טליה לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טליה לביא
OIFF 2014-07-15 144949 - Talya Lavie.jpg
לידה 27 באפריל 1978 (בת 40)
פתח תקווה
עיסוק במאית קולנוע, סופרת, תסריטאית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 2000 – הווה
יצירות בולטות אפס ביחסי אנוש
פרסים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טליה לביא (נולדה ב-27 באפריל 1978) היא במאית ותסריטאית קולנוע וטלוויזיה ישראלית. זוכת פרסי אופיר לשנת 2014 על בימוי הסרט "אפס ביחסי אנוש" ועל כתיבת התסריט שלו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליה לביא נולדה בפתח תקווה בשנת 1978. התגוררה מספר שנים בקיבוץ ובשנת 1991 עברה לתל אביב, שם היא גרה עד היום. אביה היה איש קבע בצה"ל ומאז שחרורו עובד כרואה חשבון, אמהּ מורה, ויש לה אחות גדולה. טליה למדה ב"תלמה ילין" במגמת אמנות חזותית, שם התמקדה בקומיקס. שירתה בצה"ל כפקידה בלשכת אלוף, משם עברה לבסיס דרומי, מה שהיווה השראה לסרטה "אפס ביחסי אנוש"[1].

החלה את לימודיה במחלקה לאנימציה באקדמיה לאמנות בצלאל. החליטה לעזוב כעבור זמן ועברה לבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, אותו סיימה בהצטיינות יתרה עם מלגות ופרסים רבים בשנת 2005, כולל פרס ראש העיר ירושלים לבוגר מצטיין ושלוש מלגות הצטיינות של קרן שרת (אמריקה ישראל). עבדה בזכיינית ערוץ 2 טלעד עד לאיבוד הזיכיון בשנת 2005, שהוביל לפיטורים המוניים. באותה שנה השתתפה ב-"Talent Campus" של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

משמשת כמרצה לתסריטאות בבית הספר "סם שפיגל" ושימשה ככזו גם במעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות בירושלים. היא וסרטיה זכו בפרסים רבים בפסטיבלי הקולנוע ברחבי העולם, אשר החשובים שבהם הם פרס הסרט הטוב ביותר ל"אפס ביחסי אנוש" בפסטיבל טרייבקה בניו יורק, וכן פרס הבמאית בעלת קול ייחודי על שם נורה אפרון באותו פסטיבל.[2] חבר השופטים בטרייבקה, בראשות רוברט דה נירו, ציין בהחלטתו כי "הסרט הזוכה [...] עוסק בנשים צעירות שחייבות למצוא את מקומן ולגבש את זהותן בעולם שכרגיל נשלט על ידי גברים ומצ'ואיזם. הן עושות זאת בהומור, חוזקה וחוכמה, איכויות אשר יוצרת הסרט משקפת. אנו מאמינים כי זהו ביטויו הראשון של קול חדש ורב-עוצמה".[3]

בשנת 2014 לקחה חלק בחממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים לשם הגישה תסריט לסרטה הבא, "אהבת חיי הנוכחית", וכן זכתה באותה שנה בשני פרסי אופיר על התסריט והבימוי הטוב ביותר של הסרט "אפס ביחסי אנוש".

באוגוסט 2014 נכללה ברשימת "12 הבמאים שראוי לעקוב אחריהם", שערך האתר "Indiewire"[4], שם הושוותה לרוברט אלטמן.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיבולת בקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, כ"סרט אמצע הלימודים" בסם שפיגל, כתבה לביא תסריט וכן ביימה את הסרט הקצר "שיבולת בקפה"[5]. הסרט צולם בפסל המפלצת בשכונת קריית יובל בירושלים, ובו שיבולת (שירי אשכנזי) היא מלצרית כושלת המשקרת ללא הפסק, בבית קפה דמיוני עם לקוחות הממררים את חייה, שם המלצריות נדרשות להתגלש מהמטבח מבלי להפיל את המנות, מתוך פיה של המפלצת.[6] הסרט נעשה בהשראת עבודתה הזמנית של היוצרת כמלצרית.[7]

הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים בינלאומיים, בהם במסגרת תוכנית "ירושלים בפראג" בפסטיבל הקולנוע "United Islands" בצ'כיה, בפסטיבל ברלין ובפסטיבל קלרמון-פראן שבצרפת, והוקרן גם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMA) ב-2004. באותה שנה זכה בציון לשבח בפסטיבל חיפה, בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הקצרים במיאמי, בפרס ראשון בפסטיבל מלבורן, בפרס חבר השופטים בפסטיבל טאיפיי בטאיוואן ובציון לשבח ומועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קרלובי וארי.

ב-2015 זכה הסרט בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הקצרים במוזיאון הלובר שבצרפת, בהנהלת נועה קרוון כהן, בתו של דני קרוון (הלוקח חלק בחבר השופטים) ואשתו של המאייר יזהר כהן. בראש חבר השופטים של התחרות ישב הקולנוען וים ונדרס.[8]

חיילת בודדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסרט הגמר בסם שפיגל בשנת 2005 כתבה תסריט וביימה לביא את הסרט הקצר "חיילת בודדה"[9]. זוהרה (דאנה איבגי) משרתת כפקידה בבסיס צה"לי מרוחק וסובלת מכל רגע. היא חושבת שהיום תוכל סוף סוף לעזוב. אבל תקוותה מתפוגגת כאשר המחליפה שלה מתגלה כבחורה אובדנית, וזוהרה מוצאת עצמה שומרת עליה בפקודה. הסרט היווה נקודת פתיחה לסרטה של לביא "אפס ביחסי אנוש", בכיכובה של אותה השחקנית. שירותה הצבאי של היוצרת שישמש לה כהשראה, אם כי הסרט איננו אוטוביוגרפי.[2]

הסרט הוקרן בתחרות וולג'ין בירושלים וכן ביותר מארבעים פסטיבלים בישראל ומחוצה לה. זכה ב-11 פרסים בינלאומיים, בין היתר פרס חביב הקהל לסרט הקצר בפסטיבל ברלין (2006), פרס תגלית השנה בעשיית הסרטים בפסטיבל הסרטים הקצרים בפאלם ספרינגס, ציון לשבח בפסטיבל קרלובי וארי (2006) והיה מועמד לפרס "נמר של מחר" בפסטיבל קולנוע בלוקרנו, שווייץ. כמו כן זכה בציון לשבח בפסטיבל נשים ברחובות.

אפס ביחסי אנוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפס ביחסי אנוש

הסרט מספר על חיים של פקידות בבסיס "שיזפון". קודמו, הסרט ״חיילת בודדה״, נחשב להשראה של ״אפס ביחסי אנוש״, ואכן יש בהם מן המשותף ברמת העיסוק והליהוק.[10] לביא כתבה את התסריט בשנים 20072009, ניסתה לגייס כספים במשך כשלוש שנים, ולאחר מכן הסרט צולם תוך 24 ימים, כולל ההשלמות, באתרי צילומים שדימו בסיס צבאי. הוא יצא לאקרנים בשנת 2014, בכיכובן של דאנה איבגי ונלי תגר. הסרט התקבל בתשואות בהקרנת טרום-הבכורה שהתקיימה באוניברסיטת בן-גוריון, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים טרייבקה (ולביא עצמה זכתה בפרס הבימוי על שם נורה אפרון), התקבל באהדה בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות ונמכר להפצה בינלאומית, וכל זאת עוד לפני יציאתו לאקרנים בישראל. עם תחילת ההקרנות המסחריות שלו, הביקורות השוו אותו ל"גבעת חלפון אינה עונה".[11] נמכרו מעל ל-600,000 כרטיסים להקרנות הסרט,[12] ובכך הפך לסרט הנצפה ביותר בישראל לשנת 2014, כשצפו בו כפליים ממספר הצופים בסרט שהיה שני בהצלחתו הקופתית. הסרט גם עומד במקום הראשון במספר הצופים בו בהשוואה לכל הסרטים הישראליים ב-25 השנים שלפני יציאותו לאקרנים.[13] לאחר תחילת ההקרנות של בישראל, "אפס ביחסי אנוש" הוקרן גם ברחבי העולם.[14]

התסריט שכתבה זכה במענק פיתוח הסרטים הבינלאומי של מכון סאנדנס וחברת מהינדרה ההודית, עוד לפני תחילת הצילומים.

הסרט היה מועמד לשנים-עשר פרסי אופיר לשנת 2014 וזכה בשישה, וביניהם זכתה לביא בפרסי "הבימוי הטוב ביותר" ו"התסריט הטוב ביותר". נוסף על כך, כבמאית הסרט, קיבלה גם את "פרס תא מבקרי הקולנוע של ישראל לסרט הישראלי הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ואת "הפרס הגדול" של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי באודסה.

עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה נוריאל, גאוות יחידה, עמ' 10–12, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 1 באוגוסט 2014
  2. ^ 2.0 2.1 נטע אלכסנדר, "טליה לביא היא הזוכה הגדולה של פסטיבל טרייבקה", הארץ, 28 באפריל 2014
  3. ^ "Tribeca File Festival Announces Award Winners 2014", הכרזה של האתר הרשמי של פסטיבל טרייבקה, 24 באפריל 2014
  4. ^ ‏On The Rise 2014: 12 Directors To Watch, באתר "Indiewire",‏ 28 באוגוסט 2014
  5. ^ סרטונים שיבולת בקפה, באתר סם שפיגל
  6. ^ אמיר בוגן, ״תעודות בגרות: בוגרי סם שפיגל שבים לכיתה״, ynet,‏ 23 במרץ 2015
  7. ^ ״חי בסרט״ עם טליה לביא, הטלוויזיה החינוכית, 10 ביולי 2014
  8. ^ ״סרט של טליה לביא זכה בתחרות סרטים קצרים בפריז״, שני ליטמן, הארץ, 1 בפברואר 2015
  9. ^ סרטונים חיילת בודדה, באתר סם שפיגל
  10. ^ ״אפס ביחסי אנוש״: מאה ביצירה קולנועית, אורון שמיר, הארץ, 25 ביוני, 2014
  11. ^ שמוליק דובדבני, "אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!, באתר ynet, 29 ביוני 2014
    נטע אלכסנדר, "אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות, באתר הארץ, 19 ביוני 2014
    "ביקורת: אפס ביחסי אנוש", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", מאת דורון פישלר, 29 ביוני 2014
  12. ^ הדס בשן, ‏"היום אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני צועקת על אנשים", באתר ‏mako‏‏, ‏7 בינואר 2015‏
  13. ^ נתי טוקר, שנה מטורפת לקולנוע הישראלי: כך הביסה דאנה איבגי את אנג'לינה ג'ולי, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2014
  14. ^ יאיר רוה, עדכון קופות: כמה כרטיסים מכרו כבר "גט", "מיתה טובה" ו"אפס ביחסי אנוש"?, בלוג הקולנוע סינמסקופ 27 באוקטובר 2014
  15. ^ סרטונים המלצרית, באתר יוטיוב
  16. ^ סרטונים אשת איש כסית, באתר הדוקוצ'לנג'
  17. ^ החיוך שאינו נמחק (פרקים א', ב', ג', ד', ה'), לקריאה באתר וואלה!


הקודם:
2013 - יובל אדלר
זוכת פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר לשנת 2014
טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש")
הבא:
2015 - ארז תדמור
הקודם:
2013 - יובל אדלר, עלי ואקד
זוכת פרס אופיר על התסריט הטוב ביותר לשנת 2014
טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש")
הבא:
2015 - אלעד קידן