טפטפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טפטפת

טפטפת היא אביזר המשחרר מים בזרמים קטנים ("טפטוף"). הטפטפת מהווה בסיס לשיטת השקיה חדשה, השיטה המודרנית של השקיה בטפטוף, שעיקרה הזרמת מים, בצינורות פלסטיים, ושחרורם בזרמים קטנים ליד הצמח.

שיטת פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם הקטן מושג על ידי חיכוך של המים העוברים במסלול ארוך בטפטפת. הפחתת מהירות הזרימה של המים על ידי החיכוך במסלול ארוך איפשרה להימנע משחרור המים דרך נקבים זעירים, הנסתמים בקלות.

בטפטפות הראשונות עברו המים דרך צינוריות מחומר פלסטי שהיו כרוכות סביב צינור. לאחר מכן, השתמשו בטפטפת פלסטית יצוקה. הטפטפות היצוקות הראשונות היו מחוברות לצד הצינור הפלסטי המוליך את המים ("טפטפות צד") ולאחר מכן יוצרו טפטפות המשולבות בצינור הפלסטי עצמו ("טפטפות קו"). טפטפות הקו הראשונות יוצרו בשנת 1965 בנפרד מן הצינור הפלסטי המוליך ושולבו בצינור על ידי חיתוכו. לבסוף שולבו טפטפות הקו באופן אינטגרלי בצינור המעביר בתהליך ייצור אחד של הצינור והטפטפות.

היתרונות של השימוש בטפטפות (לעומת צינור עם נקבים זעירים) היו הפחתת כמות הסתימות, וחלוקת מים אחידה יותר לאורך השלוחה (צינור הטפטפת).

המצאה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים ראשונים בטפטפות בישראל נעשו על ידי יעקב מוטס, בגינת ביתו בראשון לציון[1][2]. הטפטפת ושיטת ההשקיה המבוססת עליה פותחו, יוצרו והופצו על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו מסוף שנות ה-50 עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הותקנה על ידם בשנת 1959[3].

בשנת 1966 הועברו הייצור והמשך הפיתוח וההפצה למפעל נטפים שבקיבוץ חצרים, שהיה בתחילתו בבעלות משותפת של בלאס (20%) וחצרים (80%)‏[4]. לאחר מכן, הוקמו מפעלי "נטפים" בקיבוצים מגל ויפתח שנכנסו לשותפות ב"נטפים". כיום נוטלת ישראל חלק מרכזי בפיתוח ובייצור הטפטפות ומערכות ההשקיה בטפטוף מיוצרות על ידי חברות רבות בישראל (החברות: נטפים, מצרפלס, שותפות של נען וקיבוץ דן בשם "נען דן מוצרי השקיה" ופלסטרו) ובעולם. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמחה בלאס: מי מריבה ומעש, מסדה, 1973, ע' 14 - 15 וע' 330 - 369

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל (פרוינד) אברהם , טיפת כבוד: מי באמת המציא את הטפטפות?, באתר nrg‏, 7 ביוני 2015
  2. ^ אבינעם ורד, לא נזכר ההוגה הראשון, מעריב, 15 במרץ 1962
  3. ^ שמחה בלאס מעניק מתנה למדינה, מעריב, 5 במרץ 1962
  4. ^ משולם עד, תעשיה בחצרים, דבר, 2 בפברואר 1966