טרוטה מסלרנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרוטה מסלרנו
Trotula
תעתיק של טרוטה מתוך כתב יד משלהי המאה ה-12
לידה 1050
סלרנו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־12 עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Practica secundum Trotam, De ornatu mulierum, De curis mulierum, Liber de sinthomatibus mulierum עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Giovanni Plateario il Vecchio עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Giovanni Plateario il Giovane עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרוטה מסלרנו (Trotta, אולם שמה מאוית גם כ-Trocta) (באיטלקית: Trotula; באנגלית: Trota of Salerno) הייתה רופאה וסופרת רפואית ואולי אף פרופסור לרפואה שחיה בעיירת החוף סלרנו בדרום איטליה, בעשוריה המוקדמים או באמצעה של המאה ה -12. שמה ופרסומה הגיעו עד צרפת ואנגליה במאות ה-12 וה-13.[1]

טקסט לטיני שכתבה וכלל כמה מהטיפולים שלה (ואף סיפר על תרופה שביצעה), שולב במכלול בנושא רפואת נשים שכונה בשם "טרוטולה" (במשמעות 'הספר הקטן של טרוטה'). בהתחלה, הקוראים לא ידעו שהמכלול "טרוטולה" נכתב על ידי שלושה מחברים שונים, ולכן הם לא ידעו את שמה של הסופרת, שהיה "טרוטה" ולא "טרוטולה". תפיסות מוטעות אלו אודות מחברת "טרוטולה" גרמו להעלמה או שינוי של שמה, מינה, רמת השכלתה, הידע הרפואי שלה או של פרק הזמן בו נכתבו הטקסטים. עבודתה של טרוטה (כולל אוסף התרופות שלה, המכונה "הרפואה המעשית על פי טרוטה") נשכחה עד לגילויה מחדש בסוף המאה העשרים.

ההבדל בין טרוטה לטרוטולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טרוטה" או "טרוקטה" הן הצורות היחידות הידועות כשם אישה שנמצאו במקורות העיר סלרנו במאה ה-12. הצורה "טרוטולה", לעומת זאת, לא מתועדת כשם אישה.

בסוף המאה ה-12, חלק מעבודה שמזוהה עם טרוטה מסלרנו, De curis mulierum ("על טיפולים לנשים"), הוכנס למכלול של שלוש עבודות שונות בנושא רפואת נשים על ידי שלושה מחברים שונים[2]. מכיוון שעבודתה של טרוטה הייתה היחידה מבין השלוש שנשאו שם מחבר, היא זכתה שהמכלול, שכונה בכותרת "טרוטולה (אנ')" (תרגום: "העבודה הקטנה (של) טרוטה"), ישא את שמה. כאשר המכלול הופיע מחוץ לדרום איטליה, התואר "טרוטולה" הובן כשם המחברת, והשם "טרוטולה" ננתפס בטעות כשם המחברת היחידה של כל שלושת הטקסטים במקבץ "טרוטולה".

בעוד שמכלול "טרוטולה", קיים בכמעט 140 עותקים של המקור הלטיני, וכ-60 עותקים של תרגומי שפה מקומית, ניתן למצוא כמה עותקים בלבד מהיצירות המקוריות של טרוטה. לכן במחקרים מודרניים ישנה חשיבות מכרעת להפרדה בין האישיות ההיסטורית טרוטה לבין גורל הטקסטים במכלול "טרוטולה", מכיוון שחשיבותם ההיסטורית והשפעתם שונה לחלוטין[3].

הוויכוחים האם "טורטולה" באמת הייתה קיימת, התחילו במאה ה-16. אחד הגורמים להתהוות הוויכוח הוא חוסר העקביות בעבודה שנכתבה תחת שמה של טרוטה. וויכוחים אלה נמשכו עד שלהי המאה ה-20, כאשר גילו את הטקסט Practica secundum Trota ("הרפואה המעשית על-פי טרוטה"), וניתוח פילולוגי של עבודות אחרות הקשורות אליה שהציגו את טרוטה כאישיות נפרדת מהיצירה "טרוטולה".[4]

חייה ועבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שום מידע ביוגרפי על טרוטה מסלרנו אינו קיים מעבר למידע שניתן להפיק מכתבים הקשורים אליה. מידע זה מאפשר לנו למקם אותה במחצית הראשונה של המאה ה-12. בנוסף, קונקורדנציה מקיפה של כל הטקסטים, שפורסמו בשנת 2007, מאפשרת הערכה של מכלול עבודתה. סביר להניח שהיא כתבה יותר ממה שמתועד[5]. במאות ה-12 וה-15 פורסמו טקסטים של טרוטה בערים שונות והיו להם קהל רחב ברחבי מערב אירופה, למרות התחרות עם טקסטים אחרים שהתמקדו בגינקולוגיה ובבריאות האישה[6].

רפואה מעשית על-פי טרוטה Practica secundum Trotam[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה שטרוטה הכי מזוהה איתה ככותבת היא ה"Practica secundum Trotam" ("רפואה מעשית על-פי טרוטה"), המכסה מגוון נושאים רפואיים שונים, החל מאי פוריות והפרעות במחזור החודשי וכלה בעקיצת נחש וקוסמטיקה[5]. טרוטה הייתה ידועה באמינות ובמקצועיות שלה בנושא יילוד, והייתה מיילדת ידועה בסלרנו, איטליה[7]. אף על פי שעבודותיה ידועות במידע המעשי שלהן בנושא גינקולוגיה ולידה, טרוטה כתבה על בעיות רפואיות של גברים ונשים כאחד. כשלושה רבעים מספר הרפואה המעשי שלה, Practica secundum Trotam, מוקדשים למחלות שאינן ספציפיות לנשים, כגון מחלות פנימיות, חום ופצעים[8]. עובדה זו ממחישה כי טרוטה טיפלה לא רק בגינקולוגיה ולידה, אלא העניקה טיפול גם לגברים.

הכתב Practica secundum Trotam התגלה לראשונה בשנת 1985 על ידי ההיסטוריון של המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ג'ון פ. בנטון[4]. בנטון מצא את הטקסט הכתוב בכתב יד במדריד, והוא ככל הנראה נכתב בתחילת המאה ה-13. עותק שני וחלקי של הטקסט התגלה על ידי מוניקה ה. גרין, אשר מצאה כתב עת בו התפרסם חלק מהPractica secundum Trotam. כתב העת נשמר כעת באוניברסיטת אוקספורד[5]. בשנת 1995 פרסם פיירו קנטלופו תעתיק מלא (באיטלקית) של הטקסט הלטיני המקורי שנמצא במדריד. טרם פורסם תרגום מלא לאנגלית[5].

על טיפולים לנשים De curis mulierum[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוטה היא גם הדמות הסמכותית העומדת מאחורי אחד משלושה טקסטים ב"קובץ טרוטולה", שהוא תקציר של עבודות על רפואת נשים שאוחדו מאוחר יותר במאה ה -12. זהו הטקסט המכונה De curis mulierum ("על טיפולים לנשים"). טרוטה לא יכולה להיחשב מחברת הטקסט הזה, לפחות לא בצורה בה הוא שרד, משום שהיא מצוטטת בתוך הטקסט בגוף שלישי. טרוטה מופיעה באנקדוטה על צעירה הסובלת מ"ventositas matricis" ("רוח ברחם"). הטקסט מסביר שלפעמים נשים "מכניסות אוויר" לרחם שלהן, כך ש"לעיני אנשים מסוימים נראה כאילו הן נקרעות או סובלות מכאבי מעיים". טרוטה נקראה לטיפול באישה הסובלת מהמצב. הטקסט הדגיש כי "טרוטה נקראה לעזרה כאילו היא אדון." המילה הלטינית ל"אדון" בטקסט הופיעה בלטינית כMagistra, וזה הסימן המשכנע ביותר לכך שלטרוטה היה מעמד חברתי דומה לזה של 'אדון', Magister[9]. לטיפול ב"רוח ברחם" אין שום מקבילה בעבודות אחרות מסלרנו, אך בחלק ניכר מDe curis mulierum יש הדים לשיטות הטיפול של טרוטה המוכרות לנו מPractica secundum Trotam.

ההתייחסות לטרוטה במגוף שלישי מעלה את השאלה מיהם הכותבים, ה"אנחנו" המחברים של הטקסט. גרין טוענת שהקולקטיב המחבר הוא של קבוצת נשים מתרגלות, שיש להם גישה בלתי אמצעית לכוף של המטופלות שלהן, והן רוצות להעביר את הידע והניסיון שלהן לקבוצת נשים מטפלות אחרת, אולי בהמשך הדורות. לדעתה, זוהי עדות לקיומה של קהילת נשים מטפלות שכבר איננה רוצה להסתמך רק על העברה בעל פה של מסורות הריפוי, אלא מבקשת להנציח אותן בטקסט כתוב. עם זאת, יכולת קריאה וכתיבה של נשים עדיין איננה מתועדת דיה בדרום איטליה בתקופה זו, מה שמעלה את השאלה מדוע מלכתחילה נכתב De Curis mulierum. גרין מוצאת רמז לתשובה בשלוש מילים שמקורן באנגלית שנמצאו בעותקים המוקדמים ביותר של הטקסט. ייתכן שהספר נכתב לא לטובת נשים מקומיות בסלרנו, אלא לקהל באנגליה שהשתוקק ללמוד על פרקטיקות רפואיות בסלרנו הרחוקה. אנגליה ודרום איטליה היו תחת שלטון הנורמנים בשלב זה, והעברת כתבי הרפואה של דרום איטליה לנורמנדי ובעיקר לאנגליה מתועדת היטב בתקופה זו[10]. למעשה, נראה כי כתב היד של העותק המוקדם ביותר של הגרסה המקורית של De curis mulierum, הנמצא בספריית הבודליאנה באוקספורד (MS Digby 79)[11], וזמנו מתחילת המאה ה-13, נכתב גם באיטליה וגם באנגליה.

כתביה של טרוטה בימי הביניים - המוניטין שלהם, וגורלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנקדוטה של ריפוי הצעירה עם ה"רוח" ברחם היא סימן למעמד שבו זכתה טרוטה בקהילתה, והכינוי 'מגיסטרה' בולט במיוחד לאור העובדה שהמילה כמעט ולא מתועדת כלל בתקופה זו. אולם אין תיעוד של טרוטה כמרפאת בכתבים אחרים מסלרנו בתקופה זו. השם "טרוטה" נפוץ בתיעודים מתקופה זו, אולם אי אפשר לזהות אף אחד מהאזכורים כמתייחס לטרוטה מסלרנו. טרוטה מצידה כן מזכירה את עמיתיה המרפאים הגברים: בספרה "Treatments for Women" ישנן שתי התייחסויות לרופא הסלרני קופו (Copho): במקרה אחד, היא מתייחסת בבירור לנקודה עקרונית במשנתו האנטומית של קופו. במקרה אחר, נראה שהיא (או מישהו שערך את הטקסט שלה) מעתיקה מקופו את ניתוח הגורמים לבעיות פוריות ואת הטיפולים בהן. בנוסף, טרוטה מצדיקה את השימוש ב"משחת הזהב" לטיפול מסוים בנגעים בפין[12]. לטרוטה הייתה אפוא מודעות לעבודתם הרפואית של בני דורה הגברים, ולכן אי-אזכורה על ידם ראויה לציון. האזכורים הספורים של סופרים גברים על נוהגיהן של נשות סלרנו (אנ') (mulieres Salernitane) כקבוצה נפרדת אינם אלא אקראיים, וכוללים רק לעיתים את שיטות הריפוי בהן השתמשה טרוטה[1].

מחיקת הטרוטה הנשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיה של טרוטולה נפלו לידיו של ג'ורג קראוט בשנת 1544. ג'ורג ארגן מחדש את שלושת הטקסטים המרכיבים כך שייראו כאילו נכתבו על ידי אדם אחד. בנוסף, הוא הסיר את אזכור השמות שהיו נפוצים מעבר למאה ה-3, מה שהביא את הקוראים ואת המו"לים שאחריו להניח שמדובר בטקסט קדום. מאוחר יותר, במאה השש עשרה, קספר וולף, שפעל כעורך הבא של הקובץ 'טרוטולה', שינה את השם מטרוטולה לארוס (שם גברי) וערך את עבודותיה כך שיראו כאילו נכתבו על ידי גבר, במטרה להתאים את הכתוב לשינוי שם הקובץ. שקר זה גרם לטקסט להיראות כאילו נכתב על ידי גבר, דבר שתרם למחיקתה של טרוטה. לכל אורך המחקר אודות הקובץ "טרוטולה", היסטוריונים, חוקרים ובלשנים רבים הכחישו את חיבוריה, את מגדרה ואת הידע הרפואי של טרוטה מכל מיני סיבות. לדוגמה, בשנת 1773, גרונר דחה את עבודתה של טרוטה מכיוון שהיא הוזכרה בתוך הטקסט, ולא כמחברת שלו. במקום זאת הוא התייחס למחבר הטקסט כאל גבר לא ידוע.[6]

מקרה יוצא דופן הוא ההיסטוריון הרפואי הקטלאני Montserrat Cabré i Pairet, שגילה תרגום קטלאני חלקי מהמאה ה - 15 של הטקסט De curis mulierum, היחיד מבין שלושת הטקסטים במכלול "טרוטולה" ששמר את ההוראה המקורית של טרוטה. ככל הנראה, הכותב השווה את התרגום הקטלאני עם עותק שמצאו מהלטינית המקורית De curis mulierum, ורשם כי בלטינית המקורית המסטרה שהייתה לה נקרא טרוטה "בלטינית"[13].

חוץ ממקרה מיוחד זה, ההכרה בטרוטה נעלמה כמעט בסוף ימי הביניים. זה הביא למחלוקת בנוגע למחברת "טרוטולה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרוטה מסלרנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Monica H. Green, The 'Trotula': A Medieval Compendium of Women's Medicine, (Philadelphia: University of Pennsylvania Press), 2001, עמ' 48-49
  2. ^ Monica H. Green, The Development of the Trotula, Revue d'histoire des textes 26, 1996, עמ' 119–203 doi: 10.3406/rht.1996.1441
  3. ^ Monica Helen Green, Making women's medicine masculine : the rise of male authority in pre-modern gynaecology, Oxford: Oxford University Press, 2008, ISBN 978-0-19-154952-6
  4. ^ 1 2 Benton, JF, (1985). "Trotula, women's problems, and the professionalization of medicine in the Middle Ages". Bulletin of the History of Medicine. 59 (1): 30–53. PMID 3886049.
  5. ^ 1 2 3 4 La scuola medica salernitana : gli autori e i testi : convegno internazionale, Università degli studi di Salerno, 3-5 novembre 2004, Firenze: SISMEL, 2007, ISBN 88-8450-232-2
  6. ^ 1 2 Green, M. H., "In search of an "Authentic" women's medicine: the strange fates of Trota of Salerno and Hildegard of Bingen
  7. ^ Tuttle, Edward, "THE "TROTULA" AND OLD DAME TROT: A NOTE ON THE LADY OF SALERNO". Bulletin of the History of Medicine. 50 (1): 61–72. PMID 769876 – via JSTOR.
  8. ^ Green, Monica, (1989). "Women's Medical Practice and Health Care in Medieval Europe". Signs: Journal of Women in Culture and Society. 14 (2): 434–473. doi:10.1086/494516. ISSN 0097-9740. PMID 11618104.
  9. ^ Monica H. Green, "Reconstructing the Oeuvre of Trota of Salerno", La Scuola medica Salernitana: Gli autori e i testi, ed. Danielle Jacquart and Agostino Paravicini Bagliani, Edizione Nazionale 'La Scuola medica Salernitana' 1, עמ' 201
  10. ^ Monica H. Green, Rethinking the Manuscript Basis of Salvatore De Renzi's Collectio Salernitana: The Corpus of Medical Writings in the 'Long' Twelfth Century, La 'Collectio Salernitana' di Salvatore De Renzi, ed. Danielle Jacquart and Agostino Paravicini Bagliani, Edizione Nazionale 'La Scuola medica Salernitana' 3, Florence: SISMEL/Edizioni del Galluzzo, 2008
  11. ^ Medieval Manuscripts in Oxford Libraries https://medieval.bodleian.ox.ac.uk/
  12. ^ Monica H. Green (2007) “Reconstructing the Oeuvre of Trota of Salerno,” in La Scuola medica Salernitana: Gli autori e i testi, ed. Danielle Jacquart and Agostino Paravicini Bagliani, Edizione Nazionale 'La Scuola medica Salernitana', 1 (Florence: SISMEL/Edizioni del Galluzzo) ISBN 9788884502322, pp. 201-2.
  13. ^ Lluís Cabré, Ressenya a Lola Badia, Lluís Cifuentes, Sadurní Martí, Josep Pujol (eds.), Els manuscrits, el saber i les lletres a la Corona d’Aragó, 1250-1500, Barcelona, Publicacions de l’Abadia de Montserrat, 2016., SCRIPTA. Revista Internacional de Literatura i Cultura Medieval i Moderna 9, 2017-06-12, עמ' 376 doi: 10.7203/scripta.9.10353