טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס הפתיחה; מבט מצפון לדרום
ציור טקס הפתיחה במבט מדרום לצפון, מעשה ידי לאופולד פיליכובסקי, המוצג ברחבת בניין המנהלה בקמפוס הר הצופים
הרב קוק בנאומו בטקס

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1‏-3 באפריל 1925. הטקס נועד לסמן בתודעה הציבורית את תחילת פעילותה של האוניברסיטה העברית כמוסד אקדמי מוביל בעם ישראל, שהוקם בתכנונה של התנועה הציונית בארץ ישראל.

לקראת הטקס, פעלו במסגרת האוניברסיטה: "המכון למדעי היהדות" ו"המכון לכימיה ולמיקרוביולוגיה" במחקר ובהוראה, והספרייה; וכן ניצבו בנייני המכונים למדעי הטבע; חגיגת הפתיחה כללה סעודה רבת משתתפים והנחת אבן פינה לבניין "המכון לפיזיקה ולמתמטיקה" על שם אלברט איינשטיין; כולם בהר הצופים. הטקס נערך בתיאטרון המעלות בהר הצופים ("שהוכן לטקס, הגם שטרם הושלמה בנייתו"[1]) והחל בשעה שלוש אחר הצהריים; בין הנואמים היו חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית יושב ראש הטקס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המשורר חיים נחמן ביאליק והנציב העליון הרברט סמואל.

לפי אומדן השתתפו בו כשבעת אלפים בני אדם,[2] תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומנהל בריטיים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, מבריטניה, אירלנד, ארצות הברית, הולנד, מצרים, שווייץ, צרפת, קנדה, פולין ואוסטריה.[3]

בין המוזמנים והמשתתפים היו הלורד בלפור, מנחם אוסישקין, הרב יעקב מאיר, פילדמרשל אלנבי, הרב ד"ר יוסף הרמן הרץ, הרב ד"ר ישראל לוי, אחד העם (אשר גינברג), יהודה לייב מאגנס, מרדכי בן-הלל הכהן, פטריק גדס, אוטו ורבורג, רונלד סטורס, זליג ברודצקי, יעקב טהון, לורד אולסווטר, נורמן בנטוויץ, הרב ד"ר שור, מרדכי נורוק, נחום סוקולוב, פרופ' ארתור שוסטר, הרב ד"ר מרדכי אהרנפרייס, רוברט מונד, יוסף קלויזנר, הרמן כהן (האוניברסיטה של לונדון), הרב פרופ' צבי פרץ חיות, ז' הופיין, יוסף שפרינצק, זלמן שניאור, שמואל לנדמן, שאול טשרניחובסקי, אלברט חיימסון, מאיר גרוסמן (סוכנות טלגרף), גרשון אגרונסקי, ה' פרבשטיין, בוריס ש"ץ, הרמן שטרוק, גוסטב טק, אביגדור גולדשמיט, איריס קסטלו, ורה ויצמן, ג'ון הנרי פטרסון, מאיר דיזנגוף, יוסף הורוביץ, משה גאסטר, אריאל בן-ציון, אחמד לוטפי אל-סייד, ל. פיליכובסקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חגיגות הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ז'-י' ניסן תרפ"ה 1–3 באפריל 1925, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1925.
  • שאול כ"ץ, מיכאל הד (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ז-1997.
    • חגית לבסקי, בין הנחת אבן הפינה לפתיחה: ייסוד האוניברסיטה העברית, 1925-1919, עמ' 120–163.
    • נאומו של הרב אי"ה קוק, עמ' 311.
    • ישראל ברטל, 'יהי רצון שלא תקרה תקלה על ידי' - נאומו של הרב אי"ה קוק: דברי פרשנות, עמ' 315–319.
    • נאומו של חיים ויצמן, עמ' 320.
    • יהודה ריינהרץ, נאומו של חיים ויצמן: דברי פרשנות, עמ' 323–326.
    • נאומו של הרברט סמואל, עמ' 327.
    • אביתר פריזל, נאומו של הרברט סמואל: דברי פרשנות, עמ' 329–331.
    • נאומו של הלורד בלפור, עמ' 332.
    • רוי מק'לאוד, נאומו של הלורד בלפור: דברי פרשנות, עמ' 338–349.
    • נאומו של חיים נחמן ביאליק, עמ' 350.
    • זיוה שמיר, נאומו של ח"נ ביאליק: דברי פרשנות, עמ' 355–362.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגית לבסקי, בין הנחת אבן הפינה לפתיחה: ייסוד האוניברסיטה העברית, 1925-1919,תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, עמ' 162.
  2. ^ פרדריק קיש, לעומת זאת, העריך שבטקס נכחו 12 אלף בני אדם. ראו: תום שגב, ימי הכלניות : ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 180.
  3. ^ חגיגות הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ז'-י' ניסן תרפ"ה 1–3 באפריל תרפ"ה, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1925, עמ' ה-ט.