טקס סגירת הגבול בין הודו לפקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טקס סגירת הגבול - חייל הודי מימין, וחייל פקיסטני משמאל
שיא הטקס - הסרת הדגלים מהתורן לקול תשואות הקהל
סרטון המציג את הטקס מהצד הפקיסטני, 2013
סרטון המציג את הטקס מהצד ההודי, 2013

טקס סגירת הגבול בין הודו לפקיסטן (נקרא גם טקס סגירת גבול ואגה או טקס הטווסים) הוא טקס צבאי המתרחש על בסיס יומי במעבר הגבול ואגה (אנ'). במסגרת הטקס, דגלי הודו ופקיסטן מורדים מן התורן ושער הגבול נסגר עד למחרת היום. טקס זה מהווה אטרקציה תיירותית ומושך אליו אלפי צופים בכל יום[1][2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הודו לפקיסטן שורר שלום, אך ההיסטוריה העקובה מדם יצרה בין אזרחי המדינות תחושת עוינות וחשדנות[3]. לימים, הוקם בכפר ואגה מעבר גבול בין המדינות השכנות, ועד שנת 1999, מעבר גבול זה היה היחיד הפתוח בין שתיהן. בשנת 1959 התקיים הטקס הראשון של סגירת הגבול, ובמרוצת השנים הוא הפך למפגן ראווה של גאווה לאומית[3].

מהלך הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקס משתתפים, באופן מתואם, חיילי המשמר ההודי וחיילי המשמר הפקיסטני. החיילים, שלראשם כובע דמוי זנב טווס או מניפה, מתאפיינים בגובה רב ובגמישות גפיים. החיילים ההודים לובשים מדים בצבע ירוק זית ועל ראשם כובע אדום, והחיילים הפקיסטנים לובשים מדים שחורים ועל ראשם כובע שחור. הטקס מתקיים מדי יום לפני השקיעה, ונמשך 45 דקות. בכל צד של הגבול קיימות טריבונות עליהן יושבים הצופים. בעוד בצד ההודי, גברים ונשים יושבים יחדיו, בצד הפקיסטני ישנה הפרדה בין המינים. הטריבונות יכולות להכיל אלפי אנשים, ולרוב הצד ההודי מלא עד אפס מקום בעוד הקהל בצד הפקיסטני דליל יותר. טקס זה נחשב לאטרקציה תיירותית בשני הצדדים, ובגבול ההודי יש אגף בטריבונה המיועד לתיירים בלבד[4].

הטקס מאופיין באווירה לוחמנית והצעדה בו מדמה ריקוד מלחמה (אנ') לקראת יציאה לקרב. הטקס מתחיל במפגן ראווה, עליו מנצחים כרוזים משני צידי הגבול בליווי תרועות חצוצרה. הכרוז בכל צד נותן את הפקודות לחיילי המשמר, ומשלהב את הקהל בקריאותיו בטון עולה ויורד. החיילים מבצעים תרגילי סדר הכוללים הנפות ידיים ורגליים, צעידה מהירה ורקיעת רגליים. ארשת פניהם חמורת סבר, ומחוות גופם משדרות תוקפנות כלפי הצד השני. לאורך כל הטקס, הקהל מריע וקורא קריאות עידוד וקריאות בעלות אופי פטריוטי (למשל: 'תחי פקיסטן!' ו'תחי הודו!'). שיא הטקס מתרחש כאשר חיילי שני הצדדים עומדים בשער הגבול זה מול זה, מורידים את הדגלים מהתורן, חייל הודי וחייל פקיסטני לוחצים יד ושניהם סוגרים את השער. עם סיום הטקס, פוצחים הצופים בשירה ובריקודים ומניפים את דגלי הלאום.

בשנת 2010, רשויות הודו ביקשו מרשויות פקיסטן לעדן את האגרסיביות הדומיננטית בטקס. פקיסטן תחילה סרבה, אך לאחר מספר חודשים הגיעה להסכמות עם הודו לפיהן מחוות האגרוף ישתנו, והמבטים התוקפניים בעת לחיצת היד יוחלפו בחיוך[1]. כמו כן, באותה השנה, לאחר ארבעה עשורים, משמר הגבול ההודי החליט לשלב נשים בטקס. במהלך הטקס, חיילות משמר הגבול מבצעות תרגילי סדר, אך הן אינן מגיעות לכדי מפגש חזיתי עם החיילים הפקיסטנים[5].

פיגוע ההתאבדות בשנת 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2014, לפחות 55 אנשים מצאו את מותם בפיגוע התאבדות שהתרחש סמוך למעבר הגבול (אנ') בצידו הפקיסטני. הפיגוע התרחש מיד בסיום הטקס, בעיירה הסמוכה לגבול ואגה. הטאליבן לקח אחריות על הפיגוע וטען כי ביצע פיגוע זה כתגובה למבצעים צבאיים נגד המורדים בגבול פקיסטן[6].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]