טניה ריינהרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טניה ריינהרט
Tanya reinhart.jpg
לידה 23 ביולי 1943
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 2007 (בגיל 63)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט נועם חומסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Olga Borik עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אהרן שבתאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טניה מרים ריינהרט (23 ביולי 1943 - 17 במרץ 2007) הייתה בלשנית, חוקרת ספרות ופעילת שמאל רדיקלי ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1943 בחיפה למיכאל וליביה ריינהרדט, שעלו לארץ מהונגריה במסגרת העלייה החמישית. הוריה היו חברים במפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (לימים: מק"י). היא התייתמה מאביה כשהייתה ילדה, ואמה פרנסה את המשפחה בדוחק. בנעוריה הייתה ריינהרט חברה בבנק"י.

ב-1964 החלה ריינהרט את לימודיה באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית, ולתואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית. בעת לימודיה באוניברסיטה העברית הייתה שותפה, יחד עם אמנון דנקנר בהקמת "ועד הסטודנטים למען ביטחון על ידי שלום"[1]. את לימודי הדוקטורט עשתה ב-MIT במחלקה לספרות זרה ובלשנות בהנחייתו של נועם חומסקי. עם סיום הדוקטורט בשנת 1976 שבה לישראל והצטרפה לאוניברסיטת תל אביב. היא חילקה את זמנה בין הוראה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוטרכט בהולנד.

ריינהרט הייתה פעילה בולטת בשמאל הרדיקלי ומבקרת בולטת של הציונות ומדיניות ממשלות ישראל כלפי הפלסטינים. ביחד עם כמה מעמיתיה (ביניהם בנימין כהן, צבי רזי, גרשון שפיר, אברהם עוז, יצחק לאור, יואב פלד, אבישי ארליך, יהודה (לוסיין) קופפרמן, ועוד) יסדה בראשית שנות השמונים את "פורום", איגוד מרצים לזכויות אדם ודיון פוליטי שקיים אסיפות מחאה, הפגנות וימי עיון בקמפוס בשאלות השעה, ושימשה הרוח החיה בארגון[2]. נוסף על עבודתה האקדמית, כתבה ריינהרט מאמרי ביקורת וספרים על תהליך השלום. בשנת 2003 חתמה על עצומה המזהירה שישראל תבצע טיהור אתני בפלסטינים בחסות המלחמה בעיראק. בשנת 2006 עזבה את מדינת ישראל ואת עבודתה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם בעלה המשורר ד"ר אהרן שבתאי, לטענתה בשל התנכלויות מצד האוניברסיטה לאחר שחתמה על עצומות בריטיות שקראו לחרם אקדמי על ישראל.

ריינהרט נפטרה בשנתה ב-17 במרץ 2007, בעת ששהתה בניו יורק כמרצה ("Distinguished Global Professor") באוניברסיטת ניו יורק. נקברה בבית הקברות האזרחי בקיבוץ עינת.

ספריה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫מקוביזם למדונה: יצוג וסוביקט באמנות המאה העשרים, תל אביב 2000.
  • שקרים על שלום, מלחמת ברק ושרון בפלסטינים, טניה רינהרט (תרגום של The road map to nowhere), תרגום מאנגלית: גליה וורגן, עורך: אמיר רותם, תל אביב 2005[3].
  • כתוב בעיתון - לשון, תקשורת ואידאולוגיה, טניה רינהרט, עורך: רן הכהן, תל אביב 2010.

ספרים שעיבדה וערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Israel/Palestine : how to end the War of 1948, New York : Seven Stories Press, cop. 2002. - מסת"ב 1-58322-538-2
  • The road map to nowhere : Israel/Palestine since 2003, London ; New York : Verso, 2006. - מסת"ב 1-84467-076-7

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, פרסמה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס של האוניברסיטה העברית קובץ מאמרים בנושא בלשנות גנרטיבית, "בלשנות עברית תאורטית", לזכרה[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טניה ריינהרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]