טרה ואלי וארזינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרה ואלי וארזינה
Tre Valli Varesine
מדינות איטליהאיטליה איטליה
סוג חד-יומי
חודש אוקטובר
היסטוריה
התקיים לראשונה 1919
מרוצים עד כה 102
מנצח ראשון איטליהאיטליה פיירו בסטטי
מוביל במספר הניצחונות איטליהאיטליה ג'אני מוטה (4 ניצחונות)
איטליהאיטליה ג'וזפה סארוני
מנצח אחרון בלגיהבלגיה אילן ואן וילדר
שנת מרוץ אחרונה 2023
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרה ואלי וארזינהאיטלקית: Tre Valli Varesine) הוא מרוץ אופניים חד-יומי במחוז לומברדיה, שבאיטליה. המרוץ הוא בדרג 1.Pro בסבב ה-UCI Pro Series.

שם המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם הוא "שלושה עמקים וארזניים". כלומר, שנמצאים בנפת וארזה. שלושת העמקים הם: עמק ואלקוויה (איט'), עמק ואלגאנה (אנ') ועמק ואלקרוויו (איט').[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרוץ נוסד בשנת 1919, אז ניצח בו פיירו בסטטי המקומי. המנצח הלא איטלקי הראשון במרוץ הגיע 38 שנים אחר כך, כשג'רמיין דרייקה הבלגי ניצח בשנת 1957.

מאז 2005, המרוץ הוא בסבב ה-1.HC. ומאז 2020,[2] המרוץ הוא בסבב ה-1.Pro, שבעצם החליף את סבב ה-HC והוא הסבב המשני של מרוצים בעולם, אחרי UCI World Tour.

המרוץ מתאים בעיקר למטפסים ולפנצ'רים, והוא מתקיים כמה ימים לפני המונומנט ג'ירו די לומברדיה, כמו הגראן פימונטה, הג'ירו דל'אמיליה, מילאנו–טורינו ומרוצים נוספים. והמרוצים האלו בעצם מייצרים שבוע מרוצים ששיאו הוא כאמור, הג'ירו די לומברדיה.

בשנת 2021 נערך לראשונה מרוץ נשים בדרגה 1.2 במסלול של 92.4 קילומטר. ניצחה במרוץ הרוכבת הקובנית, ארלניס סיירה, מקבוצת A.R. Monex.

מסלול המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרוץ מוזנק בדרך כלל מאחת הערים בנפת וארזה, או בנפות הסמוכות אליה. בדרום הנפה: בוסטו ארסיציו (אנ'), סארונו (אנ') ובורגומאנרו (אנ'). משם, צפונה לכיוון אגם וארזה (אנ'). לפעמים המסלול מקיף את האגם ממערב עד לעיר וארזה ולעיתים המסלול הוא ישירות לווארזה (מרחק של כ-35 ק"מ). בווארזה המסלול מורכב ממספר מסוים של הקפות בתוואי גבעי, כאשר כל הקפה היא של 12.8 קילומטר. אורכו של כל מסלול המרוץ הוא 205-195 קילומטר. לעיתים המרוץ מוזנק גם מכיוונים אחרים, כגון, לוינו (אנ') הנמצאת מצפון לווארזה, על שפת לאגו מאג'ורה, או פונטה טרזה (אנ') שבשווייץ, או מלנאטה (אנ') הנמצאת ממזרח לווארזה.

מנצחים בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה רוכב קבוצה
1997 איטליהאיטליה רוברטו גרוסו Ros Mary-Minotti Italia-Ideal
1998 איטליהאיטליה דווידה רבלין קבוצת פולטי
1999 איטליהאיטליה סרג'ו ברברו Mercatone Uno–Bianchi
2000 איטליהאיטליה מאסימו דונאטי Vini Caldirola–Sidermec
2001 איטליהאיטליה מירקו צ'לסטינו Saeco Macchine per Caffè
2002 איטליהאיטליה אדי ראטי מאפי קוויק-סטפ
2003 איטליהאיטליה דנילו די לוקה Saeco Macchine per Caffè
2004 גרמניהגרמניה פביאן וגמן גרולשטיינר
2005 איטליהאיטליה סטפנו גרזלי ליקוויגאס–ביאנקי
2006 איטליהאיטליה סטפנו גרזלי ליקוויגאס
2007 איטליהאיטליה כריסטיאן מורו טנקס
2008 איטליהאיטליה פרנצ'סקו ג'ינאני Diquigiovanni–Androni
2009 איטליהאיטליה מאורו סנטמברוג'ו למפרה– NGC
2010 אירלנדאירלנד דן מרטין גרמין–טרנסיטיונס
2011 איטליהאיטליה דווידה רבלין Miche–Guerciotti
2012 קנדהקנדה דויד ויילו יורופקאר
2013 קרואטיהקרואטיה קריסטיאן דוראסק למפרה–מרידה
2014 שווייץשווייץ מיכאל אלבסיני אוריקה גרין אדג'
2015 איטליהאיטליה וינצ'נצו ניבאלי אסטנה
2016 איטליהאיטליה סוני קולברלי ברדיאני–CSF
2017 צרפתצרפת אלכסנדר ז'נייה AG2R La Mondiale
2018 לטביהלטביה טומס סקוינס טרק-סגפרדו
2019 סלובניהסלובניה פרימוז' רוגליץ' יומבו–ויסמה
2020 המרוץ לא התקיים בשל מגפת הקורונה באיטליה
2021 איטליהאיטליה אלסנדרו דה מרקי Israel Start-Up Nation
2022 סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אר יו. איי. אי. אמירטס
2023 בלגיהבלגיה אילן ואן וילדר סודאל קוויק-סטפ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר המרוץ
  2. ^ הגדרת המרוץ נקבעה בתחילת 2020, אך באותה שנה המרוץ לא התקיים בשל מגפת הקורונה באיטליה