טרורו (בריטניה)

**טרורו** (עיר)
**Truro**
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומת הבית	אנגליה
חבל ארץ	קורנוול
בירת העיר	טרורו
שפה רשמית	אנגלית, קורנית
שטח	6.21 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	21,555 (2016)
קואורדינטות	50°15′36″N 5°03′04″W / 50.26°N 5.051°W
אזור זמן	UTC
	http://www.truro.gov.uk/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; טרורו

טְּרוּרוֹ (באנגלית: Truro, בקורנית: Truru) היא בירת מחוז קורנוול שבדרום-מערב הממלכה המאוחדת. כעיר הדרומית ביותר באנגליה, צמחה העיר כמרכז סחר בזכות הנמל שלה וכן כמרכז לתעשיית הכרייה. בעיר קתדרלה מאז שנת 1910. על שם העיר קרויות ערים ועיירות שונות בעולם, בין היתר בקנדה ואוסטרליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד המוקדם ביותר ליישוב קבע באזור טרורו מתוארך לתקופת ממלכת אנגליה הנורמנית. בין היתר במהלך המאה ה-12 נבנתה באזור טירה על ידי ריצ'רד דה-לוסי, שופט בתקופת שלטונו של הנרי השני, אשר על שירותיו למען הממלכה הוענקו לו קרקעות באזור. העיירה צמחה בצל הטירה וזכתה במעמד קרייה בהמשך פעילותה הכלכלית. כיום הטירה לא קיימת, והיא נעלמה לפני שנים רבות.

בראשית המאה ה-14 הייתה טרורו לנמל חשוב, בשל מיקומה היבשתי המרוחק מפולשים, שגשוג תעשיית הדיג ומנוע צמיחה חדש בדמות טביעת מתכות כמו פח ונחושת ממכרות קורנוול. עם מגפת המוות השחור התרגש על העיירה מיתון ועזיבת אוכלוסייה שהותירה אותה במצב מוזנח מאוד. בהדרגה, חזר המסחר לממדיו ובתקופת בית טיודור היא חזרה לשגשג. סמכות שלטון מקומי הוענקה לעיירה בשנת 1589 מכוח אמנה חדשה עליה חתמה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה והעניקה לטרורו את הסמכות לבחור ראש עירייה ואת השליטה בנמל פליימות'.

במהלך מלחמת האזרחים האנגלית במאה ה-17 גייסה טרורו כוח ניכר למען המלך. בהמשך המאה זכתה פליימות' בסמכויות שיפוט עצמאיות שהעניקו לה בין היתר זכויות על הנמל וניתן אות הפתיחה ליריבות ארוכת שנים בין שתי העיריות. המחלוקת ביניהן הוסדרה ב-1709 כשהשליטה בנהר פאל חולקו ביניהן.

טרורו שגשגה גם במאות ה-18 וה-19. התעשייה פרחה בזכות שיטות כרייה משוכללות ועליות מחירים, והעיר משכה אליה בעלי מכרות עשירים. בתים עירוניים בסגנון ויקטוריאני הוקמו באותן שנים. טרורו הפכה למרכז חברתי, והיו שכינו אותה "לונדון של קורנוול"^[1].

במשך תקופה זו נשארה טרורו מרכז חברתי, ואישים רבים יצאו ממנה. ביניהם ניתן למנות את ריצ'רד לנדר, חוקר אנגלי, שיחד עם אחיו היה האירופאי הראשון שהלך בנהר ניז'ר ועוטר על כך במדליית החברה הגאוגרפית המלכותית, או הנרי מרטין (אנ'), מיסיונר חשוב שתרגם את הברית החדשה לאורדו ופרסית.

חשיבותה של טרורו עלתה במהלך המאה ה-19, כשעלה בה היקף העבודות להיתוך ברזל, קדרות ואחרות. החל משנות ה-60 של המאה ה-19 סיפקה הרכבת המערבית הגדולה חיבור ישיר לתחנת הרכבת פדינגטון שבלונדון. בהמשך, חוק הבישוף שנחקק ב-1876 העניק לעיר בישוף וקתדרלה. שנה לאחר מכן קיבלה טרורו מעמד של עיר.

במהלך המאה ה-20 ירד היקף הכרייה בעיר, אך טרורו נותרה מרכז משגשג מתפתח של קורנוול. כיום היא מרכז הקמעונאות של המחוז, אך בדומה למקומות אחרים, מתמודדת עם החשש מהחלפת חנויות בידי רשתות לאומיות, שחיקת הזהות, והספקות כיצד להתאים את הצמיחה למאה ה-21.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעסיקים הגדולים ביותר בטרורו כוללים את בית החולים המלכותי של קורנוול, מועצת קורנוול ומכללת טרורו. בטרורו ישנן 22 אלף משרות, לעומת 9,500 איש בלבד פעילים כלכלית בעיר. יחס זה הוא אחד הגורמים לשיעור הנסיעות לטרורו, שמביאות בתורן לגודשי תנועה.

מחירי הדיור בשנות ה-2000 בעיר היו גבוהים יותר בלמעלה מ-8% לעומת יתר קורנוול. טרורו נבחרה בשנת 2006 כעיר הקטנה ביותר בבריטניה בזכות עליית מחירי הדיור, בשיעור של 262% מאז 1996^[2]. ישנו ביקוש גדול לדיור נוסף בעיר ונשמעות קריאות להפיכת הנכסים בפנים העיר לדירות או בתים כדי לעודד מגורים במרכזה ולצמצם את התלות במכוניות.