טרריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרריום מבוקר אקלים, עם צמחים בתוכו

טרריום הוא מְכָל (אנ') זכוכית אטום שניתן להכיל בתוכו אדמה וצמחים, וניתן לפתוח אותו לתחזוקה כדי לגשת אל הצמחים בפנים. עם זאת, טרריות יכולות להיות גם פתוחות לאוויר ולא להיות אטומות. טרריות נשמרות לרוב כחפצי נוי או קישוט. טרריות סגורות מייצרות סביבה ייחודית לגידול צמחים, שכן הקירות השקופים מאפשרים לחום ולאור לחדור. המיכל האטום בשילוב החום הנכנס לטרריה מאפשר יצירת מחזור מים בקנה מידה קטן. זה קורה מכיוון שהלחות גם מהאדמה וגם מהצמחים מתאדה בטמפרטורות הגבוהות בתוך החממה. אדי מים אלו, מתעבים על דפנות מיכל הזכוכית, ובסופו של דבר נופלים חזרה לצמחים ולאדמה שמתחת. פעולה זו תורמת ליצירת סביבה אידיאלית לגידול צמחים עקב אספקת מים מתמדת, ובכך מונעת מהצמחים להתייבש. בנוסף לכל, האור העובר בזכוכית השקופה של המיכל מאפשר לצמחים בפנים פוטוסינתזה, היבט חשוב מאוד בגידול הצמחים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרריה הראשונה פותחה על ידי הבוטנאי נתנאל בגשוו וורד בשנת 1842. לוורד היה עניין להתבונן בהתנהגות חרקים ובמקרה השאיר את אחת הצנצנות ללא השגחה. נבג שרך בצנצנת גדל, נבט לצמח, וצנצנת זו הביאה לטרריה הראשונה. המגמה התפשטה במהירות בעידן הוויקטוריאני בקרב האנגלים. במקום טרריה, זה היה ידוע כמקרה וורדיאני. וורד שכר נגרים לבנות את ארונותיו הוורדיאניים כדי לייצא צמחים בריטים ילידים לסידני, אוסטרליה. לאחר חודשים של טיול, הצמחים הגיעו למצב טוב ומשגשג. באופן דומה, צמחים מאוסטרליה נשלחו ללונדון באותה שיטה ורד קיבל את הצמחים האוסטרלים שלו במצב מושלם. הניסוי שלו הצביע על כך שניתן לאטום צמחים ללא אוורור ולהמשיך לשגשג.

טרריה סגורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זני צמחים טרופיים, כמו טחבים, סחלבים, שרכים וצמחי אוויר, מוחזקים בדרך כלל בתוך טרריות סגורות בגלל התנאים הדומים לסביבה הלחה והמוגנת של הטרופיים. שמירה עליהם בצורה אטומה מאפשרת זרימת מים. ניתן לפתוח את החממה אחת לשבוע כדי להסיר עודף לחות מהאוויר מדפנות הזכוכית. הדבר נעשה על מנת למנוע צמיחה של עובש או אצות העלולים לפגוע בצמחים ולצבע את צידי הזכוכית. יש להשקות מדי פעם את הטרריה, היעדר עיבוי על קירות הטרריום או כל קמלת הצמחים מהווה אינדיקטור לכך שהטרריום דורש מים. טרריה סגורה דורשת גם תערובת אדמה מיוחדת בכדי להבטיח תנאי גידול טובים וגם להפחתת הסיכונים לנזק מיקרוביאלי. אמצעי נפוץ נפוץ הוא 'כבול לייט', תערובת של אזוב כבול, ורמיקוליט ופרלייט. על התערובת להיות סטרילית על מנת להימנע מחדרת מיקרובים שעלולים להזיק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרריום בוויקישיתוף