנוגדות - הטכנולוגית והמסורתית חיות יחדיו באי נוחות מתוחה.
  • תרבויות טכנופוליות
    • העולם המסורתי נעלם לצמיתות והשקפת העולם הטכנולוגית המודרנית תופסת את מקומה.
    • הטכנולוגיה מגדירה מחדש את כל ערכי התרבות: מהי דת, מהי אמנות, מהי משפחה, מהי אינטליגנציה, מהי פוליטיקה ומהי פרטיות.
    • טכנופוליה היא טכנוקרטיה טוטליטרית
    • טכנופוליה היא מצב שבו החברה מחפשת את הסמכות בטכנולוגיה, מוצאת את סיפוקה בטכנולוגיה ומקבלת את כל פקודותיה מהטכנולוגיה (ראו גם ספרו של הפילוסוף הצרפתי ז'אק אלול,[1] "המערכת הטכנולוגית")

טכנולוגיה בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החינוך נעשה שימוש רב בטכנולוגיה לאור היתרונות הגלומים בשילובה בהוראה והרלוונטיות שלה לחיי התלמידים. הטכנולוגיה מאפשרת נגישות למקורות מידע, הרחבה של סביבת הלמידה, המחשה ויזואלית ודינאמית של מושגים ותהליכים, שמירה והפצה של מערכי השיעור, אינטראקטיביות, הגברת הגיוון והעניין בשיעור ואיתם הגברת המוטיבציה ללמידה[2].

לצד היתרונות הרבים השילוב של הטכנולוגיה בהוראה מעורר גם מספר קשיים. קשיים טכניים: הצורך בלימוד הטכנולוגיה החדשה הדורש השקעה של זמן ומאמץ, בעיות טכניות המתרחשות במהלך הלמידה ויצירת תלות באמצעים כגון רשת החשמל, האינטרנט ועוד[2]. בנוסף על הקשיים הטכניים ישנן בעיות עקרוניות של ניוון יכולות יכולות האדם[3] למשל בתחום ההקשבה[דרוש מקור], הקריאה[דרוש מקור] והחשיבה[דרוש מקור], העמקת הבדידות אצל בני נוער והתגברות בעיות חברתיות,[4] תפקיד המורה נראה לעתים מיותר[דרוש מקור] ועלול לגרום לזלזול במורים[דרוש מקור] ושימוש בכלים הטכנולוגיים על ידי התלמידים שלא לצורכי הלימוד.

חוליי הטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה

  1. הפיכת של הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה ("הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון." (זיגמונט באומן, מודרניות והשואה, עמ' 303—304). לדעת באומן הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם). בהקשר של העידן הפוסט-הומניסטי, כונה החלק בטכנולוגיה (למשל רעיונות ה'סינגולריות' של ריי קורצווייל) המבקש להפוך את האדם ליצור 'משודרג' ואחר מהאדם המוכר היום, בשם "טכנולוציה".[5]
  2. 'טכנופוביה' - הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות. התוצאה של פחד כזה עשויה להיות 'טכנו סטרס' – האדם הטכנולוגי קורס תחת גודש המידע של עידן המדיה, והתוצאה קיטוע חברתי, התמוטטות הדמוקרטיה, שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.
  3. התמכרות – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ז'אק אלול (צרפת), בוויקיפדיה האנגלית (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 שרה גרופר (2010), הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה, אאוקירה, 30.
  3. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, זו הקִדמה, טמבל: האינטליגנציה האנושית מידרדרת, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2013
  4. ^ ד"ר תמיר ליאון, "דור המסכים". לראיון עם ד"ר ליאון בתוכנית "משפחה גרעינית" בגל"צ על נזקי השימוש בטאבלטים בבתי הספר, ראו בקישור הזה, דקה 12:30 קטע קול
  5. ^ נדב ברמן ש., שדרוג האדם כבעיה יהודית ואנושית, באתר מוסף השבת של מקור ראשון, 10 באוקטובר 2015 (כ"ז תשרי התשע"ו), עמ' 16-17