טרוטת השור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןטרוטת השור
טרוטת השור
פרט גדול של טרוטת השור
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: סלמונאים
משפחה: סלמוניים
סוג: Salvelinus
מין: טרוטת השור
שם מדעי
Salvelinus confluentus
Suckley, 1859
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרוטת השור (שם מדעי: Salvelinus confluentus), היא מין של טרוטה מהסוג Salvelinus השייך למשפחת הסלמוניים. תחום תפוצתו המקורי במי נהרות קרים בצפון-מערב אמריקה הצפונית בארצות הברית וקנדה מאלסקה ועד קליפורניה.[2] מבחינה היסטורית, הייתה טרוטת השור מכונה בארצות הברית בשם טרוטת דולי ורדן (אנ')[א] (Salvelinus malma), אך סווגה מחדש כמין נפרד ב-1980.[3] טרוטת השור רשומה כמין בסיכון על פי חוק המינים בסכנת הכחדה של ארצות הברית (1998)[4] וכפגיעה ברשימה האדומה של המינים המאוימים של IUCN.[5]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוטת השור יכול להיות נודדת, נעה לאורך מערכות נהרות גדולות, אגמים ואוקיינוס, או שהיא יכולה להיות ישיבה, נשארת באותו פלג כל חייה.[4] כמו מינים אחרים של Salvelinus, יש לסנפירים של טרוטת השור קצוות לבנים. ראשה ופיה גדולים בצורה יוצאת דופן עבור דגים מסדרת הסלמוניים, מה שהעניק לה את כינויה. צבעה משתנה בהתאם לבית הגידול ולמקום, אבל גוון הגוף הוא דרך כלל ירוק זית, הגב כהה יותר מהצדדים החיוורים; כתמים של קרם עד צהוב חיוור מכסים את הגב, וכתמים אדומים או כתומים מכסים את הצדדים; ולסנפירי החזה, הגחון והשת יש שוליים לבנים או בצבע שמנת. בעונת הרבייה הזכר מתאפיין בגב בגוון זית כהה, לפעמים גובל בשחור, בטן כתומה-אדומה, כתמים אדומים בהירים וקצוות סנפיר לבנים בוהקים. אורכה הממוצע הוא כ-60 סנטימטרים, כאשר טרוטת שור נודדת בדרך כלל הרבה יותר גדולה מטרוטת השור ישיבה ומשקלה הממוצע כבוגרת כ-9 קילוגרם, לעומת טרוטת השור ישיבה שלעיתים רחוקות עולה משקלה על 2 קילוגרם.[3] פרט יוצא דופן של טרוטת השור תועד באורך של 103 סנטימטרים ומשקל של 14.5 ק"ג.[2] ניתן להבדיל בין טרוטת השור לטרוטת ברוק (אנ') (Salvelinus fontinalis) על ידי היעדר כתמים ברורים על סנפיר הגב, כמו גם כתמים צהובים, כתומים או בצבע אלתית על הגב, בניגוד לכתמים אדומים עם הילות כחולות על טרוטת ברוק. בטרוטת השור סנפיר הזנב אינו ממוזלג בצורה בולטת כמו בטרוטת האגמים (Salvelinus namaycush), עוד מין טרוטה מאותו סוג.[4]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט צעיר של טרוטת השור נח מתחת למים

טרוטת השור שוכנת במים הקרים והצלולים של הנהרות בהרים הגבוהים ונהרות החוף של צפון-מערב אמריקה הצפונית, כולל יוקון, קולומביה הבריטית, וושינגטון, אורגון, איידהו ומערב מונטנה, כמו גם בנהר ג'רבידג' (אנ') שבצפון נבדה.[3][4] אוכלוסיית טרוטת השור קיימת מזרחית לקו פרשת המים של אמריקה באלברטה, שם היא מוגדרת כדג הפרובינציאלי. תחום התפוצה ההיסטורי של טרוטת השור כלל גם את צפון קליפורניה, למשל בנהר מקלאוד, אך נראה כי הוא נכחד באזור זה.[6]

לטרוטת השור יש דרישות בית גידול קפדניות, הדורשות טמפרטורות מים בדרך כלל מתחת ל-13 מעלות צלזיוס, מצעי חצץ נקיים, בריכות עמוקות, אזור מוגן על ידי עצים מתים וגדת נהר תלולה, ומערכות גדולות של נתיבי מים מחוברים זה לזה כדי לאפשר נדידה לצורך רבייה.[6] לפיכך, הם מעדיפים את הבריכות העמוקות של אגמים קרים ונהרות גדולים, כמו גם המקורות של הנהרות הקרים בהרים הגבוהים. טרוטת השור עשויה להיות אנדרומית[ב] בנהרות החוף, והתגלו מקרים שטרוטת שור אחת נדדה מנהר חופי אחד למשנהו דרך האוקיינוס.[7]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוטת השור צעירה ניזונה מזואופלנקטון ומזואובנתוס,[ג] במיוחד ימשושיים. ככל שהם גדלים, הם מתחילים להיזון יותר ויותר מדגים אחרים. בחוף מדינת וושינגטון, חלק מהאוכלוסיות הדרומיות ביותר של טרוטת השור ניזונות בעיקר מביצים ומדגיגים של אלתית, כמו גם מדגים.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט המורה לדייגים חובבים לשחרר כל טרוטת שור שילכדו
דייג שלכד פרט גדול של טרוטת השור

טרוטת השור רשומה כמין מאוים על פי חוק המינים בסכנת הכחדה בארצות הברית בכל תפוצתו ב-48 המדינות הרצופות של ארצות הברית.[4] הוא משמש כמחוון ביולוגי (אנ')[ד] לניהול עבור מספר יערות לאומיים, כולל היער הלאומי בויזי (אנ') והיער הלאומי סואוטות' (אנ') (אזור הנופש הלאומי סואוטות' (אנ')). ניתן למצוא אותם גם בפארק הלאומי גליישר.[8] רבייה של טרוטת השור מחייבת מים קרים וכמויות נמוכות מאוד של טין, כשסלילת דרכים וכבישים וכריתת עצים פוגעים בשתי דרישות אלו. בנוסף, היכולת שלה לנדוד ברחבי מערכות נהרות לצורך רבייה עלולה להיפגע בשל מחסומי דגים בלתי עבירים, כגון סכרים.[7] אוכלוסיות טרוטת השור נמצאות בסכנה גם מרביית כלאיים עם טרוטת ברוק שאינה מקומית והוכנסה לנהרות על ידי האדם.[6] כמה מנושאים אלו הועלו בתביעה ארוכת שנים שבה בשנת 2003, אגודת המדבר הטבעי של אורגון (Oregon Natural Desert Association) והמרכז לגיוון ביולוגי (Center for Biological Diversity) תבעו את שירות היערות של ארצות הברית בטענה שהוא הפר את חוק ניהול היערות הלאומיים (אנ') ואת חוק הנהרות הפראיים והנופיים על ידי אישור תוכניות מרעה ביער הלאומי מלהיור (אנ') של אורגון. באפריל 2018 פסק השופט המחוזי של ארצות הברית, מייקל ו. מוסמן, נגד התביעה.[9]

טרוטת השור היא דג מבוקש על ידי דייגים חובבים בצפון קנדה. הדג הושמץ פעם כמי שמאיים על אוכלוסיות של מינים מקומיים אחרים המוערכים יותר על ידי דייגים. חלק מתחומי השיפוט בקנדה מפרסמים את הדרישה לשחרור הדג לאחר לכידתו בסיסמה "לא שחור, תחזיר אותו" (No black, put it back), רמז לכתמים השחורים שאי קיומם על סנפיר הגב מעיד שהדג שנלכד הוא טרוטת השור ויש לשחררו.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרוטת השור בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור השם בדמות בסיפור "בארנבי רודג'" של צ'ארלס דיקנס שאהבה להתלבש בבגדים צבעוניים
  2. ^ דגים הנולדים במים מתוקים, נודדים לים וחוזרים ועולים בנהרות בהם נולדו כדי להתרבות
  3. ^ zoobenthos, בעלי חיים השוכנים על קרקעית גוף מים (נהר, אגם או ים)
  4. ^ מין של בעל חיים שתפקודו, אוכלוסייתו או מצבו יכולים לחשוף את מצב איכות הסביבה, כדוגמת שחריר הנחלים בנחלי הארץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טרוטת השור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 Salvelinus confluentus (Suckley, 1859), Fishbase site
  3. ^ 1 2 3 "U.S. Fish and Wildlife Service Bull Trout Facts" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 "Species Profile-Bull trout (Salvelinus confluentus)". US Fish and Wildlife Service.
  5. ^ Gimenez Dixon, M, Salvelinus confluentus
  6. ^ 1 2 3 Washington's Native Chars (אורכב 24.04.2009 בארכיון Wayback Machine), Washington Department of Fish and Wildlife
  7. ^ 1 2 "Ecology of the Bull Trout". אורכב מ-המקור ב-18 באוגוסט 2000. {{cite web}}: (עזרה), King County, Washington
  8. ^ Tom Sentner, Saving Bull Trout
  9. ^ Mateusz Perkowski, Oregon ranchers, feds defeat 2003 bull trout lawsuit
  10. ^ "The bull trout has no black on its dorsal fin". Bull Trout Identification & Education Program. Montana Fish Wildlife and Parks Dept. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)