טקטיקת מצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טקטיקת מצור היא שיטה לכיבוש עיר מבוצרת שאינה ניתנת לכיבוש בהתקפה ישירה, והיא מאפיינת את הקרבות בעת העתיקה. המאפיין המרכזי שלה היה הרעבת האוכלוסייה בנוסף לשימוש בכלי מצור. כלי המצור היו מגושמים, כבדים ולא ניתנו להובלה על פני מרחקים ארוכים, לכן הם נבנו באתר המצור מעץ שנכרת במקום וחלקי מתכת שהובאו בעגלות עם הצבא.

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא אשור היה הראשון מבין צבאות העת העתיקה במערב שהיו לו יחידות הנדסה קבועות. האשורים הפעילו בעיקר אילי ניגוח, מגדלי מצור והשתמשו ביחידות חפרים שמטרתן הייתה למוטט את חומת הערים הבצורות על ידי חפירה מתחת ליסודותיהן. בתקופה זו, רוב הביצורים היו עשויים מלבנים ומלאכתם הצרים הייתה קלה יחסית. ככל הנראה אשור היו הראשונים להמציא את הכננת, מכשיר שניתן להשתמש בו במכונות מצור שונות.

גם לפני התקופה האשורית השתמשו ביחידות הנדסה וכלי מצור, אך היו אלו יחידות אד הוק ויעילותן הייתה מוגבלת. יעילות יחידות ההנדסה האשוריות הייתה רבה ביותר ובעזרתן הצליח צבא אשור לבסס אימפריה רחבת ידיים במזרח התיכון.

דוגמה טובה לטקטיקת המצור של האשורים היא כיבוש העיר לכיש שבשפלת יהודה, על ידי סנחריב. כיבוש זה מתואר בתבליט לכיש וממנו אפשר ללמוד על מבנה הצבא האשורי.

יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוון העתיקה חלו מספר שיפורים בכלי מצור והמצאו כלים חדשים. התפתחות כלי המצור באה לענות על התקדמות במלאכת ביצור הערים - במקום חומות בנויות מלבני חימר, חלק נכבד מהחומות היה בנוי מאבנים. נוספו מיני כלי הטלה גדולים דוגמת בליסטרה וקטפולטה, שופרו אמצעים אחרים. לעתים, לצד כלים אלו בנו היוונים חומות מצור סביב הערים הנצורות על מנת לסגור את האויב בצורה הרמטית. בתקופה זו שופרו מאוד מגדלי המצור ולא אחת נכבשו ערים שלמות בעזרת המצאה זו.

אף על פי שבסרטים שונים רואים לעתים בליסטראות וקטפולטות מוצבות על החומה או בתוך צריחים, הרי שזה לא היה מקובל. העניין הוא שבדרך כלל החומות היו צרות למדי ולא היה מקום למכונת מצור גדולה על החומה או בתוך הצריח.

המזרח התיכון ואגן הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי המצור הבסיסיים הללו נפוצו בכל המזרח התיכון ואגן הים התיכון ועברו ללא שינויים גדולים בין העמים השונים. הרומאים שכללו מאוד את טכניקות המצור. היו להם יחידות הנדסה שבנו כלי מצור על המקום, הם הצטיינו בכיבוש מבצרים אימנתיים דוגמת מצדה ואחרים. יחד עם זאת, כלי המצור הבסיסיים נותרו כמעט ללא שינוי. הקטפולטות והבליסטרות ששימשו את היוונים שימשו גם את הרומאים עם שינויים קטנים. אחד השינויים הוא השימוש שעשו הרומים בכלי מצור קלאסיים דוגמת הבליסטרה בקרבות פנים מול פנים. בליסטרה זו נקראת "סקורפיון" והיא למעשה הדגם המוקטן של בליסטרת המצור.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי נפילת האימפריה הרומית המערבית התפרק המבנה המדיני המסודר שהיה קיים בעת העתיקה. משנעלמו המדינות בעלות השלטון הריכוזי לא נמצאו האמצעים לבניית מבצרים ענקיים פסק השימוש בחומות אבן כמעט לחלוטין באירופה המערבית והן חזרו רק בתקופה מאוחרת יותר. משלא היו בנמצא מבצרים גדולים שהצריכו מכונות מצור מתוחכמות, חדלו להשתמש בהם. השימוש במכונות המצור חזר רק עם חזרת המבצרים הגדולים.

המכונות החדשות היו דומות למכונות של העת העתיקה. היו אלו מיני מטילי אבנים, יורי חצים כבדים, אילי ניגוח וכיוצא באלה. בניגוד למיתוסים נפוצים, אש יוונית לא הייתה נפוצה במצורים, בעיקר בגלל הקושי לשנע את התרכובת על גבי עגלות. זהו חומר לא יציב שנוטה להגיב במהירות. השימוש העיקרי בחומר זה היה בלוחמה הימית על גבי הדרומונים הביזנטים. שינוי משמעותי חל רק עם התפתחות אבק השריפה והמצאת התותח ובמיוחד תותח המצור.

המאה ה-20 והמאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הדרך העיקרית להבקיע מעוז מבוצר, כגון מוצב, היא באמצעות הפגזה ארטילרית כבדה של אותו מעוז מהיבשה ומהים, ועל ידי הפצצתו מהאוויר. לאחר החלשתו מבוצעת הסתערות של טנקים מלווים בחי"ר. לעתים קרובות החי"ר מסתערים לבדם כנגד מוצבים ומנסים לכבשם באמצעות חדירה לתוכם תוך התחמקות מאש האויב. זאת, תוך שימוש במטענים, מרגמות, רימונים וטילי נ"ט בנוסף על הנשק הקל.

בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ומאוחר יותר בתקופת האינתיפאדה השנייה, נוצר מצב בו כוחות צה"ל נאלצו להתמודד עם מחבלים שהתבצרו בבתים ממולכדים בלב שטח אזרחי בנוי. משום שהיה מדובר בסיטואציה רגישה, לא ניתן היה להפעיל כוח ארטילרי להריסת הבית ולכן פותח נוהל סיר לחץ כדי לאלץ את המבוקש לצאת. הנוהל מתחיל בהמטרת אש קלה על הבית (מקלעים וטילי נ"ט) וכאשר זה לא עוזר - שימוש בציוד מכני הנדסי ממוגן להריסת הבית. כלי הצמ"ה הממוגנים (המפורסם שבהם הוא ה- D9) שימשו גם להריסת ביצורי רחוב שהכינו המחבלים הפלסטינים ומתחמים מבוצרים של הרשות הפלסטינית בהם התבצרו פעילי טרור.

כלי מצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרבושה, כלי מצור ליידוי קליעים גדולים

כלי מצור הוא שם למכלול של אמצעי לחימה אשר שימשו צבאות בעת העתיקה ובימי הביניים למצור על נקודות מבוצרות. כלי המצור התחילו להתפתח יחד עם בניית חומות סביב הערים ונועדו לבטל את היתרון שהקנו החומות לנצורים.

עתיקים:

מודרניים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]