לודוויג שוורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף י"ל שוורין)
לודוויג שוורין
Ludwig Schwerin
לידה 10 ביולי 1897
בוכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביולי 1983 (בגיל 85)
רמת גן, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה לאמנויות של קרלוסהה (1921)
  • האקדמיה לאמנות יפה, מינכן (1923) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, הדפס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר רמת גן (1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה לודוויג שְוֶוריןגרמנית: Ludwig Schwerin;‏ 10 ביולי 1897, בּוּכֶן, גרמניה2 ביולי 1983, רמת גן) היה צייר ישראלי יליד גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג שוורין נולד בשנת 1897 בעיירה בּוּכֶן (אנ') שליד היידלברג, גרמניה, במשפחה יהודית מסורתית. אביו היה חזן, מורה ומעטר של ספרי תורה. בנעוריו התקרב לקדר מקומי ועזר לו בעיטור הכלים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1916–1918, שירת בצבא הגרמני. בשנת 1919 החל ללמוד באקדמיה הממלכתית לאמנויות יפות בקרלסרוהה (אנ') אצל הצייר היהודי-גרמני גוסטב וולף (גר') וב-1921 המשיך ללמוד באקדמיה לאמנות במינכן אצל מקס דֶרנֶר (Doerner (אנ')) ופטר האלם (Halm (גר')). בתקופה זו אייר כתבי עת וספרים שונים. בשנת 1928 הופיעו כמה מעבודותיו בכתב העת "מנורה". בשנת 1932 עבר להתגורר בבירה ברלין. לאחר ליל הבדולח, שבמהלכו נשרף הסטודיו שלו, ברח לשווייץ, ובשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו המוקדמת של שוורין, מתקופת שהותו במינכן, הושפעה מן האקספרסיוניזם הגרמני בן התקופה. נושאיו כללו דימויים מן התנ"ך והמסורת היהודית. בנוסף, הרבה ליצור דיוקנאות של אנשים מחוגו החברתי. לאחר עלייתו לארץ ישראל התמקדה יצירתו בעיקר בתיאור הנוף המקומי. עבודות אלו מאופיינות בגישה נטורליסטית. בשנות ה-50 חזר לציור בצבעי שמן, שהכיל מאפיינים סוריאליסטיים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוריו בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לודוויג שוורין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת: ב. ד., תיק ציורי נוף לי. ל. שוורין, מעריב, 5 בנובמבר 1954; ד"ר ק. לכמן, ציורי נוף בישראל, דבר, 24 בדצמבר 1954.