טמאש אונגווארי

טמאש אונגווארי
Ungvári Tamás
לידה	25 בספטמבר 1930; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	יוני 2019 (בגיל 88)
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
השכלה	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1952)
תפקיד	פרופסור
בן או בת זוג	Irén Psota (?–ערך בלתי־ידוע)
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס סצ'ני (2010); אות מסדר ההצטיינות של הונגריה בדרגת קצין (1995); עט הזהב (2007); אזרחות כבוד של בודפשט (2010); פרס אטילה יוז'ף (1985); פרס רדנוטי (2015); פרס „מולדתי” (2015); דוקטור לשם כבוד (בית המדרש לרבנים בבודפשט, 2016) ;
	tamasungvari.hu

טמאש אונגווארי (בהונגרית: Ungvári Tamás; בודפשט, 25 בספטמבר 1930 – 29 ביוני 2019) היה סופר יהודי-הונגרי, מתרגם, מבקר, היסטוריון ספרות, פרופסור באוניברסיטה זוכה פרס סצ'ני וזוכה פרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הגבוה ביותר בהונגריה), ודוקטור במדעי הספרות, פרופסור אמריטוס, שהתמחה בהיסטוריה של התרבות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמאש אונגווארי שנולד במשפחה יהודית לא התקבל לגימנסיה אטווש היוקרתית בשל החוק נומרוס קלאוזוס שעל פיו הייתה מיכסת קבלה תלמידים יהודים. כך הוא הגיע ללמוד בגימנסיה היהודית של בודפשט. הוא שרד את השואה בבודפשט ופנה להתקבל לאוניברסיטה (כבר אחרי מלחמת העולם השנייה) בטרם סיים את התיכון. בשנת 1952, בגיל 21, סיים את לימודיו במחלקה האנגלית-הונגרית של אוניברסיטת אטווש לוראנד. הוא לימד תחילה בעיר טטה בבית ספר יסודי. לאחר מכן הפך לבעל טור במגזין צ'ילאג (Csillag), כוכב בהונגרית. הוא הפך לסטודנט לתואר שני בשנת 1957, לאחר מכן משנת 1959 עבד ביומון "מדיאר נמזט" (Magyar Nemzet) כעובד על חוזה. משנת 1960 היה מתרגם ודרמטורג, עורך של ה-Budapest Rundschau (עיתון בשפה הגרמנית לתיירים). בשנים 1960–1961 הוא היה הדרמטורג של תיאטרון פטפי (Petőfi Színház). משנת 1970 היה חוקר בכיר במכון התיאטרון ההונגרי, משנת 1975 היה עורך של "הוצאת הספרים ספרות יפה" (Szépirodalmi Könyvkiadó) אחת מהוצאות הספרים הגדולות ביותר בהונגריה במחצית השנייה של המאה ה-20. מ-1980 עד 1981 היה פרופסור חבר באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, ומ-1982 היה פרופסור מן המניין. עד 1989, אונגווארי היה חבר בוועדת מדעי התיאטרון של האקדמיה ההונגרית למדעים. הוא היה פרופסור אורח במספר אוניברסיטאות זרות. במשך שני מחזורים היה המזכיר הכללי של הסניף ההונגרי של מועדון ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN). במסגרת אוניברסיטת קיימברידג', הוענקה לו ב"מכללת צ'רצ'יל" חברות כבוד של "עמית מעבר לים" (overseas fellow). הוא בילה ארבע שנים כפרופסור אורח בקלרמונט, קליפורניה. כפרופסור לחילופי מרצים במסגרת IREX (International Research and Exchanges Board, הוא הרצה באוניברסיטאות קולומביה, ייל והרווארד. הוא לימד תולדות תרבות באוניברסיטה היהודית בבודפשט (שמו העכשייו ההונגרי של בית המדרש לרבנים בבודפשט).

את הופעת הבכורה שלו כמתרגם דרמה ערך ב-16 באוקטובר 1959. ההצגה "טיפת דבש" של המחזאי הבריטי שלאג דילייני (Shelagh Delaney) הוצגה על ידי תיאטרון צבא העם ההונגרי (כיום שמו תיאטרון הקומדיה של בודפשט) על במת אודרי. מספר הצגות הבכורה הרשומות על שמו במאגר התיאטרון ביום מותו: 12 כמחבר ו-224 כמתרגם^[1] הוא עבד גם כמגיש בטלוויזיה ההונגרית וברדיו ההונגרי ומאז 2009 גם בקלוברדיו. התוכנית שלו Könyvjelző (Bookmark), הופיעה בקביעות ב-ATV.

אונגווארי נאבק בעבר בסרטן פעמיים. באביב 2019 אובחן שוב כחולה סרטן,^[2] הוא נפטר ב-29 ביוני 2019 והובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט. בנו בנימין והשחקן Géza D. Hegedűs ספדו לו.^[3] ^[4] ^[5]

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה השחקנית אירן פשוטה במשך 12 שנים. נישואיהם הסתיימו בגירושים. הוא התחתן בשנית ב-1974, אשתו הייתה רופאת שיניים.^[6] נולדו להם שני בנים: דוד ובנימין.^[6] דודתו קלרה רוטשילד הייתה מעצבת אופנה הונגרית ידועה ביותר.^[7]

תחום החינוך והמחקר שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות הונגרית ויהדות
היסטוריה וספרות יהודית מודרנית
החיים האינטלקטואלים האירופיים בין שתי מלחמות העולם
תולדות האמנות ומדעי תולדות התרבות
מדעי הספרות והתרבות

ספריו העצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mi az idő? Eszmetörténeti panoráma; 3. átdolg., bőv. kiad.; Scolar, Bp., 2017
Kaland és gondviselés. Felvilágosodás, művészet és tudomány; 2. bőv., átdolg. kiad.; Scolar, Bp., 2017
A Zuckerberg-galaxis. Az én Facebookom; Scolar, Bp., 2016
Felperzselt ország. Sorsfordító évek emlékiratai; Scolar, Bp., 2016
A hódító képzelet. Regényes példák, példás regények; Scolar, Bp., 2015
A torinói lepel. Misztikus-mágikus utazás; Scolar, Bp., 2014
A tragikumról. Az ókoriaktól a modernekig; Scolar, Bp., 2013
Szokatlan beszélgetések. A kérdező Ungvári Tamás; Scolar, Bp., 2013
A szépség születése. A modern művészetelmélet kezdetei; Scolar, Bp., 2012
Az életem enciklopédiája; Scolar, Bp., 2012
A halhatatlanság enciklopédiája; Scolar, Bp., 2011
Új Beatles biblia. A négy apostol mítosza; diszkográfia Kis Kós Antal, képanyag Illés Andrea; Scolar, Bp., 2011
Nyomtalanul. A gyilkosok köztünk vannak; Scolar, Bp., 2010
Az emlékezés enciklopédiája; Scolar, Bp., 2010
Csalódások kora. A "zsidókérdés" magyarországi története; 2. átdolg., bőv. kiad.; Scolar, Bp., 2010
Labirintusok. A szellemtörténet útjai a klasszikustól a modernig; Scolar, Bp., 2009
A feledés enciklopédiája; Scolar, Bp., 2009
The "Jewish question" in Europe. The case of Hungary (Ahasvérus és Shylock); Boulder–Highland Lakes–New York, Social Science Monographs–Atlantic Research and Publication–Columbia University Press, 2000 (Atlantic studies on society in change, 99.)
Bűnbeesés után. Európa szellemi élete a két világháború között; Ulpius-ház, Bp., 2008
Hemingway háborúja. Kalandregény; Ulpius-ház, Bp., 2005
A torinói szemfedő. Misztikus kalandregény; Ulpius-ház, Bp., 2004
Lezáratlan nyomozás; Ulpius-ház, Bp., 2004
Ahasvérus és Shylock. A "zsidókérdés" Magyarországon; Akadémiai, Bp., 1999
A regény és az idő; 2. átdolg., bőv. kiad.; Maecenas, Bp., 1996
A szépség születése. Bevezetés az irodalomelmélet alapfogalmaiba; 2. átdolg. kiad.; Maecenas, Bp., 1996
A torinói szemfedő. Regény; Maecenas, Bp., 1995
A védelem tanúja. Bizalmas és szigorúan titkos feljegyzések E. J. [Elbert János] életéről és titokzatos haláláról; Dovin, Bp., 1990
Das Geständnis. Roman (A torinói szemfedő); németre ford. Erika Bollweg; Greno, Nördlingen, 1989
A szépség születése. Bevezetés az irodalomelmélet alapfogalmaiba; Kozmosz Könyvek, Bp., 1988
Az irodalomtörténet diszkrét bája, avagy A szemérmetes igazság; Magvető, Bp., 1988
A titkos háború. Egy nyomozás története; IPV, Bp., 1986
A regényről; szerk. Szerdahelyi István és Ungvári Tamás; Kossuth, Bp., 1986 (Vélemények, viták)
Rekviem egy manekenért. 17 válogatott történet; Lapkiadó Vállalat, Bp., 1985
Kaland és gondviselés. A regény születésének eszmetörténeti háttere; Magvető, Bp., 1985
A harmadik csatorna. Egy kritikus naplójából; Múzsák, Bp., 1985
Nemcsak Babilonban; Szépirodalmi, Bp., 1984
A modern irodalom válaszútjain. Irodalmi tanulmányok; Gondolat, Bp., 1984
A Beatles most és mindörökké. Egy kiállítás képei; Rainer Moers dokumentumainak felhasználásával összeáll. Ungvári Tamás; Sportpropaganda, Bp., 1982
Beatles biblia. A négy apostol mítosza; 2. bőv. kiad.; Zeneműkiadó, Bp., 1982
Avantgarde vagy realizmus? Brecht és Lukács vitájáról; Magvető, Bp., 1979 (Gyorsuló idő)
A torinói szemfedő. Regény; Szépirodalmi, Bp., 1978
Brecht színházi forradalma; Akadémiai, Bp., 1978 (Korunk tudománya)
A regény és az idő; Gondolat, Bp., 1977
Rock, rock, rock; Zeneműkiadó, Bp., 1976
Poetika; 2. átdolg. kiad.; Gondolat, Bp., 1976
Világszínház; Szépirodalmi, Bp., 1974
A dráma művészete ma. Írók, rendezők, kritikusok korunk drámájáról; vál., szerk., bev. Ungvári Tamás; Gondolat, Bp., 1974
A rock mesterei. Az ellenkultúra kulturtörténete; Zeneműkiadó, Bp., 1974
Déry Tibor alkotásai és vallomásai tükrében; Szépirodalmi, Bp., 1973 (Arcok és vallomások)
Találkozások a világhírrel; Kozmosz, Bp., 1972
Ikarusz fiai; Szépirodalmi, Bp., 1970
Beatles biblia. A négy apostol mítosza; Gondolat, Bp., 1969
Mítosz és művészet. Megjegyzések a tragédia eredetéről; Akadémiai, Bp., 1967
Poétika; Gondolat, Bp., 1967
Modern tragikum – tragikus modernség; Gondolat, Bp., 1966
Az eltűnt személyiség nyomában. Tanulmányok; Szépirodalmi, Bp., 1966
Szigetország utasa; Táncsics, Bp., 1963 (Útikalandok)
Thackeray; Gondolat, Bp., 1962 (Irodalomtörténeti kiskönyvtár)
Fielding; Művelt Nép, Bp., 1955 Budapest (A kultúra mesterei)