יאיר בר-קול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יאיר בר-קול (נולד ב-22 באפריל 1938) כיהן כיו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי בישראל, מנהל מערכות הדרכה וחינוך. פרסם מאמרים בנושאי חינוך, השירות הציבורי, הדרכת עובדים ופיתוח מנהלים, בעיקר בעיתונים "TheMarker" ו"מעריב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-קול נולד בנחלת יצחק תל אביב למשה, שהיה מורה לעברית[1], ורות קולה שעברתו את שמם לבר קול[2]. הוא למד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה והיה בוגר מחזור ב' בשנת 1956. שירת בצה"ל בחטיבת גולני ובמהלך שירות המילואים הגיע לדרגת סגן-אלוף. סיים תואר שני במינהל החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

מילא תפקידים בכירים בשירות המדינה ובמערכת החינוך, והיה ממעצבי תוכניות ההדרכה במקצועות המינהל והתוכניות לפיתוח מנהלים והסגל הבכיר בשירות המדינה. בשנים 1970–1975 שימש כממונה על הדרכה, תכנון וארגון במשרד האוצר. מ-1975 עד 1991 כיהן בנציבות שירות המדינה כממונה על ההדרכה וההשכלה[3], ובחלק מתקופה זו גם כמנהל בית-הספר המרכזי למינהל וכמנהל המכון לפיתוח הסגל הבכיר. לאחר מכן מילא את תפקיד מנהל המרכזים הפדגוגיים במשרד החינוך, עד שנת 2001, אז עבר לכהן כמנכ"ל המרכז לקידום מערכות חינוך מקבוצת "רכס", עד שנת 2003. במקביל שימש בשנים 1989–2012 כראש מטה ההדרכה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

בשנת 2002 נבחר ליו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי ובשנים 2005 ו-2008 נבחר לשתי קדנציות נוספות, מילא תפקיד זה עד תחילת 2013.

בר-קול היה חבר בצוותי חשיבה ובוועדות ממשלתיות ומילא תפקידים ציבוריים שונים. בין השאר כיהן כיו"ר ועדת ההשתלמות המרכזית בנציבות שירות המדינה, חבר המועצה המרכזית לשיפור השירות לציבור בנציבות וראש מטה ההדרכה, יו"ר קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, מייסד ויו"ר אלומ"א – אגודה להדרכה ולפיתוח משאבי אנוש, חבר הנהלת המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) בירושלים, חבר הנהלת ההתאגדות לחינוך מבוגרים, יו"ר מועצת המערכת של העיתון "מבט לחינוך" ושל מועצת המערכת של "הפורום" – עיתון מנהלי בתי הספר בישראל, ויו"ר פורום הסגל הבכיר בירושלים. ייצג את עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי בישיבות ועדות הכנסת העוסקות בנושאים הנכללים במטרות ובפעולות עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי.

בר-קול פרסם מאמרים בנושאי חינוך, השירות הציבורי, הדרכת עובדים ופיתוח מנהלים, בעיקר בעיתונים "דה מרקר" ו"מעריב".

בר קול היה נשוי לאסתר ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר פטירתה בטרם עת בשנת 1980[4] נישא בר קול לרותי[2].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמרים של בר-קול ואודות בר-קול, באתר דה מרקר
  • מאמרים של בר-קול ואודות בר-קול, באתר הארץ
  • הזנחת המבט הרחב המשלב (הד-החינוך)
  • מספיק בקושי (על סיכויי הרפורמה בשירות הציבורי) (מעריב)
  • גם לשירות הציבורי דרוש מטכ"ל (מעריב)
  • ג'וב מסוכן (על הצעת חוק משרות האמון) (מעריב)
  • לא להדרת מורים מפייסבוק (מעריב)
  • בחינה בבגרות (על סוגיית צמצום בחינות הבגרות) (מעריב)
  • חצי הכוס המלאה (על איי איכות בשירות הציבורי) (מעריב)
  • על משילות ואתיקה (מעריב)
  • הפנים של ישראל (על נושא המינויים הבלתי תקינים) (מעריב)
  • מאה וחמישים עצות בענייני לשון וסגנון, ירושלים, התש"ם-1980

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]