טל שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שביט בנסיעת מבחן להונדה VFR‏ 2010, ובצילום ממסלול נחשונים

טל שביט (17 באוגוסט 19552 במרץ 2011) היה עיתונאי רכב ישראלי, נחשב אבי העיתונות הדו-גלגלית בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל שביט נולד בקיבוץ מעברות למיה ועלי שביט. בשנת 1973 התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים עד לשחרורו בשנת 1983, בגיל 28, בדרגת סגן אלוף.

בשנת 1977 החל שביט לרכוב על אופנועים. בסוף שנת 1983 הוא החליף את רמי גלבוע ככתב תחום האופנועים במגזין "טורבו". עם סגירת מגזין טורבו, עבר ב-1986 לכתוב עבור מגזין "אוטו", שם המשיך לכתוב על התחום הדו-גלגלי. בסוף 1987 הקים ביחד עם שותפיו רם לנדס, יורם אשהיים ורפי בן שחר את עיתון האופנועים "מוטו" אשר גליונו הראשון יצא לאור בפברואר 1988. כעורך העיתון וכבעליו, הקפיד שביט לשלב ולאזן בין מבחנים קפדניים לאופנועים ממגוון סוגים לבין לימוד הקוראים אודות חשיבות הרכיבה הנכונה, בניית אסטרטגיית רכיבה, חשיבות השימוש בקסדה ובציוד מיגון לרוכב ועוד. כמו כן ערך מספר כתבות עומק שעסקו ברשלנות הרשויות בכל הקשור לתחום תחזוקת הכבישים, לימוד רכיבה, אכיפת מהירות על ידי המשטרה, ראיונות עם מומחי תאונות דרכים וכדומה. שמו של שביט יצא לפניו כעורך, כקפדן במיוחד וכבעל ידע נרחב בתחום האופנועים.

שביט שימש כעורכו הראשי של העיתון עד לשנת 1994, אז עבר לתפקיד עורך אחראי. מחליפו היה עורך המשנה עד אז, גידי פרדר. פרדר שימש כעורך עד אמצע 1997 ועם פרישתו חזר שביט לערוך את העיתון. קורסי הרכיבה ששביט יזם במוטו ב-1997, הועברו שנתיים אחר כך למסגרת חיצונית בראשותו של פרדר. ב-1999 פרש שביט פעם נוספת מעריכת העיתון והוחלף על ידי דני שטיינמן. בתחילת שנת 2000 החל שביט לעסוק בעיקר בכתיבה בתחום המכוניות. תחילה כמגיש בתוכנית הטלוויזיה המוטורית "אוטו בראש" ואחר כך כמקים ועורך אתר מגזין "אוטו".

בשנת 2001 הצטרף לפעילות המחאה שאורגנה על ידי גולשי פורום האופנועים ב-IOL כנגד הרפורמה בביטוח החובה לאופנועים שאיימה להעלות את תעריפי הביטוח. שביט היה שותף לארגון עצרות המחאה בתל אביב, לניסוחי התכנים ולפגישות עם פעילי המאבק. משנה זו ואילך היה לגולש פעיל ובולט במיוחד בפורומים הדו-גלגליים ברחבי הרשת, תחילה ב-IOL ואחר כך בעיקר בפורומי האופנועים של האתרים "תפוז" ו"פול גז". בשנת 2002 שפט, יחד עם גידי פרדר, במירוץ הסופרמוטו הראשון שנערך בישראל ובמשך שלוש עונות היה השופט ברובם המכריע של המרוצים בתחום.

בשנים 2003-‏2004 כתב מספר טורים ומבחני אופנועים עבור אתר האינטרנט "פול גז" וכן עבור אתר "אוטו". בשנים 2004-‏2006 הגיש בערוץ 5 פלוס של ערוץ הספורט תוכניות ספורט מוטורי שסיקרו את מרוצי אליפות העולם במוטוקרוס, סופרמוטו וסופרבייק. במרץ 2006, באירוע שנערך בבית ליסין בתל אביב, הוענק לשביט פרס על מפעל חיים מטעם עיריית תל אביב. ב-2007 שימש שביט כיושב ראש התאחדות הספורט המוטורי. מתפקיד זה פרש בחודש נובמבר באותה שנה, לאחר שהודיע כי אין ביכולתו להמשיך ולמלאו. עם זאת, הוא המשיך לקחת חלק בוועדות ההיגוי שהקימה המדינה לתקנות חוק הספורט המוטורי. מסוף 2008, במשך כשנה, חזר שביט להשתתף במגזין מוטו בכתיבת טור קבוע.

באפריל 2009 החל לשדר ביחד עם בועז קורפל פרשנות במהלך השידורים החיים של מרוצי הגראנד פרי העולמי בערוץ 5. באותה שנה הצטרף למטה המאבק בתעריפי ביטוח החובה כדי לתרום מניסיונו בתחום ההסברה והיה לדובר המאבק בכל שלביו. בשנת 2010 חזר לכתוב על התחום הדו-גלגלי באופן סדיר בערוץ הרכב של ynet ובשנת 2011 הקים את אתר האופנועים "דו"גרי" שאותו תיפעל באופן עצמאי.

שביט נהרג ב-2 במרץ 2011 במחלף מורשה, על כביש 4, כשהוא רכוב על גבי אופנוע מבחן. התאונה אירעה כשרכב שחנה בשוליים הימניים התפרץ בפתאומיות לתוך נתיב נסיעתו של שביט. הלווייתו נערכה בקיבוץ מעברות, בתום מסע אופנועים שיצא ממרכז הארץ ובו השתתפו מעל 1,500 רוכבי אופנועים.

שביט היה אב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.