טלטול על ידי דבר אחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכות שבת, טלטול על ידי דבר אחר הוא טלטול דבר האסור בטלטול על ידי דבר אחר המותר בטלטול. טלטול זה קל יותר מאשר טלטול דבר האסור באופן נפרד, ולהלכות אלו הוקדשו מספר סימנים בשולחן ערוך (ש"ט - שי"א).

על ידי נגיעה בדבר האסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כבוד המת בשבת

לא התירו טלטול דבר האסור ודבר המותר ביחד בשום אופן שבעולם אלא במת בלבד מפני כבודו, ולכן התירו לטלטל מת על ידי הנחת תינוק או כיכר עליו וטלטול שניהם יחד[1].

על ידי נגיעה בדבר המותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך דבר המותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותר לטלטל דבר האסור לצורך דבר המותר, אם לא ניתן להשליך את החפץ ולהרים את הדבר המותר בלבד.

קיימת התייחסות מפורטת בהלכה[2] לשאלה הנפוצה אודות אדם שתינוקו נטל בידו חפץ האסור בטלטול, ובוכה כדי שהוריו ירימו אותו על ידיהם. הבעיה היא שטלטול התינוק כמוהו כטלטול האבן שהתינוק אוחז בידו, וקיימת בעיה הלכתית לאחוז את התינוק הבוכה על היד. בהלכה הותרה פעולה זו מכיוון שקיים חשש שהתינוק שיבכה זמן ממושך יגיע לידי חולי[3], ולא קיימת אפשרות להשליך את האבן מיד התינוק שרק יבכה עוד ועוד[4]. אבל אם התינוק אינו מתגעגע להוריו שירימו אותו אסור להרימו אין טלטול כזה נחשב טלטול לצורך דבר המותר, מכיוון שאין כאן צורך לתינוק להרימו במקרה שאינו בוכה[5].

לצורך דבר האסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסור לטלטל דבר האסור והמותר יחד לצורך דבר האסור, אם לצורך לשמור אותו מהפסד או קלקול ואם כדי להשתמש בו תשמיש המותר (ישיבה או שכיבה עליו)[1].

בסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בסיס לדבר האסור

אם הדבר האסור מונח על הדבר המותר, והדבר המותר מיועד כדי לישא עליו את הדבר האסור (כגון שולחן) או שהונח שם במטרה שישאר שם כל השבת ובמטרה שיהיה דווקא שם (ולא מפאת חוסר מקום), הוא נחשב לבסיס לדבר האסור ואין כל היתר לטלטלו. אם הייתה בכוונתו לטלטל את החפץ באמצע השבת, נחלקו הפוסקים אם הדבר נחשב לבסיס, ההלכה נפסקה שכן ויש להקל במקום הפסד[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שולחן ערוך הרב סימן שי"א סעיף י"ד.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"א, עמוד ב'.
  3. ^ רש"י שבת קמא ב
  4. ^ תוספות שבת קמא ב
  5. ^ שולחן ערוך הרב סימן ש"ט סעיף א'
  6. ^ שולחן ערוך הרב סימן ש"ט סעיף ז'.