טלוויזיה בפורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שידורי הטלוויזיה בפורטוגל החלו כשידורי ניסיון ב-1956 על ידי תאגיד השידור הפורטוגלי (RTP), שלה היה מונופול על שידורי הטלוויזיה עד שנת 1992. שידורי קבע החלו בפורטוגל ב-7 במרץ 1957. שידורים בצבע החלו ב-10 במרץ 1980.

שירות הטלוויזיה הדיגיטלית הארצית (DTT) הושק בשלב מאוחר מאוד ביחס למדינות אחרות באירופה, ופורטוגל נמצאת במקום האחרון מבין 34 מדינות אירופיות עם ההצעה הכי פחות אטרקטיבית של טלוויזיה דיגיטלית. כיוון שכך, אחוז הפורטוגלים שמנויים לשירותי הכבלים, הלוויין וה-IPTV גבוה מאוד לעומת יתר מדינות אירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות הרדיו והטלוויזיה הפורטוגלית RTP החלה ב-4 בספטמבר 1956 בשידורי ניסיון. באותה עת על שידורי הטלוויזיה בפורטוגל הוחלו כללים רבים יותר לעומת מדינות אחרות, היות שפורטוגל עוד הייתה תחת שלטון הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזאר והטלוויזיה, בדומה לכל כלי תקשורת אחר באותה תקופה בפורטוגל היה תחת פיקוח הדוק של הצנזורה. נפילת הדיקטטורה הפורטוגלית ב-25 באפריל 1974 הובילה לחירות גדולה יותר ולהחלשת הצנזורה.

השידור הראשון בצבע היה בשנת 1975 בעת הבחירות לאספה המכוננת, ובאופן חלקי עד 10 במרץ 1980, עת עברו שידורי הטלוויזיה באופן מלא לצבע.

עד 1992 הושקו כמה ערוצי טלוויזיה ציבוריים בפורטוגל: ב-7 במרץ 1957 הושק ערוץ הטלוויזיה הפורטוגלי הראשון, RTP1, ב-25 בדצמבר 1968 הושק ערוץ RTP2, ובפברואר 1992 הושק ערוץ RTP Internacional, ערוץ טלוויזיה בינלאומי בבעלות רשות השידור הציבורית.

תחילת התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 החל עידן התחרות בטלוויזיה בפורטוגל, עם עלייתם של כמה ערוצי טלוויזיה בבעלות פרטית. ב-6 באוקטובר 1992 הושק ערוץ SIC, ובאוקטובר 1993 גם ערוץ TVI.

כמו כן באותה שנה החלו שידורי הטלוויזיה בכבלים. כמו כן בשנת 1998 נבחנה האפשרות להשיק שירות טלוויזיה דיגיטלי וכך גם בשנים 2002 ו-2003, אך ללא תוצאה. רק באביב 2009 הושק השירות עם ארבעת ערוצי הברודקאסט, ובמאי 2011 הופסקו השידורים האנלוגיים בפורטוגל. בכבלים השידורים האנלוגיים נמשכו, אך בשנת 2017 כובו גם הם.

ערוצי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידור ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאוריה, השידור הציבורי אמור להגן על עצמאותו ועל עצמאות התכנים שהוא משדר, שכן הוא אינו עוסק בהכנסות מפרסומות. לפיכך, הוא אינו נדרש לעניין מדידת הרייטינג. בפורטוגל, השידור הציבורי נמצא באחריות רשות השידור הפורטוגלית, שנקראת RTP. רשות זו הייתה הראשונה שהחלה לשדר בפורטוגל, והיה לה מונופול על השידורים הטלוויזיוניים בפורטוגל, מונופול אשר נשבר עם עלייתם של ערוצי טלוויזיה פרטיים. בנוסף לערוצים המתוארים מטה, קיימים עוד כמה ערוצי טלוויזיה ציבוריים אזוריים המשדרים בפורטוגל.

RTP1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – RTP1

RTP1 הוא ערוץ הטלוויזיה הראשון שהחל לשדר בפורטוגל בשנת 1957. במשך זמן קצר נקרא ערוץ זה גם "ערוץ 1", היות שהוא היה הערוץ היחיד ששידר במדינה. ערוץ זה הוא אחד מערוצי הטלוויזיה הנצפים ביותר בפורטוגל, והערוץ הראשי של השידור הציבורי בפורטוגל.

ערוץ זה משדר מגוון רחב של תוכניות, המורכבות בעיקר מתוכניות אקטואליה, תוכניות אירוח, אירועי ספורט וסדרות מרחבי העולם. בניגוד לערוצי האחות שלו, הערוץ משדר פרסומות, אשר יחד עם המימון הממשלתי מממנות את שידורי הערוץ.

RTP2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – RTP2

RTP2 הוא ערוץ הטלוויזיה השני שהחל לשדר בפורטוגל בשנת 1968. כיום הערוץ משמש בעיקר כחלופה לערוץ הראשי, RTP1. הערוץ אינו משדר פרסומות.

בדומה לערוץ BBC Two, גם ערוץ RTP2 משדר בעיקר תוכן אינטלקטואלי וחינוכי, בדומה לערוץ ARTE הצרפתי. מאז שנת 2007, נתח השוק של הערוץ עומד על בין 5%-7%

RTP3[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – RTP3

RTP3 הוא ערוץ הטלוויזיה הציבורי השלישי שהחל לשדר בפורטוגל בשנת 2001. זהו ערוץ חדשות אשר פועל 24 שעות ביממה. הערוץ זמין בשידורי הכבלים, הלוויין וזמין לקליטה חופשית על ידי שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית היבשתיים.

על אף שרוב התוכניות של הערוץ עוסקות בחדשות, לעיתים הערוץ משדר גם כמה אירועי ספורט, כגון האולימפיאדה או גביע הקונפדרציות.

ARTV[עריכת קוד מקור | עריכה]

ARTV הוא ערוץ טלוויזיה ציבורי פורטוגלי, אשר נמצא בבעלות המדינה, ומשדר בשידור חי את ישיבות הפרלמנט הפורטוגלי, לצד תוכניות פוליטיקה שונות. על אף שהערוץ ציבורי, הוא אינו נמצא בבעלות RTP, והוא פועל במתכונת דומה לזו של ערוץ הכנסת.

RTP Internacional[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ RTP Internacional (ידוע גם בשמו המקוצר RTPi) הוא שירות הטלוויזיה הבינלאומי של RTP. הערוץ משדר תוכניות מקומיות לצד תוכניות מיוחדות אשר מיועדות לקהילות מהגרים פורטוגליים באירופה, אפריקה, דרום אמריקה, צפון אמריקה, מקאו ומזרח טימור.

טלוויזיה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 עלו לשידור שני ערוצי טלוויזיה מסחריים, ובכך נורתה יריית הפתיחה לתחרות בטלוויזיה בפורטוגל. עם זאת, לא קיימים יותר משני ערוצי טלוויזיה מסחריים בפורטוגל, היות ששוק הפרסום הפורטוגלי אינו מסוגל להחזיק יותר משני ערוצי טלוויזיה מסחריים, לצד שני ערוצי טלוויזיה ציבוריים.

SIC[עריכת קוד מקור | עריכה]

SIC היא רשת טלוויזיה וחברת מדיה פורטוגלית, אשר מפעילה כמה ערוצי טלוויזיה, ובבעלותה ערוץ הדגל SIC, שהוא ערוץ הטלוויזיה הארצי השלישי שהושק בפורטוגל ב-6 באוקטובר 1992, והערוץ המסחרי הראשון שהושק בפורטוגל. הערוץ נמצא בבעלות תאגיד המדיה הפורטוגלי אימפרסה. בבעלות התאגיד נמצאים גם ערוץ חדשות, ערוץ בידור המכוון לנשים, ערוץ לילדים, ערוץ בינלאומי וערוץ בידור המתמקד במפורסמים.

TVI[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – TVI

Televisão Independente (בתרגום לעברית "טלוויזיה עצמאית") הוא ערוץ הטלוויזיה הארצי הרביעי שהושק בפורטוגל בשנת 1993. הערוץ הוא המוביל מבחינת נתוני הרייטינג מאז שנת 2005. והוא משדר בעיקר תוכניות פורטוגליות מקוריות, לצד תוכניות ריאליטי שנרכשו מחו"ל דוגמת האח הגדול.

ערוצי הטלוויזיה הנצפים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת ערוצי הטלוויזיה הנצפים ביותר בפורטוגל נכון למאי 2018:[1]

מקום שם הערוץ בעלים שיעורי הצפייה (רייטינג)
1 TVI Media Capital 21.2%
2 SIC Impresa 20.7%
3 RTP1 תאגיד השידור הפורטוגלי 13.5%
4 CMTV Cofina 4.4%
5 Globo Rede Globo 3%
6 Canal Hollywood Dreamia 2%
7 ערוץ דיסני חברת וולט דיסני 2%
8 SIC Notícias Impresa 2%
9 TVI 24 Media Capital 1.8%
10 RTP2 תאגיד השידור הפורטוגלי 1.5%

טלוויזיה רב-ערוצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה בכבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 הושקו שידורי הטלוויזיה בכבלים הראשונים בפורטוגל באזור מדיירה. בשנת 1994 הושק שירות TVCabo אשר הציע ללקוחותיו חבילה מרוכזת של טלוויזיה בכבלים, אינטרנט, קו טלפון נייח וקו טלפון נייד. זהו השירות הטלוויזיה הגדול ביותר בפורטוגל ואחד מהגדולים ביותר באירופה. בשנת 2005 החל שירות TVCabo את המעבר לשידורים דיגיטליים.

עם תחילת שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית, חייבה ANACOM (רשות התקשורת הפורטוגלית) את כל מפעילי הטלוויזיה לעבור לטכנולוגיה זו.

טלוויזיה בלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי טלוויזיה בלוויין קיימים בפורטוגל מאז שנת 1998. כיום קיימים שני שירותים כאלו, והם מספקים שירותים נוספים מלבד טלוויזיה בלוויין.

IPTV[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט הושקו לראשונה בפורטוגל בשנת 2006, עם כניסת שירות SmarTV של Optimus Clix. מאוחר יותר, בשנת 2007 הושק שירות MEO, שירות IPTV שהושק עקב רצונה של פורטוגל טלקום להתחרות ב-ZON TVCabo, אשר נאלצה החברה למכור. ביולי 2009 הושק שירות נוסף, שנקרא Vodafone Casa TV.

טלוויזיה דיגיטלית יבשתית - TDT[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הופעת שירותי טלוויזיה דיגיטלית בבריטניה ושוודיה, התעורר רצון בפורטוגל לערוך ניסיונות שידור כאלו, בעת ובעונה אחת יחד עם בדיקת שידורי רדיו דיגיטלי (DAB). עם זאת, רק באביב 2008 התחילו השידורים הטלוויזיוניים הדיגיטליים בפורטוגל. בשירות, אשר נמצא בבעלות המדינה, משודרים כמה ערוצים, ובהם הערוצים הציבוריים, כמה ערוצים מסחריים וערוץ הפרלמנט.

רגולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ANACOM, רשות התקשורת הלאומית של פורטוגל היא הגוף המפקח על ענף התקשורת בפורטוגל, ותפקידה הוא להסדיר את תחום התקשורת, לרבות תקשורת אלקטרונית ודואר אלקטרוני. הרשות מסייעת גם לממשלת פורטוגל בתחום זה, וזאת מבלי לפגוע במעמדה כישות מנהלית עצמאית, בעלת אוטונומיה מנהלית ופיננסית, ונפרדת מהממשלה.

מטלותיה העיקריות של ANACOM הן לקדם את התחרות בתקשורת, באמצעות שקיפות מחירים, מתן רשתות ושירותים, הגנה על זכויות האזרח והבטחת ייצוג הולם בגופים בינלאומיים רלוונטיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלוויזיה בפורטוגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]