יאיר חיים בכרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יאיר חיים בָּכָרָך
Havat.jpg
שו"ת חוות יאיר, למברג, ה'תרנ"ד
לידה 1638
ה'שצ"ח
לייפניק
פטירה 1 בינואר 1702 (בגיל 64 בערך)
א' בטבת ה'תס"ב
וורמס, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו רבי דוד אופנהיים
חיבוריו חוות יאיר ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יאיר חיים בָּכָרָך (מכונה על שם חיבורו חוות יאיר; ה'שצ"ח, 1638א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא). היה מגדולי האחרונים באשכנז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם חיים בלייפניק שבמוראביה בשנת שצ"ח (1638)[1], לרב משה שמשון בן שמואל בכרך[2], אב"ד ודרשן בוורמס ובפראג, ולאמו, בתו של רבה של מורביה. שמו יאיר נוסף לו לאחר מחלה.

בגיל 12 עבר לוורמס יחד עם אביו, שהחל לכהן כרב הקהילה בעיר. בשנת ה'תי"ג נישא לדינה מפולדא (נפטרה כ"ד בטבת 1704). בגיל 23 הוסמך להוראה בפרנקפורט, ולאחר כשנה הוא כיהן כנראה לתקופת מה כרב העיר מיינץ. בשנת 1666 נבחר לרבנות העיר קובלנץ הסמוכה, אך מסיבה לא ידועה הוא לא נבחר מחדש לאחר שלוש שנים, והוא שב לוורמס בשנת 1669 כלומד, מלמד וחבר קהילה פרטי. לאחר פטירת אביו בחרה קהילת וורמס ברב אהרן תאומים כיורש. בכרך חיבר לאחר מכן ספר ביקורת חריף על חיבורו של תאומים "מטה אהרן", פירוש להגדה של פסח, אם כי הוא לא הוציא את הספר לאור, ואסר לפרסמו גם בעתיד[3]. הוא שהה בוורמס במשך 20 שנה, במהלכם גלה ממנה לתקופה קצרה עם שריפת העיר במהלך מלחמת תשע השנים.

כאשר שב לוורמס בשנת 1699, בריאותו רופפת והוא כמעט חירש, מינתה אותו הקהילה כרב העיר. בכרך לא האריך ימים ברבנותו ונפטר כעבור שנתיים בגיל 64 (א' טבת תס"ב-1701). הוא נטמן בבית העלמין העתיק בוורמס. על מצבתו נחקק: "שמו נשמע בתורה ובחכמה כעקביא, אשר עליו העזרה ננעלת, "יאיר נתיב" בחבוריו ותשובותיו אשר השיב לכל נפש משכלת"[4].

הסופר וחתן פרס ישראל יהושע בכרך, הוא מצאצאיו[5].

דרכו התורנית וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בכרך היה במובנים רבים פוסק מקורי, וכתביו מראים על סגנון מדעי ועצמאי מסוים[6]. הוא נודע גם בידיעותיו הכלליות ובמדעים שונים כמתמטיקה ומוזיקה. על מחויבותו לאמת כתב בפתח אחת מתשובותיו: "כתב ראש הפילוסופים היוני, אהוב סקראט אהוב אפלטון רק האמת אהוב יותר"[7]. על אף שהעריך את חשיבותה של תורת הנסתר וכתב "שהיא בלי ספק נשמת התורה", הרב בכרך לא עסק בלימוד הנסתר וחשש כי "כי הדרך להגיע אל ידיעתה מסוכן מאד", ועדיף "לעמוד על עקרי הדת ומשפטי המצוות"[8]. כמו כן התנגד בחריפות לפלפול מוגזם[9].

כתב מספר מאמרים על אסטרונומיה מנקודת מבט של ספרות חז"ל, אך היות שחש שהוא אינו בקי דיו בתחום, שרף את כל כתביו בעניין ואף מייעץ לידידו: "אל תוסף עוד ראות פני בחקירות בחכמה זו כי איתי הייתה ולרוב יגיעה ומיעוט השגה שלחתיה לנפשה וגם אתה עשה כן"[10].

היה נוקשה ומחמיר כרבנים אחרים בני דורו, בחששו שאם יחרגו מהמסורת, כל אחד יפרש את התורה כרצונו. כך לדוגמה פסק:

חיבר כארבעים ספרים בתחום ההלכה, אשר החשוב והמוכר שבהם הוא חוות יאיר, שיצא לאור לראשונה בשנת 1699 בסיועו של שמשון ורטהיימר קרובו מנישואין (אשתו הייתה אחות חמיו של ורטהיימר). את הספר הוא מקדיש בהקדמה לזכרה של חוה בכרך, סבתו הפייטנית והלמדנית, נכדת המהר"ל מפראג שגידלה אותו (בהגייה אשכנזית נשמע כ'חוה'ס יאיר' - יידיש: "יאיר של חוה")[14]. כמו כן מתנצל המחבר בהקדמה על שגיאות שאולי נפלו מחמת התלאות הרבות שעבר, וקורא לעצמו: "אפר כירה תמיד מוכן", שאינו יכול להתגאות, ובכל זאת החליט לפרסם את ההתכתבות איתו רק לשם לימוד התורה[15].

היה מראשוני הפוסקים לזהות את חילזון הפורפורא כחילזון שמפיקים ממנו תכלת לציצית[16].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל זנוויל (אשתו רבקה, בת מאיר, בן יהודה).
  • שמשון (אשתו שרה דינה, בת משולם אליעזר זוסמן).
  • אווה/חוה (אשת יהודה לייב אופנהיים).
  • גרשון.
  • לייב.
  • מלכה.
  • לא ידוע?
  • חיים.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב כ"ץ, בין יהודים לגויים, עמודים 166-167
  • ביוגרפיה עליו מאת דוד קאופמן, Zur Gesch. Jüdischer Familien: I., R. Jair Chajjim Bacharach, 1638–1702, und Seine Ahnen, 1894 (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו
מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש הטוענים שנולד בעיר מאהרישברוד בשנת ה'שפ"ח (1628).
  2. ^ נפטר בשנת 1670 בוורמס. כונה בתואר "רב המדינה". סבו ר' שמואל חיבר את שמן המאור
  3. ^ הוא פורסם בכל זאת במאה ה-19 בקונטרסים שונים, ראו בערך עליו באנצ' היהודית
  4. ^ תמונת מצבתו באתר מיי צדיק(הקישור אינו פעיל, 26 בדצמבר 2017)
  5. ^ בבית אחד מנכדיו שביישוב הנוקדים, נמצאת ספריית המקור עם כתבי היד של יהושע בכרך, ובהם התכתבות ענפה עם הרב שאול ישראלי, כמו גם טיוטות מכתבים וספרים של הרב ישראלי, וכן כתבי יד מקוריים של הרב יאיר בכרך, מחבר חוות יאיר. ר' הערה הקודמת. לפי הרשום בספרייה זו, נרצחו אשתו ושלש בנותיו בפוגרום, והוא כתב על כך שיר קינה.
  6. ^ בחוות יאיר סוף סימן קנ"ה הוא כותב: "ואף כי הטור והרא"ש הלכו בדרך התוספות דפסקו כך - מכל מקום הרשות בידי לומר על אבוהון דכלהו, שהוא התוספות, שצריך לעיין".
  7. ^ "חות יאיר" סימן ט
  8. ^ חות יאיר סימן ר"י
  9. ^ חוות יאיר סי' קכד
  10. ^ חוות יאיר סוף סי' ריט
  11. ^ http://www.daat.ac.il/daat/tfila/kadish/legufo-2.htm, חוות יאיר סימן רכ"ב
  12. ^ חוות יאיר סימן קמ"א
  13. ^ פסיקת בית המשפט הישראלי בעניין הפלה מלאכותית במשפטו של קטין אשר שמו לא הותר לפרסום, נגד עיריית ירושלים.
  14. ^ אברהם גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג, בתוך: אזכרה ח"ג, ירושלים: מוסד הרב קוק ומוסד ביאליק, תרצ"ז, עמ' שלח, הערה 21.
  15. ^ בהקדמה לחוות יאיר, מבקש המחבר מצאצאיו להוציא לאור כתבים רבים נוספים, שלא יכול היה להוציא, בגלל בריחתו ממקום למקום, ובגלל הצרות והתלאות הרבות שעבר. ואכן, בשנים הראשונות למדינת ישראל, דאג יהושע בכרך להוסיף בספרי סבו חלקים חסרים רבים, שמצא בכתבי יד שהיו ברשותו, ונשמרו בספרייתו.
  16. ^ ספרו מקור חיים על שו"ע סי' י"ח
  17. ^ באתר המכון
  18. ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, (גרמניה 2004) עמ' 100.


תקופת חייו של הרב יאיר חיים בכרך על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן