טרויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האתר הארכאולוגי של טרויה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Troy1.jpg
חומות טרויה העתיקה
מדינה Flag of Turkey.svg  טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 2, 3, 6

תל היסרליק

טרויה או איליון (יוונית Τροία או Ίλιον; לטינית Troia או Ilium; טורקית Truva), הייתה עיר קדומה בצפון מערב טורקיה, שנזכרה בכתביו של הומרוס, ובמיוחד באיליאדה העוסקת במלחמת טרויה. טרויה זוהתה כתל היסרליק (Hisarlık) שבנפת צ'נאקלה (Çanakkale), למרגלות הר אידה, סמוך למוצאו הדרומי של מצר הדרדנלים. העיר שכנה לחופו של חצי האי "טרואס", המכונה כיום "ביגה" (Biga), סמוך מצפון לנהר סקמנדר (כיום קראמנדרס - Karamenderes). בתקופת אוגוסטוס קיסר הוקמה באתר העיר איליום, אשר שגשגה עד להקמת קונסטנינופול. ב-1870 ערך הארכאולוג הגרמני היינריך שלימן (Heinrich Schliemann) חפירות באתר, וכתוצאה מהן מזוהה בדרך כלל השכבה של טרויה VII כעיר ההומרית, אך דבר זה עדיין נתון במחלוקת. מנגד, אין חולק כי האתר בהיסרליק הוא העיר ווילושה (Wi-lu-ša) הנזכרת במקורות חתים. טרויה הוכרזה בשנת 1998 כאתר מורשת עולמית.

טרויה המיתולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של טרויה בתקופתה

לפי המיתולוגיה היוונית נחשב דרדאנוס (Δάρδανος), בנם של זאוס ואלקטרה, כאביה של טרויה, אף שהוא ייסד את העיר דרדאניה על הר אידה הסמוך. נכדו של דרדאנוס, טרוס, העניק למישור הסמוך את שמו, ובנו של האחרון, אילוס, ייסד את העיר טרויה.

לפי האיליאדה ומקורות נוספים, לפני מלחמת טרויה שלח אל הים פוסידון מפלצת להתקיף את העיר. לאומדון, בנו של אילוס, ביקש להקריב את בתו הסיוני במטרה לפייס את האל. הרקולס אשר הזדמן לעיר, הסכים להרוג את המפלצת אם לאומדון יעניק לו את הסוסים שקיבל מזאוס בתמורה לחטיפת גנימדס. לאומדון הסכים אך חזר בו לאחר שהרקולס הרג את המפלצת. בתמורה חזר הרקולס אל העיר, בזז אותה והרג את כל בניו של לאומדון למעט אחד.

היוונים הקדמונים תיארכו את מלחמות טרויה למאות ה-14 (דוריס), ה-13 (הרודוטוס) או ה-12 (ארטוסתנס) לפנה"ס. לפי האיליאדה הוקם המחנה היווני סמוך לשפך הסקמנדר, שנשפך אותה עת לים האגאי כחמישה ק"מ לכיוון פנים היבשה ביחס למיקומו כיום. הומרוס הזכיר את טרויה גם באודיסיאה, והיא נזכרה ביצירות יווניות אחרות, ובאיניאדה הרומית מאת ורגיליוס. הן היוונים והן הרומאים התייחסו אל מלחמת טרויה כאל עובדה היסטורית, וכך גם אל מיקומה של העיר באנטוליה כפי שקבע הומרוס. כך לדוגמה ביקר אלכסנדר הגדול באתר בשנת 334 לפנה"ס, והקריב קרבן לזכר גיבורי המלחמה אכילס ופאטרוקלוס.

ב-2001 פורסמו מסקנותיהם של גאולוגים מאוניברסיטת דלוור ומטריניטי קולג' בדבלין ולפיהן קיימת התאמה בין מיקומו של אתר טרויה כפי שזוהה על ידי שלימן ב-1870 לבין תיאורי האיליאדה ומקורות קלסיים אחרים, בעיקר הגאוגרפיקה של סטראבון[1] [2].

התל הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל היסרליק - חתך
Turkey nemrut dagi 3.jpg

ערך זה הוא חלק מסדרת הערכים
העוסקים בהיסטוריה של טורקיה

תקופת האבן:
צ'טלהויוק, גבקליטפה, הג'ילר, צ'איאונו
תקופת הברונזה:
טרויה
הממלכה החתית הקדומה
האימפריה החתית
תקופת הברזל:
אוררטו
הממלכות החתיות החדשות
פריגיה, לידיה, קאריה, ליקיה, איוניה
אסיה הקטנה בתקופת הממלכה האחמנית
אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית
אסיה הקטנה בתקופה הרומית
ימי הביניים:
האימפריה הביזנטית
סולטנות רום
ממלכת קיליקיה הארמנית
האימפריה של טרפזונטס
האימפריה של ניקאה
האימפריה הלטינית
הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה
האימפריה העות'מאנית
הרפובליקה הטורקית
מלחמת העצמאות של טורקיה
תקופת המפלגה הבודדת
התקופה הרב-מפלגתית
Flag of Turkey.svg

שכבות התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה באלף ה-3 לפנה"ס ושגשגה לאורך תקופת הברונזה, בין היתר בשל מיקומה החולש על הדרדנלים ועל המעבר הימי מהים האגאי אל הים השחור. שכבות התל מסומנות כטרויה I עד טרויה IX, עם מספר חלוקות משנה:

  • טרויה I - מ-3000 עד 2600 לפנה"ס (EB1, שלב ראשון בתקופת הברונזה המוקדמת באסיה הקטנה)
  • טרויה II - מ-2600 עד 2250 לפנ"ס (EB2, שלב שני בתקופת הברונזה המוקדמת באסיה הקטנה)
  • טרויה III - מ-2250 עד 2100 לפנה"ס (EB3, שלב שלישי בתקופת הברונזה המוקדמת באסיה הקטנה)
  • טרויה IV - מ-2100 עד 1950 לפנה"ס (EB3, שלב שלישי בתקופת הברונזה המוקדמת באסיה הקטנה)
  • טרויה V - המאה ה-20 לפנה"ס עד המאה ה-18 לפנה"ס (EB3, שלב שלישי בתקופת הברונזה המוקדמת באסיה הקטנה)
  • טרויה VI - המאה ה-17 עד המאה ה-14 לפנה"ס. טרויה VI חרבה בסביבות שנת 1300 לפנה"ס, ככל הנראה ברעידת אדמה. משכבה זו לא נותרו גופות או ממצאים, למעט ראש חץ.
  • טרויה VII:
    • טרויה VIIa - מ-1300 עד 1190 לפנה"ס - התקופה המועדפת כתקופתה של טרויה באיליאדה
    • טרויה VIIb1 - המאה ה-12 לפנה"ס
    • טרויה VIIb2 - המאה ה-11 לפנה"ס
    • טרויה VIIb3 - עד שנת 950 לערך לפנה"ס
  • טרויה VIII - בסביבות שנת 700 לפנה"ס
  • טרויה IX - המאה ה-1 לפנה"ס (התקופה ההלניסטית)

טרויה VII[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם של טרויה VII

שכבת טרויה VII מקבילה לתקופת האימפריה החתית והממלכות החתיות החדשות (1300 עד 950 לפנה"ס). בתקופה זו הייתה העיר מוקפת חומה ובה מגדלים המגיעים לגובה של 9 מטר, ובסיסם בגודל של 18 מטר על 18 מטר. מנפרד קופמן (Manfred Korfmann) אשר חפר באתר בשנות ה-80 של המאה ה-20 העריך כי שטחה של העיר עמד על כ-200,000 מ"ר ואוכלוסייתה נעה בין 5,000 ל-10,000 תושבים, עובדה שבמושגי תקופתה העניקה לה מעמד של עיר גדולה וחשובה[3]. עד לחפירות אלה נראה היה כי שטחה של העיר קטן פי עשרה, דבר שלא התאים לעיר בסדר הגודל שתיאר הומרוס, אלא למצודה גרידא. העיר נבנתה לאחר חורבנה של טרויה VI, ושכבתה המוקדמת (טרויה VIIa) שרדה משך יותר ממאה שנה, מ-1300 לפנה"ס ועד שחרבה ב-1190 או 1183 לפנה"ס. זוהי כאמור השכבה המקושרת בדרך כלל למלחמת טרויה. ממצאים תומכים בכך שהעיר חרבה כתוצאה ממלחמה, ובמקום נתגלו שרידי שריפה. שכבה זו זוהתה בוודאות כווילושה (Wi-lu-ša) המופיעה במקורות חתים. לאחר החורבן נותרה העיר לא נושבת, וטרויה VIIb הוקמה כאשר היוונים החלו להתיישב באזור, דהיינו, יותר מחצי מאה לאחר מכן, בשנת 1120 לפנה"ס לערך ועם תחילת תקופת המעבר ביוון. נראה כי הן טרויה VIIb1 והן טרויה VIIb2 חרבו בשריפה. מאידך, טרויה VIIb3 ננטשה באמצע המאה ה-10 לפנה"ס, ושוב נותרה העיר בלתי מיושבת משך כ-200 שנה עד להקמתה של טרויה VIII.

עדויות חתיות ומצריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-20 של המאה ה-20 טען השווייצרי אמיל פורר (Emil Forrer) כי ווילושה וטארוויסה שנזכרו בכתובות חתיות הן בעצם טרויה, וכי מלך ווילושה, אלכסנדרוס, הוא הנסיך אלכסנדרוס המוכר כפאריס. ממכתב של מלך חתי אלמוני אל מלך ה"אחיאווה", עולה כי האחרון שלט בעיר מילטוס וכי בינו לבין ווילושה היה בעבר מאבק. האחיאווה זוהו כאכאים, ותאוריה זו נחשבת כיום לדעת הרוב.

כתובת מצרית שנמצאה בדיר אל-מדינה מתעדת את ניצחונו של רעמסס השלישי על עמי העם, ובהם גם על טֶ‏רֶ‏ש, ויש הקושרים בין עיר זו לטארוויסה הנזכרת אצל החתים, היינו טרויה. עם זאת סברה זו נותרת בגדר השערה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] Confex
  2. ^ [2] Nature
  3. ^ יואכים לאטאצ': Troy and Homer: towards a solution of an old mystery. Oxford University Press, 2004. ISBN 0199263086


דגל טורקיה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בטורקיה

האזור ההיסטורי באיסטנבולחתושש: הבירה החתיתהאתר הארכאולוגי של טרויהספרנבולוהמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאיהייראפוליס ופמוקלהלטואון וקסנתוסהר נמרוטהפארק הלאומי גרמה ואתרי הסלע בקפדוקיהמסגד סלימייה והמתחם החברתיהאתר הניאוליטי של צ'טלהויוק