טרייד אין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טרייד איןאנגלית: trade in) הוא עסקה שבה חלק מהתשלום עבור המוצר הנרכש ניתן על ידי הקונה במוצר זהה או דומה אך ישן יותר או בעל שווי נמוך יותר, ויתרת התשלום ניתנת בכסף. עסקאות כאלו מתבצעות בעיקר בתחומי תכשיטים, שטיחים, מוצרי חשמל וכלי רכב, ומטרתן לעודד את הלקוח להסכים לעסקה, אף שיש בידיו מוצר הנותן מענה מסוים לצורך שאותו מספק המוצר המוצע לו. המוכר אינו זקוק למוצר הישן שהוא מקבל. לעתים מבחינתו המוצר הישן חסר ערך ומושלך לאשפה, לעתים הוא נתרם לצדקה, ולעתים, כאשר למוצר הישן ערך משמעותי, הוא נמכר לצד שלישי.

עסקאות טרייד אין מתבצעות בשתי דרכים עיקריות:

  • הנחה המותנית בהחזרת מוצר, למשל "תן מקרר בכל מצב, קבל הנחה של 1,000 שקל ברכישת מקרר שעלותו 8,000 שקל". זו הנחה שאינה תלויה במצבו המכני של המקרר המוחזר, גילו, ולרוב אף לא אם הוא עובד או לא.
  • החזר לפי מצבו של המוצר המוחזר, למשל "קבל מחיר מחירון על מכוניתך". במצב זה למוצר המוחזר יש ערך כספי גם מבחינתו של המוכר, והעסקה היא למעשה עסקת חליפין. עסקה מסוג זה נפוצה בענף הרכב: סוחרים בענף הרכב מציעים ללקוח לקנות כלי רכב חדש וכחלק מהעסקה יופחת מחיר הרכב הישן ממחיר הרכב החדש, בפעולה זאת חוסכים מהלקוח את חיפוש הקונה בשוק החופשי. מחיר הרכב הישן נקבע על ידי שמאי על פי קריטריונים כגון שנת ייצור הרכב, המצב המכני, הקילומטרז' שהוא עבר ומספר הבעלים.