טרוכנברוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרי חובה [ שנת אוכלוסייה, אוכלוסייה ] חסרים

טרוכנברוד
Трохимбрід
Zofiowka (Trochenbrod) Post Office, Poland.jpg
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
חבל ארץ ווהלין
תאריך ייסוד 1835
שטח 7 קמ"ר
קואורדינטות 50°34′12″N 25°21′00″E / 50.57000°N 25.35000°E / 50.57000; 25.35000קואורדינטות: 50°34′12″N 25°21′00″E / 50.57000°N 25.35000°E / 50.57000; 25.35000
אנדרטה לזכר יהודי טרוכנברוד ולוז'ישט שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

טרוכנברודאוקראינית: Трохимбрід; בפולנית: Zofiówka - זופייבקה) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, אשר הייתה עד השואה עיירה יהודית. עד הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הייתה העיירה חלק מפולין.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה נוסדה כמושבה חקלאית יהודית בשנת 1835, ובשנת 1865 הוענקו לה זכויות עירוניות. בתחילת המאה ה-20 הוקמו בעיירה שני בתי חרושת, אשר הביאו לפיתוחה הכלכלי.

במהלך הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה ערכו הקוזקים והאוקראינים פרעות ביהודי העיירה, תוך ביצוע מעשי שוד, אונס ורצח. במהלך הכיבוש האוסטרי של העיירה לאחר מכן, גייסו אלו את יהודי היישוב לעבודות כפייה. במהלך המלחמה הפולנית סובייטית, בשנת 1920, הוציאו הפולנים שני יהודים מהעיירה להורג באשמת שיתוף פעולה עם הסובייטים.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 1,531 יהודים, מתוך 1,549 תושבים, ופעלו בה שבעה בתי כנסת, שארבעה מתוכם היו של חסידויות שונות. בתקופה זו התקיימה בעיירה פעילות ציונית, שכללה בית ספר עברי מרשת תרבות ותנועות נוער ציוניות.

בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הגיעו לעיירה פליטים יהודים רבים ממערב פולין, ובתקופה הסובייטית נמנו בה כ-2,500 יהודים. עם פרוץ מבצע ברברוסה ונטישת הסובייטים את האזור, פשטו כנופיות אוקראיניות על העיירה, ובזכות התארגנות הגנה עצמית יהודית בה, נמנע פוגרום בתושביה.

לאחר כיבוש העיירה בידי הגרמנים בקיץ 1941, גויסו יהודיה לעבודות כפייה, במסגרתן התעללו בהם השומרים הגרמנים והאוקראינים, ובהמשך הוחרמו משקיהם החקלאיים של יהודי העיירה, והוטלו עליהם תשלומי כופר גבוהים, בכסף וברכוש.

ב-24 באוגוסט 1942 רוכזו יהודי העיירה, וכן יהודי כפרי הסביבה שלה, תוך רצח עשרות מהם במהלך האקציה. במקום הכינוס נערכה ביהודים סלקציה. כמה יהודים בעלי מלאכה הועברו לכפר הסמוך סדלישצה, ורבים נורו בין ה-25 ל-27 באוגוסט בבורות ירי ליד הכפר הסמוך יארומליה. ב-21 בספטמבר 1942, יום כיפור תש"ג, נרצחו כל יתר יהודי העיירה בבורות שנצטוו לכרות בעצמם. במהלך הטבח, תקף אחד מעובדי הכפייה היהודים, משה יוסף שוורץ, את השוטרים הגרמנים והאוקראינים, והצליח להרוג שלושה מהם. עקב המהומה שנוצרה, הצליחו כמה יהודים להימלט ליער הסמוך.

כ-10 עובדי כפייה יהודים שעוד הושארו בעיירה נשרפו חיים באחד מבתי הכנסת בה, ולאחר מכן בזזו האוקראינים את רכוש יהודי העיירה הנרצחים. לאחר חיסול הקהילה פעלה ביערות הסביבה של העיירה קבוצת מחתרת יהודית קטנה, שהצליחה לאגור נשק, ולחבל בתשתיות הגרמנים באזור.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושביה לשעבר של העיירה ושל העיירה הסמוכה לה לוז'ישט, שהיוו מעין קהילה אחת גדולה, הקימו בסוף שנות החמישים את בית ט"ל, הנמצא ברחוב כצנלסון פינת פיינברג בגבעתיים, לזכר תושבי העיירה שהושמדו, ולשימור המורשת של העיירה.

העיירה זכתה לפרסום עולמי בעקבות הספר "הכול מואר" (והסרט "הכל מואר" שהופק בעקבותיו) המתאר את ההוויי הססגוני של תושבי המקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]