הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום (באנגלית: Bloom's taxonomy) היא מערכת מיון או כלי לסיווג מטלות למידה על פי רמת החשיבה שלהן. היא בנויה משש רמות חשיבה באופן מדרגי מהפשוט אל המורכב, כך שהשגת רמה קוגניטיבית בשלב גבוה, מותנית בהשגת רמות קודמות לה.

הטקסונומיה של בלום משרתת שתי מטרות עיקריות: תכנון לימודים ובדיקת הישגים. הידיעה והביצועים הנמדדים מסווגים לפי רמת המורכבות. הדירוג של בלום מבוסס על ההנחה שקיימות מיומנויות שכליות בסיסיות, ועל בסיס מיומנויות אלה ניתן לפתח מיומנויות שכליות ברמה גבוהה יותר. את הרמות השונות נהוג לתאר באמצעות פירמידה, המוכרת בשם ״הטקסונומיה של בלום״.

היסטוריה

הטקסונומיה של בלום הוצגה בשנת 1956 על ידי ועדה של אנשי חינוך בראשותו של בנג'מין בלום, פסיכולוג חינוכי מאוניברסיטת שיקגו. הפרסום נעשה על רקע תקופה של ניסיונות לשפר תהליכי הוראה, בפרט בהקשר של תוכניות לימוד ושל בחינת הישגים לימודיים. בלום וחברי הוועדה ביקרו את אופן הלימוד בבתי הספר שמתמקד בחשיבה מרמה נמוכה וכולל בעיקר משימות הדורשות זיכרון, שינון והבנה. הם הסבירו כי התמקדות בשינון וזכירה של חומר, ללא ניסיון לפתח יכולות חשיבה מורכבות יותר, הופך את הלימוד בבתי הספר עקר ולא רלוונטי עבור התלמידים. לאור זאת, השאיפה היא לקדם רמות גבוהות של חשיבה בלמידה כמו יישום של ידע קיים במקרים חדשים, ויצירה מקורית של התלמידים המושתת על בסיס ידע קיים. במסגרת זו ניסו להגדיר ולדרג את המיומנויות הקוגניטיביות המרכזיות הקיימות אצל בני האדם ולדרג אותן על פי רמות.

הכרך הראשון של הטקסונומיה יצא לאור בשנת 1956 בשם Handbook I: Cognitive, וב-1964 יצא לאור הכרך השני Handbook II: Affective. גרסה מתוקנת של הטקסונומיה בתחום הקוגניטיבי התווספה בשנת 2001.

שלושה מרחבי למידה

הטקסונומיה של בלום כוללת שלושה מרחבי למידה: הקוגניטיבי, הרגשי והפסיכומוטורי. בלום מקצה לכל אחד מהתחומים הללו היררכיה התואמת לרמות שונות של למידה. החלק המרכזי והמוכר מתוך הטקסונומיה של בלום היא הסיווג למדרג של שש רמות קוגניטיביות.

היכולות הקוגניטיביות

פירמידת היכולות הקוגנטיביות

ידע (זכירה)

היכולת לשלוף מהזיכרון פרטי מידע, עובדות ומינוחים שנלמדו. הדגש הוא על זכירת פריטי ידע שבהם רעיונות, עובדות, תופעות. קיימת הפרדה לשלוש תת-רמות:

1. ידע של פרטים (מונחים ועובדות).
2. ידע של דרכים ואמצעים (סדר פעולות)
3. ידע של הכללות והפשטות (עקרונות ותאוריות).

מונחים התנהגותיים: מגדיר, מתאר, מזהה, נותן כותרת, ממיין, מכנה בשם, מציין, בוחר, מצמיד, נזכר, מכיר.

הבנה

יכולת בסיסית לפרש ולתרגם את הידע הנלמד לכדי משמעות. הכוונה כאן היא לרמה הנמוכה ביותר של הבנה. ברמה זו התלמיד יודע מה נאמר ויכול להשתמש בחומר או ברעיון שנמסר לו בלי להתייחס בהכרח לחומר אחר. קיימת הפרדה לשלוש תתי רמות:

1. תרגום: ניסוח הידע בצורה שונה ממה שנקלט.
2. מתן פירוש: הסבר של הידע שנקלט, באופן אישי, פירוש אישי של הידע.
3. חיזוי: חיזוי על סמך ידע קודם.

מונחים התנהגותיים: הופך, מגן, מבחין, מעריך, מסביר, מכליל, מרחיב, נותן דוגמאות, מבאר ביאור חופשי, מסיק, מנבא, משכתב, מסכם, מתרגם, משנה, משלים, חוזה.

יישום

שימוש בידע הנלמד והכללים שנלמדו לכדי יישומם בפועל במצבים חדשים. הלומד נדרש להתאים בעצמו פתרון למצב שטרם נתקל בו.

מונחים התנהגותיים: משנה, מחשב, מדגים, מגלה, תופס, משפר, מפעיל, מנבא, מבין, מייצר, מתייחס ל..., בוחר, מפריד, מחלק לסעיפים, מפתח, מכליל, מייחס.

אנליזה (ניתוח)

פירוק יחידה נלמדת לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחס בין הרכיבים. הבנת יסודות החומר הנלמד ואופן ארגונו. הלומד נדרש להבדיל באופן עצמאי בין עובדות והנחות, עיקר וטפל.

מונחים התנהגותיים: מחלק לסעיפים, מתאר גרפית, ממיין, מבחין, מזהה, מדגים, מסיק, מדגיש, מקשר, בוחר, מפריד, ממיין לקטגוריות, מעמת, משווה.

סינתזה (איחוי)

צירוף רכיבים ואלמנטים לכדי שלמות. תהליך של צירוף חלקים והרכבתם. התוצר צריך להיות דגם, מבנה, או פתרון מקורי של הבונה (זו למשל היכולת להמציא, לשער או לשכתב).

מונחים התנהגותיים: יוצר קטגוריות, מחבר ומצרף, יוצר, מכין, מתכנן, משפר, מארגן, מסדר מחדש, בונה מחדש, משחזר, משכתב, מסכם, מציע, מספר, מרכיב, מפתח.

הערכה

התייחסות שיפוטית וערכית לרעיונות, מעשים, פתרונות וכדומה. היכולת לבצע שיפוט כמותי או איכותי של תוצר כלשהו ולהצדיק את הקריטריונים ששימשו לשיפוט.

מונחים התנהגותיים: מעריך, משווה, מסיק, מבקר, מבדיל, משייך, מסכם, תומך, שופט, טוען, מעמת, קובע תקן.

התחום האפקטיבי (רגשי)

התחום ההאפקטיבי (רגשי) עוסק במרכיבים הקשורים לחלקים האמוציונליים בתהליך הלמידה. הוא מתמקד בעמדות, בערכים, בתחומי העניין וביכולות הערכה של הלומדים. ההיררכיה בתחום האפקטיבי מתחילה בקבלה והקשבה למידע, ומתקדמת לאפיון או הפנמת ערכים ופעולה על פיהם. היא מתמקד בסיוע ללומדים להבין מהם הערכים שלהם וכיצד הם התפתחו.

קבלה - הנכונות לקבל מידע. ללא רמה זו, לא יכולה להתרחש למידה. הקבלה עוסקת בזיכרון ויכולות זיהוי.

רציונל: בשלב הקבלה הלמידה מתמקדת בהקשבה אפקטיבית לאחרים וכן זכירה של הדברים המשמעותיים שנאמרו.

מונחים התנהגותיים: להקשיב, לעקוב, לזכור, למקם, לשיים, לחזור על.

תגובה - השתתפות פעילה בתהליך הלמידה. היכולות לדבר מול קהל ולהגיב לאחרים.

רציונל: בשלב זה הלמידה מתמקדת בהשתתפות בדיון ובמענה לשאלות של קולגות על הנושאים שעלו.

מונחים התנהגותיים: לדבר בקבוצה, להקריא, להשיב, להגיב, להציג, לדווח, לספר.

הערכה - הבנה של המשמעוית הנובעות מהערך. הלומד מייחס ערך לאובייקט, תופעה או מידע ומשייך ערך או ערכים מסוימים לידע שרכש.

רציונל: בשלב ההערכה הלמידה מתמקדת בחקירה וגיבוש של מערכת ערכים והיכולת לעמוד מאחורי ערכים אלו.

מונחים התנהגותיים: להצדיק, להדגים, להסביר, להציע, לבחור.

ארגון - השוואה בין מערכות ערכים וגיבוש תפיסת עולם על בסיס מידע ורעיונות.

רציונל: בשלב זה הלמידה מתמקדת בהבנת הקשר בין מערכות ערכים לפעולות במציאות ואיך מערכות ערכים באות לידי ביטוי בארועים היסטוריים, למשל.

מונחים התנהגותיים: להשוות, להגן, להשלים, לשלב, לסתנז.

אפיון - נוצרה מערכת ערכים המנתבת את ההתנהגות. ההתנהגות היא עקבית, צפויה ואופיינית ללומד.

רציונל: בשלב האפיון מתאפשרת למידה בקבוצות כאשר הלומדים מסוגלים לאזן את מהערכת הערכים שלהם עם מערכות ערכים אחרות.

מונחים התנהגותיים: להקשיב, להשפיע, להפלות, לפתור, לאמת

התחום הפסיכומוטרי

התחום הפסיכומוטורי שם דגש הוא על המיומנויות הפיזיות. הוא כולל תנועה גופנית, קואורדינציה ומוטוריקה. פיתוח מיומנויות אלו דורש תרגול ונמדד במונחים של מהירות, דיוק, מרחק, או טכניקות בביצוע. ב-1972, אליזבת סימפסון הציעה טקסונומיה של שבע רמות. הטקסונומיה מדגישה התקדמות ביכולת מהתבוננות להמצאה.

תפיסה - היכולת להשתמש ברמזים תחושתיים כדי לבצע פעילות מוטורית.

דוגמאות: זיהוי רמזים בתקשורת לא מילולית ; הערכה היכן ינחת כדור לאחר זריקתו ואז להתקדם למיקום הנכון כדי לתפוס אותו ; לכוון את חום הכיריים לטמפרטורה הנכונה לפי הריח והטעם של האוכל.

מונחים התנהגותיים: לבחור, לזהות, לבחור, להבדיל.

מערכת (set). המוכנות לפעולה - שלוש מערכות שמפעילות אותנו נפשיות, פיזיות ורגשיות. שלושת הקבוצות הללו הן נטיות הקובעות מראש את תגובתו של אדם למצבים שונים (הנקראים לפעמים הלכי רוח).

דוגמאות: הכרה ופעולה על בסיס רצף שלבים בתהליך ; הכרה ביכולות ובמגבלות; רצון ללמוד תהליך חדש (מוטיבציה).

מונחים התנהגותיים: להתחיל, לזוז, להמשיך, לראות, להתנדב.

תגובה מודרכת: השלבים המוקדמים של לימוד מיומנות מורכבת כוללים חיקוי וניסוי וטעייה: שיפור מיומנות הביצוע מושג על ידי תרגול.

דוגמאות: פתרון משוואות מתמטית על בסיס הדגמה; מעקב אחר ההוראות בבניית מודל; קריאה נכונה של סמני ידיים של המכוון לנהג המפעיל מלגזה.

מונחים התנהגותיים: להעתיק, לעקוב אחרי, לשכפל, להגיב.

מנגנון: שלב הביניים בלימוד מיומנות מורכבת: התגובות הנלמדות הפכו להרגל וניתן לבצע את התנועות בביטחון ובמיומנות מסוימת.

דוגמאות: לימוד נהיגה בכלי רכב, הפעלת מחשב ותיקון דליפה מצינור.

מונחים התנהגותיים: לבנות, לתקן, להפעיל, למדוד, לארגן, לתמרן, להרכיב.

complex overt response - ביצוע מיומן של פעולות מוטוריות הכוללות דפוסי תנועה מורכבים: מיומנות הדורשות ביצוע מהיר, מדויק ומתואם מאוד.

דוגמאות: היכולת של שחקנית טניס מקצועית לדעת על בסיס תחושת המעשה מה תהייה התוצאה ; יכולת נגינה שוטפת בפסתר; החנייה מכונית במקום צר

מונחים התנהגותיים: לבנות, לתקן, להפעיל, למדוד, לארגן, לתמרן, להרכיב. המנוחים זהים לשלב הקודם, אך רמת הביצוע שלהם גבוהה ומדוייקת יותר.

אדפטציה - המיומנויות מפותחות היטב והפרט יכול לשנות דפוסי תנועה כדי להתאים עצמו למצבים מיוחדים.

דוגמאות: תגובה יעילה לחוויות בלתי צפויות ; שינוי הוראות ביחס לצרכים העולים מהשטח. שימוש בדרך שונה במכשיר (דיווש באופנים להפקת חשמל).

מונחים התנהגותיים: להתאים, לארגן מחדש, לשנות, לסדר מחדש.

הווצרות (Origination) - על מנת להתמודד עם מצב חדש או בעיה ספציפית יצירת צורות פעילות חדשות. תוצרי למידה מדגישים יצירתיות המבוססת על מיומנויות מפותחות.

דוגמאות: פיתוח תוכנית הכשרה חדשה; עיצוב שגרת התעמלות חדשה ;

דוגמאות: לבנות, להלחין, ליצור, לעצב, לבנות.

שני חוקרים נוספים הציעו טקסונומיה לתחום הפסיכומוטרי. הראוו ב-1972 ודייב ב-1975.

הטקסונומיה המתוקנת של בלום

באמצע שנות התשעים , לורין אנדרסון, סטודנטית לשעבר של בלום, הציעה תיקון למרכיב הקוגניטיבי בטקסונומיה והציעה כמה שינויים. שני השינויים הבולטים שבהם היו שינוי השמות בשש הקטגוריות מצורות שם עצם לצורות פועל.ושינוי סדר רמות הפעולה.

הטקסונומיה הדיגיטלית של בלום

הטקסונומיה הדיגיטלית של בלום, פותחה על ידי אנדרו צ'רצ'ס, מוסיפה שימוש בטכנולוגיה וכלים דיגיטליים למטלות הלמידה. מטרתה, להרחיב את המיומנויות הקשורות לכל רמה כאשר הטכנולוגיה הופכת לחלק מהותי יותר בלמידה. הכלים טכנולוגים אינם העיקר, אלא עזרים ללמידה ברמות שונות. טקסונומיה דיגיטלית מציעה שיעדי למידה יושגו באמצעות הוראה ולמידה מבוססי טכנולוגיה. כל רמה של טקסונומיה נתמכת ברשימה נרחבת של מיומנויות חשיבה המותאמות לסביבת הוראה ולמידה משלבת טכנולוגיה. פעילויות אלו יכולות להפוך את תהליך הלמידה למהנה ומעניין. הטקסונומיה הדיגיטלית של בלום מצפה ממורים שהיו להם כישורים הטכנולוגיים לשלב כלים אלו בהוראה.

דוגמאות לפעילות עם כלים דיגיטליים

ידע (זכירה): חיפוש במידע ברשת, לסמן בהדגשה, העתקה

הבנה: חיפוש מתקדם

יישום: עריכה, העלאת תוכן, שיתוף בתוכן

ניתוח: קישור (linking)

הערכה: כתיבת תגובה, דרוג תוכן, כתיבת בלוג

ביקורת

בעבר חשבו שהוראה טובה צריכה להתחיל משינון של עובדות ולאחר מכן ניתן להתקדם בהדרגה לרמה הבאה. כך התלמיד עובר בין רמה לרמה עם הזמן. היום מקובל לערער על הנחה זו, למידה איכותית היא כזו המשלבת רמות חשיבה שונות כבר מתחילתה. כמו כן, רמת חשיבה גבוהה בטקסונומיה לא מעידה בהכרח על רמת הקושי של המשימה. גם משימות זכירה או הבנה עשויות להיות מורכבות וקשות. פעמים רבות נדמה לנו שמטלות הן ברמת חשיבה גבוהה אך בפועל מדובר ברמה נמוכה של הבנה. למשל משימות של השוואה או ניתוח, שהתלמידים כבר התנסו בהן בכיתה. לאור זאת, כדי לבחון האם מדובר ברמת חשיבה נמוכה או גבוהה לא מספיק לבחון את המשימה, אלא חשוב לבחון אותה בתוך ההקשר הכללי של הלמידה.

טקסונומיה העתידית על פי דוד פסיג

על בסיס הטקסונומיה של בלום, במטרה להתאים את מטרות החינוך לעידן בו אנו חיים, פיתח פרופ’ דוד פסיג את הטקסונומיה העתידית של מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות למידה, להם יידרשו הילדים בעתיד. בנוסף להרחבת הגדרות שש הקטגוריות של בלום שתשקפנה את צורכי האדם בעתיד, מגדיר פסיג קטגוריה חדשה אותה הוא מכנה: ”השבחה”.

ידע: הגדרתו של בלום לידע מבוססת בעיקר על זכירה. לעומת זאת, בטקסונומיה העתידית, בנוסף לידע ברמתו הבסיסית, נוסף רובד הכולל בתוכו איתור, סינון, ועדכון הידע.

הבנה: הגדרתו של בלום להבנה מבוססת על קליטת מסר כשהלומד עורך בו שינוי לצורה אחרת. הטקסונומיה העתידית, מרחיבה שהלומד יקלוט מסר אך השינוי יהיה באופנים שונים ומנקודות מבט שונות.

יישום: הגדרתו של בלום ליישום מבוססת על היכולת לתרגם כללים, עקרונות מידע, ותאוריות למצבים חדשים וממשיים. ההרחבה של פסיג, באה לידי ביטוי בהפקת רעיונות חדשים. כמו כן, יישום בזמן אמת של מידע רלוונטי באופנים שונים ומנקודות מבט שונות.

אנליזה: בלום מגדיר את האנליזה כשבירת יחידה של מידע לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחס בין חלקים אלה. הרובד הנוסף להגדרתו של בלום הוא יצירת מבנה חדש על ידי ארגון כל חלקי המידע ביחסים שונים, או הצבת חלקים מיחידת המידע במבנים ויישומים קיימים אחרים (חד או רב ממדיים). אופי הניתוח תלוי בערכי שיפוט אישיים, אתניים ותרבותיים, בזמן ובמרחב.

סינתזה: בלום מגדיר את הסינתזה כצרוף של אלמנטים וחלקים ליצירת שלמות. ההרחבה של פסיג באה לידי ביטוי בכך שכל אלמנט וחלק עומד בפני עצמו ללא קשר למבנה הכללי ועל ידי כך נותן למבנה הכללי משמעות שונה. בדומה לשיטת המערכות הרואה בכל חלק מהמערכת את השתקפות המערכת כולה, הוספה או גריעה של אלמנט או חלק במבנה תגרור שינוי באופי המבנה או תכונותיו.

הערכה: בלום מגדיר את ההערכה כשיפוט ערכי רעיונות, עובדות, פתרונות או שיטות במטרה לקבוע את מידת הדיוק של ערכים אילו. ההרחבה של פסיג באה לידי ביטוי בבחירת הקריטריונים המתאימים להערכת החומר הנלמד. הרובד הנוסף לטקסונומיה של בלום הוא פיתוח קריטריונים חדשים להערכה שתוביל להתפתחות הלמידה והעשייה של החומר הנלמד.

השבחה: המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות, בסיטואציות שונות - בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף.

1. התאמה - ליצור תוצר חדשני על ידי קישור קוגניטיבי אישי בין שני תחומים, שנראים כרחוקים זה מזה.
2. קונוטציה - המשמעות האישית המתקשרת בתודעתו של אדם מסוים לפיסת מידע מסוימת.

לקריאה נוספת

• Bloom, B. S.; Engelhart, M. D.; Furst, E. J.; Hill, W. H.; Krathwohl, D. R. (1956). Taxonomy of educational objectives: The classification of educational goals. Handbook I: Cognitive domain. New York: David McKay Company.
• ירון זילברשטיין, הצעת טקסונומיה בהוראת משנה: שבע קטגוריות, דפי יוזמה 9 (תשע"ז), עמ' 130 - 144.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הטקסונומיה של בלום בוויקישיתוף

• על הטקסונומיה של בלום מאת ד"ר דוד פסיג, אוני' בר-אילן
• הטקסונומיה של בלום באתר צפונט
• הטקסונומיה של בלום באתר E-learning
• מצגת על הטקסונומיה של בלום באתר מופ"ת
• הטקסונומיה של בלום - כלי לסיווג רמות חשיבה בלמידה, באתר של אודי צמח
• topic/Blooms-cognitive-domain הטקסונומיה של בלום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)