הכתרת צ'ארלס השלישי וקמילה
_(cropped).jpg) | |
| המלך צ'ארלס השלישי לבוש בבגדי ההכתרה וחבוש בכתר האימפריה הממלכתי ורעייתו המלכה קמילה חבושה בכתר המלכה מרי, מנופפים לקהל במרפסת ארמון בקינגהאם לאחר טקס הכתרתם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
הכתרת מלכי בריטניה  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מיקום |
מנזר וסטמינסטר |
| משתתפים |
צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, קמילה, מלכת הממלכה המאוחדת |
| תקופה |
6 במאי 2023 |
|
coronation | |
  | |
טקס הכתרת צ'ארלס השלישי ואשתו, קמילה, למלך ולמלכה הרעיה של הממלכה המאוחדת ושאר ממלכות חבר העמים נערך ב-6 במאי 2023 במנזר וסטמינסטר שבלונדון.[1][2] זהו טקס ההכתרה העשירי בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת, מאז הקמתה בשנת 1707 וטקס ההכתרה ה-40 להתקיים במנזר וסטמינסטר מאז הכתרתו של ויליאם הכובש ב-1066.
בטקס הוכתר צ'ארלס השלישי למלך, אך לא מדובר בתנאי לכהונתו כמלך, שכן זו החלה באופן מיידי ב-8 בספטמבר 2022 עם מותה של אימו, המלכה אליזבת השנייה, בהיותו הראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי. אשתו של צ'ארלס, קמילה, הוכתרה בטקס, כמלכה רעיה. כשצ'ארלס נישא לקמילה ב-2005, הוכרז שקמילה לא עתידה לקבל את התואר. צ'ארלס לעומת זאת, ביקש לתת לקמילה את התואר, כדי שתוכתר לצידו. עם עליית הפופולריות של קמילה, הצהירה המלכה אליזבת השנייה על רצונה כי קמילה תקבל את התואר מלכה לאחר מותה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס השלישי עלה לכס הממלכה המאוחדת בגיל 73 עם מות אמו, המלכה אליזבת השנייה, ב-8 בספטמבר 2022 כשהיא בת 96. הוא הוכרז כמלך על ידי מועצת העלייה יומיים לאחר מכן, ב-10 בספטמבר. עוד בהיותו נסיך ויילס, נבנו תוכניות ראשוניות לטקס ההכתרה העתידי תחת שם הקוד מבצע כדור הזהב.[3] דו"ח שפורסם ב-2018 על ידי יחידת החוקה של אוניברסיטת לונדון הכיל בתוכו הצעות לחידוש הטקס והתאמתו לעידן המודרני.[4]
תכנון הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
על תכנון הטקס הופקד אדוארד פיצאלן-הווארד, דוכס נורפוק ה-18 (אנ'), מתוקף כהונתו בתפקיד מרשל רוזן (אנ'), ולצדו ועדת הכתרה מיוחדת שהוקמה לצורך זה. באוקטובר 2022 הוכרז על התאריך שנקבע לטקס: שבת ה-6 במאי 2023. יום מנוחה נוסף נקבע ב-8 במאי, על מנת להאריך את סוף השבוע ולאפשר קיומם של אירועי חגיגה ברחבי המדינות. ואכן, אירועים כאלו נקבעו הן על-ידי המוסדות הממלכתיים בבריטניה והן על-ידי אנשים פרטיים.[5]
בהיותו אירוע ממלכתי רשמי, תישא ממשלת בריטניה בעלויות הטקס, והיא זו שקבעה את רשימת המוזמנים שכוללת כ-2,000 איש ובהם משפחת המלוכה עצמה, שרי הממשלה, נציגים מטעם בתי הפרלמנט, נציגים מטעם ממשלות חבר העמים, בני מלוכה זרים וראשי מדינות מרחבי העולם. הוגו ברננד (אנ'), שהיה הצלם הרשמי בחתונתם של המלך והמלכה בשנת 2005, נבחר לשמש בתפקיד גם בטקס ההכתרה.[6]
באפריל 2023 נחשפה ההזמנה הרשמית לטקס שנשלחה למוזמנים. פורסמה גם תמונה רשמית חדשה של הזוג המלכותי, שצולמה לרגל האירוע על-ידי הוגו ברננד.[7] ההזמנה עוצבה על-ידי אנדרו ג'יימיסון, אמן הרלדיקה וקליגרף, והיא כוללת את הסמלים של בני הזוג ומוטיבים טבעיים ובהם הפרחים הסמליים של בריטניה וחיות בר.
סמליל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמליל הרשמי של אירוע ההכתרה עוצב על-ידי סר ג'ונתן אייב. הוא כולל בתוכו את כתר אדוארד הקדוש ואת הצמחים הלאומיים המסמלים כל אחד חלק אחר בממלכה: הוורד האנגלי, הדרדר הסקוטי, הנרקיס הוולשי והתלתן האירי. הוא צבוע אדום, כחול ולבן - כצבעי היוניון ג'ק.
שירה וזימרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהלך הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
תהלוכת ההגעה למנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר יום ההכתרה יצאו המלך והמלכה מארמון בקינגהאם לעבר מנזר וסטמינסטר, ונסעו בכרכרת יובל היהלום (אנ') שהונהגה בשישה סוסים, במה שמכונה "תהלוכת המלך". ליוו אותם הגדוד הרכוב של פרשי המלך והמשטרה הרכובה המלכותית של קנדה. הזוג נסע דרך המאל אל עבר וייטהול, משם אל עבר רחוב הפרלמנט עד לפתח המערבי של המנזר.
התהלוכה במנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשונים נכנסו למנזר נציגי הקהילות הדתיות בממלכה: היהודית, המוסלמית, הסיקית, הבודהיסטית, ההינדית, הג'יינית, הבהאית והזורואסטרית. אחריהם הגיעו נציגי הכנסייה האנגליקנית וכנסיות אחרות בממלכה וברחבי חבר העמים, דגלי מדינותיהם נישאו על-ידי נציגים מכל מדינה, בליווי המושלים הכלליים וראשי הממשלות. המלך והמלכה נכנסו למנזר בשעה 11 בבוקר בתהלוכה נפרדת, מלווים על-ידי אצילים נבחרים ובהם הדוכס מנורפוק. המקהלה שרה את מזמור קכ"ב בתהילים (שמחתי באומרים לי בית ה' נלך) בלחן חדש של המלחין הוברט פארי, וקהל תלמידים מווסטמינסטר קרא: "Vivat Rex Carolus" ו-"Vivat Regina Camilla" (יחי המלך צ'ארלס, תחי המלכה קמילה).
המלך לווה בידי ארבעה נושאי גלימה ובהם הנסיך ג'ורג' מווילס, המלכה לוותה גם היא בארבעה נושאי גלימה, בני משפחתה הצעירים, יחד עם שתי גבירות ובהן אחותה. המלך צ'ארלס עטה את הגלימה הממלכתית של סבו, ג'ורג' השישי. המלכה קמילה עטתה את הגלימה הממלכתית של חמותה, אליזבת השנייה.
תכשיטי הכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש תהלוכת תכשיטי הכתר נישא צלב ויילס, שהוענק למלך החדש על-ידי האפיפיור פרנציסקוס, ובתוכו הוטמעו שתי פיסות מן הצלב האמיתי. לאחריו נישאו תכשיטי הכתר ששימשו בטקס ובהם שרביט אדוארד הקדוש, שרביט היושר והרחמים, חרב הרחמים, גלובוס הריבון, כתר המלכה מרי וכתר אדוארד הקדוש.
הכרה, שבועה ומשיחת המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקס כולו נוהל על-ידי ג'סטין ולבי, הארכיבישוף מקנטרברי. בתחילתו התפללו המלך והמלכה תפילה חרישית ולאחריה ישבו על כיסאות המעמד (הראשונים מתוך שלושה כיסאות בהם ייעשה שימוש). עבור הטקס חודשו הכיסאות שנוצרו עבור הוריו של צ'ארלס, בניגוד לנוהג של בניית כיסאות חדשים, מטעמי חיסכון.
ראשית, פנה המלך לכל אחת מרוחות השמיים, וארבעה אישים (בהם הארכיבישוף מקנטרברי) קראו: ”אדונים, אני מציג בפניכם את המלך צ'ארלס, מלככם הבלתי מעורער: אי לכך שכולכם באתם היום לתת מחווה ושירות, האם אתם מוכנים לעשות זאת?” הקהל ענה: ”אל, נצור המלך צ'ארלס!” לאחר מכן, ראש האספה הכללית של הכנסייה הסקוטית הציג בפני המלך את ספר התנ"ך.
שבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכיבישוף ניהל את שבועת ההכתרה, שבה התחייב המלך למשול בכל אחת ממדינותיו בהתאם לחוקיה ולמנהגיה, לקיים את החוק בצדק וברחמים, לקיים את הדת הפרוטסטנטית בבריטניה, להגן על הכנסייה האנגליקנית ולשמור עליה ועל הבישופים ואנשי הכמורה, ויסיים באומרו:”את הדברים אשר הבטחתי כאן קודם לכן, אקים ואקיים. כה יעזור לי האל”. ראש הממשלה ואצילים נבחרים הקריאו לאחר מכן פסוקים מן הביביליה, והושרו מזמורים שהולחנו במיוחד לרגל האירוע. דרשה של הארכיבישוף נעלה את חלק השבועה, ולאחריה הושר המזמור "בוא, רוח בורא".
משיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלימת המלך הוסרה ממנו, והוא עבר לשבת בכיסא אדוארד הקדוש, כאשר בתוכו אבן סקון שהובאה מסקוטלנד. הכיסא עבר הליך של שיקום ושימור לקראת הטקס. לצלילי המזמור המפורסם "צדוק הכהן" הוקם סביב הכיסא מסך מיוחד שתפקידו להסתיר את החלק המקודש ביותר בטקס (וזאת בניגוד לנוהג ההיסטורי לפיו מוקמת חופת אריג זהב שמוחזקת על-ידי ארבעה אבירי מסדר הבירית). שמן המשחה לטקס נוצר במיוחד בירושלים מעצי זית מקומיים במרץ 2023. הארכיבישוף מקנטרברי יצק מן האמפולה העתיקה את שמן המשחה אל תוך הכף הייעודית (שהיא תכשיט הכתר העתיק ביותר, ששרד את תקופת מלחמת האזרחים שכילתה את הרוב המוחלט של תכשיטי הכתר) וטבל בה את אצבעותיו ומשח את המלך שלוש פעמים: על מצחו, על חזהו ועל כף ידו הימנית; בכל פעם עבר עם אצבעו ויצר צלב באומרו: ”הנה ראשך נמשח בשמן הקודש, הנה חזך נמשח בשמן הקודש, הנה ידך נמשחת בשמן הקודש. כשם שמלכים, כוהנים ונביאים נמשחו. וכשם שנמשח שלמה למלך על ידי צדוק הכהן ונתן הנביא, כך יהי רצון שתימשח, תבורך ותקודש למלך על העמים, אשר ה' אלוהיך נתן לך לשלוט ולמשול בהם; בשם האב ובשם הבן, ובשם רוח הקודש. אמן.”
הכתרה והושבה על הכס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלך קיבל לידיו דורבנות זהב, שהוחזרו לאחר מכן אל המזבח. לאחר מכן קיבל לידיו את חרב המדינה. תפילה מיוחדת נאמרה על-ידי הארכיבישוף מקנטרברי ולאחריה הוחזרה החרב אל המזבח. זוג צמידי זהב הוצגו בפני המלך, והוא הולבש בגדי כמורה עשויים אריג זהב. לאחר מכן נמסר לידיו גלובוס הריבון שהוחזר אחרי כן אף הוא אל המזבח. המלך עטה כפפה לבנה על יד ימינו, טבעת הריבון הוצגה בפניו, שרביט אדוארד הקדוש ושרביט היושר והרחמים נמסרו לידיו. לאחר מכן הונח על ראשו כתר אדוארד הקדוש בידי הארכיבישוף, והקהל קרא: "אל, נצור המלך". ברגע ההכתרה נורו 21 מטחי כבוד מתותחים ברחבי הממלכה, ו-62 מטחים במצודת לונדון.
המלך בורך על-ידי ראשי הכנסיות השונות בממלכה ועבר בליווי החשמן של וסטמינסטר והארכיבישוף מקנטרברי אל עבר כס המלכות. הארכיבישוף כרע ברך בפניו והצהיר נאמנות, ולאחריו עשה זאת יורש העצר ויליאם הנסיך מווילס. הארכיבישוף הזמין את מי שמעוניין לעשות כן, להצהיר אמונים למלך, בפעם הראשונה בהיסטוריית הטקס.
הכתרת המלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הכתרת המלך, הוכתרה המלכה קמילה בטקס קצר יותר. המלכה נמשחה בשמן אך בלא שהיה מסביבה מסך או חופה. טבעת מיוחדת נענדה על אצבעה וכתר המלכה מרי הונח על ראשה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1727 שבה המלכה הרעיה מוכתרת בכתר שלא נוצר במיוחד עבורה. לאחר ההכתרה קיבלה המלכה לידיה שני שרביטים ואזי הובלה אל כס המלכות שלה, שהוצב ליד כס בעלה, אך נמוך שתי מדרגות ממנו.
.jpg)
סיום הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום הטקס התקיימה סעודת האדון, ובה הוגשו למלך ולמלכה לחם הקודש ויין הקודש. הוקראה תפילת האדון והושרו מזמורים ובהם "טה דאום", המלך עטה את גלימת המדינה שלו, שנוצרה במיוחד עבורו, והמלכה עטתה גלימה חדשה גם היא. הזוג צעד בתהלוכה אל היציאה מן המנזר לצלילי "אל, נצור המלך" ובורך על-ידי נציגי הדתות השונות בממלכה.
הזוג המלכותי עלה על כרכרת הזהב הממלכתית וכך החלה תהלוכת החזרה לארמון בקינגהאם, שהייתה מרובת משתתפים ומפוארת יותר מן התהלוכה אל המנזר. בחזרתו של המלך אל הארמון סקר מסדר הצדעה של הכוחות המזוינים בממלכתו ועלה מאוחר יותר אל המרפסת המפורסמת יחד עם משפחתו המורחבת, משם הודו לקהל. ובסופו של הטקס נערך מטס של הצבא הבריטי, וחיל האוויר המלכותי.
תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפגנות והתנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקס לווה בהפגנות רבות וחסרות תקדים ברחבי הממלכה המאוחדת, כאשר לכל אורכו של הטקס ניתן היה לשמוע קריאות מחאה.[8][9][10][11][12] על-מנת למנוע הפרעה לטקס, חסמה משטרת לונדון רחובות מרכזיים לתנועה, ואף ביצעה מעצר מניעתי של ראשי תנועת הרפובליקה והחרימה שלטי מחאה במעוד מועד, מעצר שהביא לתביעה כנגד המשטרה.[13][14] לקראת ההכתרה, התנועה אף פרסמה את הערכתה לפיה עלותו של הטקס מסתכמת ב-250 מיליון פאונד, ולא ניתן להצביע על עלייה בהכנסות מתיירות בעקבותיו.[15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טקס ההכתרה (באנגלית)- סדר הטקס Church of England – Coronation Liturgy
- זמירות – Royal.UK – Music Commissions
- ארז פריש, הכתר הונח, התותחים רעמו, צ'ארלס השלישי הוא מלך בריטניה. תיאור טקס ההכתרה, שלב אחרי שלב, באתר ישראל היום, 6 במאי 2023
מסורת של יותר מ-1000 שנים: טקס הכתרה למלכה החדש של בריטניה צ'ארלס השלישי, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:55)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Caroline Davies, King Charles III’s coronation to take place on 6 May 2023, הגרדיאן, 11 באוקטובר 2022
- ^ חיים איסרוביץ, ג'וש ארונסון, יש תאריך: נקבע טקס ההכתרה של המלך צ'ארלס השלישי, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2022
- ^ Mahler, Kevin (14 בפברואר 2022). "Ghosts? Here's the true tale of things that go bump in the night". The Times. נבדק ב-9 בספטמבר 2022.
the codename for the coronation planning: 'Operation Golden Orb'
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Morris, Robert (במאי 2018). "Inaugurating a New Reign: Planning for Accession and Coronation" (PDF). www.ucl.ac.uk. University of London. נבדק ב-10 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Coronation Weekend plans announced, 21 בינואר 2023
- ^ Hope Coke, Former Tatler photographer Hugo Burnand crowned as King Charles III’s coronation photographer, Tatler, 13 בפברואר 2023
- ^ Sean Coughlan, Coronation invitations issued by King Charles and 'Queen Camilla', BBC, 5 באפריל 2023
- ^
עידן חדש בבריטניה: צ'רלס השלישי הוכתר למלך, באתר הארץ, 6 במאי 2023
- ^ King's Coronation: Were police too tough dealing with protesters?, נבדק ב-2023-11-13
- ^ Anti-monarchy demonstrators protest coronation of King Charles III, נבדק ב-2023-11-13
- ^ King's Coronation: Watch the moment a woman confronts anti-monarchy protesters, נבדק ב-2023-11-13
- ^ Rawlinson, Kevin (2023-05-05). "Activists to protest at coronation despite stiffer police powers". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-13.
- ^ Macaskill, Andrew (2023-05-07). "Police arrest 52 including republicans during King Charles' coronation". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-13.
- ^ Boffey, Daniel; reporter, Daniel Boffey Chief (2023-09-12). "Anti-monarchy protester suing Met chief over coronation day arrest". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-13.
- ^ Q&A With Britain's Leading Anti-Monarchist, Time, 2023-05-04 (באנגלית)
