טלפרינטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טלטייפ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טלפרינטר מתוצרת סימנס
תדפיס טלפרינטר
(הודעה שבהמשכה מבצע אנטבה)

טלפרינטר, או טלפר, הוא מכשיר ששימש למשלוח מסרים טקסטואליים ממקום אחד למשנהו באמצעות קו תקשורת. הטלפרינטר מהווה למעשה מכשיר קלט/פלט למסוף טלגרף.

ליצירת המסר משמשת מקלדת, שהקלדה עליה הופכת את המסר לאותות חשמליים העוברים בקו תקשורת. להדפסת המסר משמשת מדפסת, ההופכת את האותות החשמליים לסימנים מודפסים. רבים מהטלפרינטרים כוללים גם קורא ומנקב סרטים מנוקבים. ממשק התקשורת, המקשר את הטלפרינטר למכשיר עבר מספר גלגולים, ומופיע במספר אופנים, וכמוהו גם הפרוטוקול שמשמש לתקשורת.

עם הופעת המחשבים, הטלפרינטר היה ממשק מקובל, הן עבור מחשבי מיינפריים, והן עבור מחשבי מיני. עד היום, מערכת ההפעלה Unix, ובעקבותיה גם לינוקס מכילה התקן שנקרא TTY (הקיצור המקובל ל"טלטייפ", הדגם הנפוץ ביותר של טלפרינטר בתקופת לידתה של המערכת, בסביבת 1970)[1].

הטלפרינטר התפתח דרך מספר מכשירים ועל ידי מספר מהנדסים, בהם רויאל אי. האוס, דייוויד אדווין יוז, צ'אלס קראם ואמיל בודו. מכונה שהקדימה את הטלפרינטר הייתה הפסנוע (stock ticker machine) אשר הייתה בשימוש בשנות 1870 והציגה טקסט ששודר בתיילים חשמליים. מכשיר טלגרף שתוכנן במיוחד לשם כך שימש לשליחת מידע מן הבורסה לניירות ערך על גבי חוטי טלגרף אל מכונת הפסנוע.

השימוש בטלפרינטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילות בחיל הנשים האמריקאי המסופחות לחיל האוויר הבריטי מפעילות מכונת טלפרינטר במלחמת העולם השנייה.

רוב הטלפרינטרים השתמשו בקוד בודו (ITA2) בן 5 סיביות. הדבר הגביל את מערך התווים ל-32. להקלדת מספרים ותווים מיוחדים היה צריך להשתמש במקש FIGS ששימש כמקש Shift. מעגל הטלפרינטר היה לעיתים מחובר למפענח הסרט המנוקב שהכיל את נתוני ההודעה, וניתן היה לשלוח במעגל אחר מסרים אשר כבר נקלטו במכשיר. מערכי תקשורת צבאיים ואזרחיים מורכבים נבנו על סמך הטכנולוגיה הזו. מרכזי הודעות החזיקו שורות טלפרינטרים ומדפים גדולים ועליהם סלילי נייר עבור תמסורת מגיעה, סוכנויות ידיעות השתמשו בטלפרינטרים כדי להפיץ ידיעות למנויים,

מספר מכשירי הצפנה, אזרחיים ובעיקר צבאיים, היו מבוססים על טלפרינטר. אחד הידועים בהם הוא מכונת ההצפנה "לורנץ", בשימוש גרמניה הנאצית. גם צבאות אחרים, כולל צבאות בעלות הברית והצבא הקיסרי היפני, הפעילו מכונות הצפנה מבוססות טלפרינטרים.

מכשירי טלטייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלטייפ (Teletype) נרשם כסימן מסחרי של תאגיד טלטייפ, מהעיר סקוקי באילינוי, אשר נוסד ב-1906 והפך לחלק מ-AT&T ב-1930. פעולותיו חדלו בשנת 1990.

לדגמי מכשירי הטלטייפ ניתנו מספרים ואותיות המעידים על תצורת המכשיר:

  • RO - קבלה בלבד (receive only).
  • KSR - שליחה וקבלה .Keyboard send and receive
  • ASR - קבלה ושליחה אוטומטית (המפענח והמדפיס מובנים במכשיר)

דגמים עיקריים:

  • 12 - 1922 - הטלטייפ הראשון למטרות כלליות.
  • 14 - 1925 - כ-60,000 יחידות נבנו מן הדגם הזה.
  • 15 - 1930 - התומך הראשי בתקשורת האמריקאית במלחמת העולם השנייה. נבנו כ-200,000 יחידות.
  • 32/33 - 1961 - מכשיר בעלות נמוכה יחסית, שתוכנן בתחילה לעומס עבודה "קל" (עד שעתיים ביום). יוצר עד 1981, ובמהלך השנים עבר שינויים והתאמות, תוך הקטנת עלות הייצור והעלאת האמינות והעמידות של המכונה. עד 1976 יוצרו יותר מ-600,000 יחידות, והדגם היה לציוד היקפי סטנדרטי עבור מיני מחשבים ומסופי מרוחקים (בדרך כלל בעזרת מודם בקצב 110סל"ש) . ה-32 עבד בקוד בודו, וה-33 ב-ASCII. שלושה דגמים: דגם "קלט בלבד", ללא לוח מקשים, וקורא/מנקב סרטי נייר, דגם "שלח/קבל", ללא קורא/מנקב סרטי נייר, והדגם המלא, שכלל לוח מקשים, מדפסת וקורא ומנקב סרטי ניר. ריי טומלינסון(אנ'), שבדרך כלל נחשב "אבי הדוא"ל" מספר שהוא בחר בכרוכית (@) כדי להפריד בין הנמען והכתובת, משום שתו זה מציין את "מילת היחס היחידה במקלדת ה-33"[2]
  • 42/43 - 1979 - במכונה זו הוחלף התוף במנגנון מדפסת סיכות, ולוח המקשים המכני של ה-33 הוחלף במקלדת מסוף פחות או יותר סטנדרטית.

למכשירי הטלטייפ הראשונים היו רק שלוש שורות מקשים ובהן אתיות רישיות (גדולות) בלבד. הם השתמשו בקוד בודו ב-5 ביט והפיקו כ-60 מילים בדקה. טלטייפים עם מקלדת ארבע שורות, קוד ASCII, ואותיות הן רישיות והן קטנות הגיעו לשימוש בזמן שהמחשבים הראשונים החלו להיות נפוצים.

טלפרינטרים במחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מן המחשבים המוקדמים השתמשו בטלפרינטרים עבור קלט ופלט. טלפרינטרים גם היוו את מסופי המחשב האינטראקטיביים הראשונים. לא היו בהם מסכי מחשב. המשתמשים הזינו פקודות לאחר הופעת תו של שורת פקודה, ולמעשה היה זה המקור לממשקי שורת פקודה (command line). טייפ הנייר שימש להכנת קלט למחשב או ללכידת פלט.

טלפרינטרים היו נפוצים במערכות "חלוקת זמן" (Time-sharing)(אנ') כמסופים מרוחקים, בדרך כלל בעזרת מודם. לקראת סוף שנות ה-60 החלו להופיע מסופים (מבוססי שפופרת קרן קתודית), שהיו בתחילה יקרים יותר, ומחירם ירד בהתמדה, עד שבערך באמצע שנות ה-70 השתוו במחירם לטלפרינטר ובמהרה היו זולים יותר. לעומת הטלפרינטר, המסוף נוח, מהיר ושקט. באותו זמן נפוצו אמצעי אחסון נוחים יותר מסרט הנייר המנוקב שהיה סימן ההיכר של הטלפרינטר, ובמקביל מדפסות באיכות מספקת ומחיר תחרותי. ואחרוני הטלפרינטרים ירדו מפס הייצור בתחילת שנות ה-80.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפועל, התקן TTY במערכת יוניקס הוא בדרך כלל מסוף טקסט שאינו דווקא טלפרינטר, אך בשנותיה הראשונות של מערכת ההפעלה אפשר היה לצפות שמאחורי ההתקן יעמוד טלפרינטר ממש.
  2. ^ Sara Price, Carey Jewitt, Barry Brown, The SAGE Handbook of Digital Technology Research, SAGE, 2013-07-31. (באנגלית)