טלי אמיתי-טביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלי אמיתי-טביב

טלי (רויטל) אמיתי-טַבִּיב (נולדה ב-11 באוגוסט 1953) היא צלמת אמנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידת קבוצת כנרת. אוטודידקטית. את מצלמתה הראשונה קיבלה במתנה מסבה (ד״ר שטפן איקלהיימר, מייסד חברת ׳איקאפרם׳, מחלוצות תעשיית התרופות בארץ) בגיל 11. בשל דיסלקסיה לא הושלמה מעולם השכלתה הפורמלית (9 שנות לימוד בלבד) וצילום הוא עיסוקה העיקרי. לאמנות נחשפה מילדות. דודה מצד אביה הוא הסופר מרדכי טביב ובןֿ דודתה גם הוא מצד אביה, הוא הצייר אבשלום עוקשי.

במשך שנים רבות עבדה במעבדות צילום והתמחתה בהדפסות אמנותיות. הקריירה האמנותית שלה החלה רק ב-1999 בתערוכת יחיד שהוצגה בגלריה לימבוס בתל אביב. מאז הציגה ב-11 תערוכות יחיד, בישראל ומחוצה לה ובעוד תערוכות קבוצתיות רבות.

בעבודתה עוסקת אמיתי טביב בעיקר בחמרים היסטוריים. כמו למשל בסדרה ׳תחנות תרבות׳ המורכבת משלוש סדרות משנה: ספריות, מוזיאונים ואולמות קונצרטים. כל אחת מהסדרות צולמה במקומות בהם התפתחה במהלך ההיסטוריה תופעה תרבותית שהפכה אותם לסמלי תרבות ידועים (ספריות - אוקספורד, מוזיאונים - פירנצה, אולמות קונצרטים - וינה).

בשנת 2009 הוזמנה אמיתי-טביב לתעד את מוזיאון נסים דה קמונדו בפריז. התיעוד הפך לפרויקט בעל אמירה אישית על נוכחותם של הנעדרים והוצג במוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית בפריז, כמו גם במוזיאון חיפה לאמנות בתערוכה ׳חיי מדף׳.

הסדרה ׳קירות ורוח׳ שנוצרה בין השנים 2006–2009 מתבוננת ב-103 חדרי עבודה של סופרים ומשוררים ישראלים. מחווה ל-100 שנים של ספרות ושירה עברית.

בין השנים 2003–2009 צילמה במצלמת לומו (אנ'), יומן מצולם בו היא מנהלת דיאלוג עם תחנות נוסטלגיות של ילדותה. חלקים של הפרויקט הוצגו בתערוכות קבוצתיות רבות כמו גם בשתי תערוכות יחיד.

אמיתי-טביב עובדת עדיין בטכניקת הצילום בפילם ומדפיסה את צילומיה בעצמה – בחדר חושך. לאחרונה החלה לצלם במצלמה דיגיטלית ולעבד את התצלומים לכדי אלבומים פיקטיביים המתארים תקופות היסטוריות דרך סיפורן האישי של דמויות אמיתיות (טרודל, מקרה שנלר).

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספריות

סמדר שפי, הארץ:

"תערוכת התצלומים של טלי אמיתי-טביב, "ספריות", היא פנינה של יופי נדיר, המנותקת לחלוטין מהשיח האמנותי העכשווי. הצילום בה ישיר, נפעם ומפעים, ללא אירוניה וללא אמירה חתרנית."

  • על ספרה

רונית מטלון, "על קירות, שולחן, דרדר ורוח", מתוך ההקדמה לספר:

"מרחבי העבודה של כותבים, כפי שמראים תצלומיה המרתקים של טלי אמיתי-טביב, הם מרחבים מדברים. דברניים אפילו. הם לא מפסיקים להעיד על עצמם, כך נדמה, לשאת את הצהרותיהם הסותרות אל מול עין המצלמה הדמיונית."

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 - ׳בדרך הגדולה׳, גלריה לימבוס, תל אביב. (אוצֵר: תמיר להב-רדלמסר)
  • 2000 - ׳מעברים׳, קמרה אובסקורה, תל אביב. (אוצרת: הדס מאור)
  • 2001 - ׳ספריות׳, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל אביב. (אוצרת: הדס מאור, אוצר אחראי: פרופ׳ מרדכי עומר)
  • 2004 - ׳מוזיאונים׳, גלריה דביר, תל אביב. (אוצר: דביר אינטרטור)
  • 2005 - ׳לומו – יומן מצולם׳, תיאטרון מינארד, גנט, בלגיה.
  • 2008 - ׳תחנות תרבות׳ גלריה אוליביה וולטמן, פריז.
  • 2009 - ׳ביום של לילה – דיאלוג עם אבשלום עוקשי׳, בית קנר, ראשון לציון. (אוצרת: אפי גן)
  • 2009 - ׳קמונדו׳, גלריה אוליביה וולטמן, פריז.
  • 2001 – ׳לומו תל אביב׳, גלריה אוליביה וולטמן, פריז.
  • 2011 - ׳קירות ורוח׳ - מוזיאון תל אביב לאמנות. (אוצר: יגאל שם-טוב)
  • 2014 - ׳טרודל׳ - גלריה אוליביה וולטמן, פריז. תל אביב פוטו, תל אביב, יריד סקופ, ניו-יורק.
  • 2018 - ״אמא׳לה, אני כל כך אוהבת אותך את כל כך לבנה״ הגלריה לצילום SBY תל אביב.
  • 2019 - 'לגלות את אמריקה״, גלריה אוליביה וולטמן, פריז.

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]