טלילה לוי בן-זכאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טלילה בן-זכאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלילה לוי בן זכאי, 2009

טלילה לוי בן-זכאי (נולדה ב-3 בדצמבר 1930) היא שחקנית תיאטרון, עיתונאית ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלילה בן-זכאי נולדה בירושלים, בת לשרה לבית טנצמן ויוחנן בן-זכאי לבית גלוברמן מסטולין שברוסיה הלבנה. גרה במעונות עובדים א' ולמדה בגימנסיה העברית רחביה בירושלים ובסמינר "אשכולי" לגננות. במקביל הייתה חברה בתנועת הצופים. בגיל 16 גויסה ל"הגנה" והוצבה בקורס קשר. יום לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה (1947) נשלחה לפתוח את תחנת הקשר בשכונת ימין משה, נוכח העיר העתיקה.

בנובמבר 1948 שוחררה מצה"ל כדי להשלים לימודיה בסמינר לוינסקי, בשל הצורך הלאומי בעובדי הוראה עם בוא גל העלייה הגדול. לאחר 3 שנות הוראה עברה לעבוד במחלקת הצופן של משרד החוץ, ובמקביל הצטרפה לתיאטרון זירה בניהולו של מיכאל (מיקו) אלמז, תיאטרון חובבים אוונגרדי. ב"זירה" שיחקה, בין השאר, בהצגות "נער השעשועים של העולם המערבי", "המעגל המרובע" ו"בדלתיים סגורות" של ז'אן פול סארטר. ב-1953 הוזמנה להופיע בתיאטרון "האהל" בהצגות כמו "העיר הזאת", "הדגן הוא ירוק", "מתחת לגשר", "דרך הטבק" ועוד. בן-זכאי למדה משחק אצל פאני לוביץ', פיתוח קול אצל לולה שנצר, והתקבלה לבית הספר למשחק של התיאטרון הקאמרי.

ב-26 בדצמבר 1954 נישאה בן-זכאי לשחקן אורי לוי, שאותו הכירה בתיאטרון "האהל".[1] לזוג נולדה בת אחת. ב-1955 עברה ביחד עם לוי לתיאטרון הקאמרי והשתתפה בהצגות "ירמה", "אגדות לוד", "תק על תק" ועוד.

לאחר מלחמת סיני נקלע התיאטרון למשבר וחבריו נקראו לחפש מקור פרנסה חלופי. בן-זכאי נענתה להצעת גלי צה"ל להצטרף לצוות העורכים בתחנה, לתוכניות כמו: "כרטיס כניסה", "דואר צבאי 1005 – תוכנית כבקשתך לקטעים נדירים", "הערב" – תוכנית ראיונות ראשונה בשידור חי לצדו של משה בן אפרים, ובהמשך ישעיהו בן-פורת, דן פתיר, שמואל שגב ואחרים, "מקום טוב באמצע" עם יצחק בן-נר, "רוליטה", "האדם השלישי", "בשעה זו" ועוד.

ב-1962 הוזמנה לקבל על עצמה את מדור התרבות של העיתון "מעריב", ונשארה בעיתון עד צאתה לגמלאות. במסגרת עבודתה ב"מעריב" הגישה במשך מספר שנים מדי שבת בבוקר על בימת התיאטרון הקאמרי את "שבתרבות", לצדו של אבי בטלהיים.

בן-זכאי פרסמה שני ספרים: האחד לנוער – "אחרי הצלצול השלישי" – עם איורים של זאב (עם עובד, 1979), והאחר לתינוקות – "יומומן" לתיעוד שנת החיים הראשונה (עיצוב ואיורים: ציפי אלסטר, דגנית סלנט, ספרית מעריב, תשמ"ט 1988).

בן-זכאי כתבה תסריטים לקולנוע ("השכונה שלנו", "התרוממות") ולטלוויזיה ("אליק בליק בום" לילדים, והדרמות: "דודי ורעי" ו"מקרה גבול"), וכן תסכיתים לרדיו.

משנת 1996 בן-זכאי היא חברה פעילה בעמותת ליל"ך – לחיות ולמות כבוד, ובמסגרת התנדבותה בעמותה היא מרכזת את הוצאת הביטאון "חיים בכבוד", היוצא לאור פעמיים בשנה.

בן-זכאי מתגוררת בתל אביב. היא אם לבת, רוני ארנון, וסבתא לשניים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]