טרנספורמציה דיגיטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Digital transformation - Essential changes

טרנספורמציה דיגיטלית (באנגלית: Digital Transformation ובקיצור DT או DX) היא אימוץ שינויים טכנולוגיים חדשים ותכופים על מנת לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות ובידול תחרותי. מדובר בשימוש שעושים בהתפתחויות הטכנולוגיות על מנת להעניק ערך עסקי משמעותי ללקוחות ולארגונים. הפתרונות הטכנולוגיים מביאים עימם יעילות, אוטומציה וסוגים שונים של פתרונות יצירתיים וחדשנות, מעבר לתמיכה והרחבה של שיטות מסורתיות.

דוגמאות לטרנספורמציה דיגיטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנספורמציה דיגיטלית יכולה להיות שינוי פשוט כמו שדרוג המערכות, או שינוי מורכב כמו מעבר מידני לאוטומטי;[1] שימושים אפשריים בטכנולוגיה כפלטפורמה לקיצור תהליכים והגעה בזמן אפס לניטור מידע הרלוונטי לאדם או לעסק; צריכת מוצרים או שירותים ללא תיווך; תוספות של תהליכי בינה מלאכותית המאפשרים אוטונומיה של החלטות מבוססי מערכת; שימוש בכמויות המידע העצומות הקיימות בארגונים - Big data, וניתוחו באמצעות כלי BI(הקישור אינו פעיל) מתקדמים לצורך איתור מגמות וקבלת החלטות עסקיות.[2]

אחת הדוגמאות היותר בולטות לטרנספורמציה דיגיטלית הוא המעבר למחשוב ענן, תהליך שבו מייצאים את החומרה והשרתים היושבים בתוך הארגון לענן. כלומר מעבר לחוות שרתים או חברות חיצוניות המעניקות מגוון שירותים, כגון כוח מחשוב, אחסון ענן, תוכנית התאוששות מאסון (DRP) וקישוריות. השירותים ניתנים על פי דרישה ובדרך כלל מבוססי מנוי ונפח שימוש מקסימלי. מגוון חברות מעניקות שירותי ענן במוצריהן, לדוגמה מיקרוסופט על ידי חבילת מוצרי אופיס 365 ושירותי Azure; חברת Amazon על ידי שירותי Amazon Web Services; גוגל על ידי Google Cloud Platform וכולי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בשלושה דורות של התפתחות הטרנספורמציה הדיגיטלית:[3]

  1. מעבר ל-Paperless - תהליכים דיגיטליים ללא צורך בנייר (1980) - מעבר לשימוש בקונטיינרים בהעברת סחורה הוביל לדרישות גבוהות לשינוע יעיל של מטען ולהעברת מידע; העברת מסמכים בצורה אלקטרונית בעזרת EDI; השקעה במערכות ERP - Enterprise resource planning על מנת להפוך תהליכי ליבה ארגוניים לדיגיטליים וליצור אינטגרציה בין תהליכים אלו.
  2. אוטומציה של תהליכים (1990–2000) - אימוץ כלים טכנולוגיים על מנת להפוך תהליכים שונים לאוטומטיים. למשל תהליכי בדיקות, אינטגרציה של בין מערכות מידע פנים ארגוניות למערכות חיצוניות ופיתוח מרכזי קניות אלקטרוניים.
  3. תהליכים חכמים (2010 – היום) - עקב טיפוח מאגרי מידע גדולים ממקורות שונים נוצר צורך לאחסן את המידע, לעבד ולנתח אותו, ליצור תהליכי קבלת החלטות מבוססי מידע, יצירת ערך ללקוח וביסוס שותפויות מוצלחות על ידי זרימת מידע שוטפת. לשם כך, נוצרו תשתיות מתאימות עם חיישנים, מחשוב ענן, כלי עיבוד מבוזרים,like facial recognition Machine Learning, אפליקציות סלולר תומכות ואינטגרציה של מידע בזמן אמת.

גורמי המפתח להצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הרבה סוגים של טרנספורמציות דיגיטליות וקשה לייצר מתכון מדויק שעל פיו ניתן להשיג תהליך מוצלח. יחד עם זאת, על פי מחקרים שערכה חברת McKinsey Global Institute, במרבית החברות אשר יישמו תהליך זה בצורה מוצלחת, גורמי ההצלחה נבעו מחמשת מקדמי המפתח הבאים:

  1. הימצאות מנהיגים נכונים, בעלי ניסיון דיגיטלי.
  2. בניית יכולות לכוח העבודה של העתיד – פיתוח כישורים וטאלנטים בארגון. הגדרת תפקידים מחדש כך שיהיו מיושרים עם מטרות הטרנספורמציה. גיוס אינטגרטורים ומנהלי חידושים טכנולוגיים שיגשרו על הפערים בין התחומים המסורתיים לתחומים הדיגיטליים של העסק.
  3. עידוד אנשים לעבוד בדרכים חדשות - תרבות ארגונית אשר מחזקת התנהגויות ודרכי עבודה באמצעות מנגנונים פורמליים. נתינת מקום לעובדים להציע רעיונות לחידושים.
  4. שדרוג דיגיטלי לכלים יומיומיים - הפיכת כלים ותהליכים לדיגיטליים יכולה לתמוך בהצלחה. הפיכת המידע לנגיש ברחבי הארגון, יישום טכנולוגיות לשירות עצמי של עובדים/לקוחות/שותפים עסקיים ומיקוד בטכנולוגיה בכל פעילויות החברה. בנוסף, ביצוע החלטות מבוססות מידע יכול גם הוא להגדיל את סיכויי ההצלחה. מחקרים מראים שאחוזי ההצלחה גבוהים יותר בקרב חברות בעלות שימוש נרחב בטכנולוגיות (למשל, טכנולוגיות web, טכנולוגיות ענן, שימוש בפתרונות מובייל, שימוש ב-Big Data ובארכיטקטורה מתאימה, האינטרנט של הדברים IOT, בינה מלאכותית, רובוטיקה וכולי).
  5. תקשור השינוי בתדירות גבוהה בשיטות מסורתיות ודיגיטליות - העברת המסר של השינוי על מנת שהעובדים יבינו לאן מועדות פני הארגון. יצירת מחויבות בקרב העובדים.[4]

פרמטרים נוספים להצלחת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית הם:

  • תהליכי ניתוח מידע מתקדמים, BI, AI, Machine Learning – קבלות החלטות מונחות מידע הן לב תהליך הטרנספורמציה. חברות מצליחות ממנפות את הדאטה שבידיהן על מנת להשיג תובנות ולמדל התנהגות שווקים ולקוחות.
  • רשתות חברתיות ומחויבות לקוחות – שימוש ברשתות חברתיות ככלי ליצירת קשר עם הלקוח ותמיכה ויצירת ערך מוסף. שיפור חוויית הלקוח תוכל לקצר את תהליך המכירה ולהעלות את נאמנות הלקוחות.[5]
  • שרשרת ערך (Value Chain), שותפים וטרנדים – הבנה עמוקה של הטרנדים הדיגיטליים בתעשייה. שיתוף פעולה עם הספקים הטובים ביותר שיעזרו למנף את הטרנספורמציה ולתמוך בתהליך.[6]

טרנספורמציה דיגיטלית ותהליכי ניתוח מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במציאות של ימינו עסקים מתחילים להבין שיש להתייחס למידע הפנים ארגוני (Data/information) כנכס. מידע ואנליטיקה מהווים יתרונות אסטרטגיים וכן יכולים ליצור בידול תחרותי. מידע וניתוחו הם גורם מפתח להאצת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית של הארגון. הדבר מאפשר פיתוח תהליכי קבלת החלטות מונחי מידע.
על מנת להניע טרנספורמציה דיגיטלית, על ארגונים לזהות פערים, נקודות כואבות שבהן הארגון יכול להשתפר. לאחר מכן יש להגדיר את התהליכים הארגוניים הנכונים ולמצוא את הכלים הטכנולוגיים שיתמכו בהם. ברגע שיש כלים ומערכות מידע ארגוניות שמזינים אותם במידע, למידע ערך משמעותי.
השלב הבא הוא לחפש ולשאול את השאלות העסקיות הנכונות, כאלו שיביאו לארגון ערך ויקדמו אותו; שאלות אשר יעזרו לו ליצור בידול תחרותי, ליצור מחויבות לקוחות וספקים ויעילות פנים ארגונית. על סמך השאלות העסקיות ניתן לנתח את המידע באמצעות כלי אנליטיקה (BI) ואף ניתן להשתמש באלגוריתמי AI כדי לחזות דפוסי התנהגות. כמובן, יש להשלים את התהליך על ידי שימוש במידע ונקיטת צעדים על פיו.

Driving Digital transformation.svg






לפי הערכות מסוימות, עד 2022, 90% מהאסטרטגיות הארגוניות ייחסו במפורש מידע כנכס ארגוני ואת ניתוח המידע כתהליך חיוני בסיסי.[7] מקובל לחשוב שעל מנת לקבל תמונת לקוח שלמה אותה דורשת הטרנספורמציה הדיגיטלית, יש לשים דגש על אינטגרציה בין מערכות והעברת מידע, יצירת מאגרי מידע מרכזיים שיכילו מידע שלם מכלל המערכות ועליו ניתן יהייה להריץ מודלי ניתוח או חיזוי, שימת דגש על איכות המידע וטיובו וכן שיתוף פעולה בין מחלקת ה IT וה- Data Science.[8]

על פי IDC, כמות המידע הגלובלי מ-2018 עד 2025 יגדל ל ZB175, 61%:[9]

תחום חיזוי נפח/אחוזי data בין השנים 2018 ל־2025[10]
כמות המידע הכולל 175 ZB
אחסון 42 ZB
מכשירי IOT ב־90 ZB
ענן 49% מכל המידע
צריכת מידע בזמן אמת 30% מכל המידע


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. המהפכה הדיגיטלית
  2. חדשנות
  3. Industry 4.0
  4. עידן המידע
  5. בינה עסקית
  6. Big data

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]