פטהייה

**פטהייה**
**Fethiye**
	קו הרקיע של פטהייה
מדינה	טורקיה
מחוז	מחוז הים האגאי
נפה	מולה
ראש העיר	אלים קאראג'ה; (מפלגת העם הרפובליקאית)
על שם	Tayyareci Fethi Bey
שטח	1,023 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	177,702 (2022)
‑ צפיפות	173.7 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות	36°37′N 29°06′E / 36.617°N 29.100°E
אזור זמן	UTC +3
	http://www.fethiye.bel.tr
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת טורקיה רגילה) אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור פטהייה

פטהייה (בטורקית: Fethiye; ביוונית: Φετίγιε - פטיגייה) היא עיר בנפת מולה במחוז הים האגאי שבדרום-מערב טורקיה, השוכנת לחופו של מפרץ מוגן הנושא שם זהה. שמה הנוכחי של העיר הוענק לה בשנת 1914^[2] על שמו של הטייס פטהי ביי (Fethi Bey) שנהרג בהתרסקות מטוס בארץ ישראל, סמוך לימת הכנרת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטהייה שוכנת במקום בו ניצבה בעת העתיקה טלמסוס או טלימיסוס (Τελμησσός). טלמסוס הייתה עיר נמל ואחת הערים הגדולות והחשובות במערבה של ליקיה, סמוך לגבולה עם קאריה. העיר השתייכה לליגה האטית-דלית במאה ה-5 לפנה"ס ונכבשה בידי קאריה במאה ה-4 לפנה"ס ולאחר מכן בידי אלכסנדר הגדול ב-334 לפנה"ס.

העיר שימשה מרכז נוצרי במאה ה-3 ובמאה ה-4. החל במאה ה-8 נודעה טלמסוס בשם אנסטסיופוליס, וכמקרי (Μάκρη) במאה ה-10 על שמו של האי הניצב בכניסה לנמלה. רעידת אדמה שפקדה את האזור בשנת 1958 הותירה מעט מאוד שרידים מהעיר העתיקה.

בין 1919 ל-1920 נכבשה פטהייה בידי איטליה ולאחר מלחמת העצמאות של טורקיה נעקרו ממנה תושביה היוונים בעקבות הסכם לוזאן מ-1923 וחילופי האוכלוסייה המוסכמים בין טורקיה ויוון. התושבים הקימו את העיר נאה מקרי (Νέα Μάκρη - "מקרי החדשה") סמוך לאתונה.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטהייה היא אתר קייט ותיירות בריביירה הטורקית לחופו של הים התיכון. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 177,702 תושבים. על הגבעה שמדרום לעיר ניצבים שרידיו של מבצר צלבני שבנו ההוספיטלרים מרודוס הסמוכה, ומזרחית לו חצובים בסלע קברים שנחצבו כמצבות לנכבדי טלמסוס. בפטהייה נמצא מוזיאון המציג ממצאים מהתקופה הליקית מהעיר וכן לוח תלת לשוני ביוונית, ארמית וליקית שהתגלה במקדשי לטואון ואשר סייע בפיענוח השפה הליקית. העיר היא נקודות ההתחלה של נתיב ההליכה הארוך של הדרך הליקית.