טרי רולינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טרי רולינס
Tree Rollins
רולינס בשנת 2012
רולינס בשנת 2012
לידה 16 ביוני 1955 (בן 65)
וינטר הייבן, פלורידה, ארצות הברית
עמדה סנטר
גובה 2.16 מטרים
מכללה אוניברסיטת קלמסון
דראפט בחירה מספר 14, 1977
אטלנטה הוקס
קבוצות כשחקן
1977–1988
1988–1990
1990–1991
1991–1993
1994–1995
אטלנטה הוקס
קליבלנד קאבלירס
דטרויט פיסטונס
יוסטון רוקטס
אורלנדו מג'יק
הישגים כשחקן
חמישיית ההגנה הראשונה(1984)
חמישיית ההגנה השנייה(1983)
מלך החסימות של ה-NBA(1983)
קבוצות כמאמן
1993–1999
1999–2000
2000–2002
2001–2003
2006–2007
2007–2008
2013–2015
אורלנדו מג'יק (עוזר)
וושינגטון ויזארדס (עוזר)
אינדיאנה פייסרס (עוזר)
גרינוויל גרוב
וושינגטון מיסטיקס (עוזר)
וושינגטון מיסטיקס
שיקגו סקיי (עוזר)

ויין מונטה "טרי" רולינסאנגלית: Wayne Monte "Tree" Rollins; נולד ב-16 ביוני 1955) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1977–1995. בכל אחת מ-7 עונותיו הראשונות היה אחד משלושת החוסמים המובילים בליגה, ובעונת 1982/1983 היה "מלך החסימות" עם ממוצע של 4.3 למשחק. ממוצעיו הכוללים לאורך 18 עונותיו ב-NBA היו: 5.4 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-2.2 חסימות למשחק.[1]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולינס נולד בעיר וינטר הייבן אשר בפלורידה, ובין השנים 1973–1977 למד באוניברסיטת קלמסון שבקרוליינה הדרומית. ב-4 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה רשם ממוצעים של 13.3 נקודות, 11.9 ריבאונדים ו-4.1 חסימות למשחק.[2]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1977 נלקח רולינס בבחירה ה-14 על ידי אטלנטה הוקס,[3] במדיה שיחק ב-11 עונותיו הראשונות בליגה. לאורך התקופה היה אחד השחקנים הבולטים של הקבוצה, לצד ג'ון דרו, אדי ג'ונסון ודן ראונדפילד, כאשר העמיד ממוצעים של 7.0 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-2.8 חסימות למשחק ונבחר פעמיים לאחת מחמישיות ההגנה של העונה (בעונות 1983 ו-1984). בעונת 1983 היה מלך החסימות של ה-NBA עם ממוצע של 4.3 חסימות למשחק, וב-6 עונות נוספות היה אחד משלושת החוסמים המובילים בליגה. ב-9 מתוך 11 עונותיו באטלנטה העפילה הקבוצה לפלייאוף, אך באף אחת מהן לא צלחה את הסיבוב השני.

לקראת עונת 1988/1989 חתם על חוזה בקליבלנד קאבלירס,[4] בה שימש כמחליפו מהספסל של בראד דוהרטי. בספטמבר 1990 חתם על חוזה בדטרויט פיסטונס, ובעונתו היחידה עמה העפיל לגמר האזור המזרחי. באוקטובר 1991 עבר ליוסטון רוקטס, ובינואר 1994 חתם על חוזה באורלנדו מג'יק. בעונתו האחרונה בקריירה, 1994/1995, העפיל עם אורלנדו למעמד גמר ה-NBA, בו הפסידה מול הרוקטס בתוצאה 0–4.

בעת פרישתו ממשחק בשנת 1995 ניצב במקום הרביעי ברשימת החוסמים המובילים בתולדות ה-NBA, אחרי כרים עבדול-ג'באר, מארק איטון והאקים אולאג'ואן, עם 2,542 חסימות.[5]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשתי עונותיו כשחקן באורלנדו שימש במקביל גם כעוזר מאמן, תחת בראיין היל, ונשאר בתפקיד זה עד שנת 1999 תחת ריצ'י אדובאטו וצ'אק דיילי. בעונת 1999/2000 היה עוזר מאמן בוושינגטון ויזארדס, ובשתי העונות הבאות החזיק בתפקיד דומה באינדיאנה פייסרס, תחת המאמן אייזיאה תומאס.[6]

בעונת 2002/2003 שימש כמאמן הראשי של קבוצת גרינוויל גרוב מליגת הפיתוח של ה-NBA, בעונתו השנייה והאחרונה של המועדון.[7]

בשנת 2006 מונה לעוזר מאמן קבוצת וושינגטון מיסטיקס מליגת ה-WNBA, שוב כעוזרו של אדובאטו, ולאחר כשנה החליפו כמאמן הראשי. ביולי 2008, לאחר 22 משחקים בעונת 2008, פוטר מהתפקיד.[8] בתקופתו כמאמן הקבוצה רשמו המיסטיקס מאזן כולל של 24 ניצחונות ו-28 הפסדים. בעונות 2013–2015 היה עוזר מאמן בקבוצת שיקגו סקיי מה-WNBA.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]