טפוטיניב
 | |
| שמות מסחריים בישראל | |
|---|---|
| טפמטקו | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C29H28N6O2 |
| מסה מולרית | 492.58 גרם/מול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 72% |
| זמן מחצית חיים | 32 שעות |
| מזהים | |
| מספר CAS | 1100598-32-0 |
| PubChem | 25171648 |
| ChemSpider | 28637823 |
  | |
טפוטיניב (באנגלית: Tepotinib; מוכרת בשם המסחרי Tepmetko) היא תרופה אנטי-סרטנית ממוקדת, השייכת למשפחת מעכבי טירוזין קינאז (TKI). התרופה משמשת לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) מתקדם או גרורתי, המציג שינויים גנטיים ספציפיים מסוג "השמטת אקסון 14" בגן MET.[1]
מנגנון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טפוטיניב פועלת כמעכב בררני של הרצפטור MET (הידוע גם כ-Hepatocyte growth factor receptor או בקיצור -c-Met). מוטציית METex14 גורמת לאובדן אתר הקישור לחלבון יוביקוויטין ליגאז, מה שמונע את פירוק הרצפטור וגורם להפעלת יתר של מסלולי גדילה והישרדות תאיים. טפוטיניב נקשרת באופן תחרותי לאתר הקישור של ה-ATP ברצפטור, ובכך חוסמת את הפוספורילציה שלו ושל מסלולים במורד הזרם (כמו MAPK ו-PI3K/Akt), מה שמוביל לעצירת צמיחת הגידול ולמוות תאי (אפופטוזיס).
הזמינות הביולוגית של טפוטיניב (כאשר היא ניטלת עם מזון) היא כ-72%. נתון זה חשוב מאוד, כי נטילה ללא אוכל מורידה משמעותית את הספיגה שלה.
התרופה עוברת מטבוליזם בעיקר בכבד. האנזים המרכזי האחראי על הפירוק שלה הוא CYP3A4 (וחלק קטן על ידי CYP2C8).
התוויות רפואיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרופה מאושרת לטיפול בקו ראשון או קווים מתקדמים עבור חולים מבוגרים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC גרורתי עם מוטציית MET exon 14 skipping. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות גנטיות מתקדמות (NGS) מרקמת הגידול או מביופסיה נוזלית. התרופה נכנסה לסל הבריאות בישראל בשנת 2022.
על פי מחקרים בבעלי חיים, טפוטיניב עלולה לגרום לנזק לעובר. לכן, היא אסורה לשימוש בהיריון. נשים בגיל הפוריות וגברים עם פרטנריות בגיל הפוריות צריכים להשתמש באמצעי מניעה יעילים בזמן הטיפול ולמשך שבוע לפחות לאחר המנה האחרונה.
מומלץ לא להניק בזמן הטיפול ובמשך שבוע לאחריו.
דרכי מתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מינון סטנדרטי: המינון המקובל הוא 450 מ"ג (שתי טבליות של 225 מ"ג) פעם ביום.
- הוראות נטילה: חובה ליטול את התרופה יחד עם מזון.
- הערה למטופל: אם המטופל מקיא לאחר נטילת המנה, אין ליטול מנה נוספת, אלא לחכות למנה של יום המחרת.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא בצקת היקפית (Peripheral edema), המופיעה אצל חלק גדול מהמטופלים. תופעות נוספות כוללות בחילות, שלשולים, עייפות ועלייה ברמות הקריאטינין בדם. במקרים נדירים עלולה להתפתח מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD) המחייבת הפסקת טיפול.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2022, טפוטיניב נכללת בסל הבריאות בישראל. היא מאושרת לטיפול בחולי סרטן ריאה מסוג NSCLC גרורתי המבטאים מוטציה מסוג MET exon 14 skipping, בין אם כקו טיפול ראשון ובין אם כקו טיפול מתקדם. מתן התרופה מותנה במרשם של רופא מומחה באונקולוגיה או בהמטולוגיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Center for Drug Evaluation and Research, FDA grants accelerated approval to tepotinib for metastatic non-small cell lung cancer, FDA, 2024-08-09
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.