טמפופו (סרט)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מתרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מתרגמת. | |
| בימוי |
Jūzō Itami  |
|---|---|
| הופק בידי |
Jūzō Itami |
| תסריט |
Jūzō Itami |
| עריכה |
אקירה סוזוקי |
| שחקנים ראשיים |
קן ואטאנבה Mariko Okada Yoshi Katō Hideji Ōtaki Toshiya Fujita Rikiya Yasuoka צוטומו יאמזאקי Nobuko Miyamoto קוג'י יאקושו Ryūtarō Ōtomo |
| צילום |
Masaki Tamura |
| מדינה | יפן |
| חברת הפקה |
|
| חברה מפיצה |
טוהו, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
ספטמבר 1987 |
| משך הקרנה | 115 דקות[1] |
| שפת הסרט |
יפנית |
| סוגה |
סרט קומדיה |
| הכנסות | £11.6 מיליון |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
タンポポ') Tampopo – "שן הארי") הוא סרט קומדיה יפני משנת 1985 בבימויו של איטמי ג'וזו.
הסרט התפרסם כ"מערבון הראמן הראשון", משחק מילים על הביטוי מערבון ספגטי (סוגת סרטים שנעשו על המערב הפרוע האמריקאי על ידי אולפנים איטלקיים).
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורו וגאן, צמד נהגי משאית, עוצרים במסעדת ראמן רעועה בצידי כביש.
מחוץ למסעדה הם מבחינים בטאבו, ילד צעיר שחווה אלימות פיזית מצד שלושה מחברי כיתתו, גורו מציל אותו.
טאבו הוא בנה של טמפופו - אישה אלמנה ובעלת מסעדת ראמן בשם "לאי לאי".
גורו וגאן עדים להטרדה שעוברת טמפופו מידיי לקוח בשם פיסקן. גורו מחליט להזמין את פיסקן ואנשיו לקרב מכות מחוץ למסעדה, הוא נלחם היטב אך נמצא בנחיתות מספרית. הוא מובס ומתעורר בביתה של טמפופו.
בבוקר, טמפופו מכינה איטריות ונותנת לשניים לטעום, היא מבקשת מהם לתת לה חוות דעת כנה עליהן. גורו וגאן אומרים לה שהן "אמיתיות, אך חסרות אופי". גורו מוסיף ומייעץ לטמפופו בנוגע להכנת הראמן והיא מפצירה ממנו להפוך להיות המורה שלה להכנת ראמן.
הם מחליטים להפוך את העסק שלה למוסד "אומנות של הכנת מרק איטריות". גורו לוקח אותה לסיבוב במסעדות ראמן מתחרות ומצביע לעבר נקודות החוזק והחולשה שלהם.
על אף כל המאמצים שגורו עושה, טמפופו עדיין לא מסוגלת להכין את המרק בצורה נכונה. גורו מחליט להביא "מאסטר זקן", מומחה באומנות הראמן.
לאחר שהם הצליחו להציל אדם קשיש מהיחנקות הוא מלווה להם את הנהג שלו, שוהיי, שהתמקצע בעשייה והכנה של איטריות. לאט לאט הם מצליחים באמצעות תחבולות מתוחכמות להשיג סודות ומתכונים ממתחריהם.
הקבוצה מסכימה לשנות את שם המסעדה מ"לאי לאי" ל"טמפופו".
פיסקן, הלקוח החצוף, מרגיש רע ומתחרט על כך שבגלל שכרותו ביום בו נלחם נגד גורו לא אמר לאנשיו להישאר מחוץ לקרב, לכן, בשביל להיות הוגן וכדי שירגיש טוב עם עצמו הוא מציע לגורו סיבוב חוזר - אחד על אחד. אחרי שהקרב מסתיים בתיקו פיסקן מספר לגורו שהוא קבלן ומציע לשפץ את פנים החנות. נוסף על כן, הוא מלמד את טמפופו את המתכון הסודי שלו לראמן. לאחר שחמשת הגברים - גורו, גאן, שוהיי, פיסקן והמאסטר גומעים את הראמן בשקיקה - עד הטיפה האחרונה - טמפופו יודעת שהצליחה. הלקוחות ממלאים את המסעדה (המשופצת) שלה,
עיקר התוכן בסרט מובע בסיפורים שמשלבים אוכל בכל מיני רמות. הצגת תמונות עמומות סאטיריות של עובד נחות מהממונים עליו שמציג ידע קולינרי נרחב בעת הזמנה במסעדה צרפתית, עקרת בית שקמה מערש דווי על מנת לבשל ארוחה אחת אחרונה עבור משפחתה, אישה שמציגה לכיתה כיצד לאכול ספגטי בצורה נכונה. עוד עלילת משנה מציגה פקיד בחנות שצריך להתמודד עם אישה מבוגרת בעלת אובססיה למחיצת מזון. סצנות הפקיד משלבות לתוך מסעדה שמערבת הונאה בהשקרה והכוונה לקורבן, שמתברר כי הוא נוכל בעצמו.
עלילת המשנה העיקרית סובבת סביב גבר צעיר בחליפה לבנה - גנגסטר אלגנטי - והמאהבת שלו, החוקר דרכים ארוטיות להשתמש באוכל. בסופו של דבר הגבר נורה מספר פעמים על ידי אלמוני, ומילותיו האחרונות למאהבת שלו מגלות את המתכון הסודי שלו לנקניקיות.
לאורך הסרט קיימים סטריאוטיפים אמריקאיים- נעימות נושא, דמויות, מוזיקה, מיקום מצלמה ושוטים.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טומו יאמזאקי בתור גורו
- נבוקו מיאמוטו בתור טמפופו
- Kōji Yakusho בתור הגבר הצעיר בחליפה הלבנה
- קן ואטאנבה בתור גאן
- Rikiya Yasuoka בתור פיסוקן
- Kinzō סאקורה בתור שוהיי
- יושי Katō בתור מאסטר הכנת הנודלס
- Hideji Ōtaki בתור איש מבוגר ועשיר
- Fukumi קורודה בתור המאהבת של האיש בחליפה הלבנה
- סצוקו Shinoi בתור המאהבת של האיש הזקן
- Yoriko Dōguchi בתור פרל דייבר
- Masahiko Tsugawa בתור מנהל הסופרמרקט
- יושיהירו Katō בתור החסיד של האיש בחליפה הלבנה
- מריקו אוקאדה בתור סנסיי הספגטי
- Ryūtarō Ōtomo בתור מאסטר ראמן
- Toshiya פוג'יטה בתור איש עם כאב שיניים (לא אוזכר)
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפצת הסרט טמפופו נעשתה על ידי טוהו החל מה- 23 בנובמבר 1985 .[1] הסרט הופץ בארצות הברית על ידי ניו יורקר סרטים בשנת-1987.[1]
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוג'ר איברט דירג את הסרט ארבעה מתוך ארבעה כוכבים, בתגובה "כמו הקומדיות הצרפתיות של ז'אק טאטי, זוהי מדיטציה מבלבלת על טבע האדם שבה סיטואציות הומוריסטיות זורמות כלאחר יד, כאילו החיים הם סדרה של חיוכים"[2]
האל הינסון מ"וושינגטון פוסט" כתב כי "הסרט, שאיטאמי מכנה 'מערבון ראמן', הוא תערובת פרועה של גסויות והתעללות."[3] "'טמפופו' הוא אולי הסרט הכי מצחיק על הקשר בין אוכל למין שנעשו אי פעם."
טמפופו קיבל שבחים רבים מהמבקרים, עם דירוג מאושר של 100 אחוזים, וציון ממוצע של 8.5/10 מאתר Rotten Tomatoes, בהתבסס על 46 ביקורות. "תודות להומור והחדות הסאטירית של הבמאי ג'וזו איטאמי, טמפופו הוא מצחיק, סקסי, חגיגה של חיבה לאוכל, שלה השפעה רחבה על התרבות היפנית."[4]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היפני/אמריקאי נערת הראמן, שבו אישה שלומדת להכין ראמן, מכיל הרבה אזכורים לטמפופו.
מספר מסעדות ראמן ברחבי העולם נקראו בשם טמפופו.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ashkenazi, Michael. "Food, Play, Business, and the Image of Japan in Itami Juzo's Tampopo". In Anne Bower, ed., Reel Food: Essays on Food and Film (New York: Routledge, 2004).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"טמפופו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"טמפופו", באתר נטפליקס
"טמפופו", באתר AllMovie (באנגלית)
"טמפופו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "טמפופו", באתר Metacritic (באנגלית)
- "טמפופו", באתר אידיבי
"טמפופו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- טמפופו (ביפנית) במסד נתוני הסרטים היפני
- חיבור על ידי ווילי בלקמור בCriterion Collection
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Galbraith IV 2008, p. 346.
- ^ Ebert, Roger (1987-09-11). "Tampopo Review". Chicago Sun-Times. נבדק ב-2012-08-23.
- ^ Hinson, Hal (17 ביוני 1987). "'Tampopo' (NR)". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "טמפופו", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)(באנגלית)
- ^ Waitrose Food Illustrated 2001 - Page 32 "Tampopo is one of a rapidly growing number of noodle bars offering a broad range of Asian dishes, served quickly, in simple surroundings, at reasonable prices. The Manchester branch of Tampopo (there's another in Leeds) is an airy ..."