יאיר שפרינצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר שפרינצק
לידה 8 בנובמבר 1911
תל-אביב, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 1999 (בגיל 87)
רחובות, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה החופשית של בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מולדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים ו־33 שבועות)
כנסות 12
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאיר שפּרינצַק (8 בנובמבר 19116 בספטמבר 1999) היה כימאי ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת מולדת בכנסת ה-12.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארץ ישראל לחנה וליוסף שפרינצק, שהיה יושב ראש הכנסת הראשון[1]. בצעירותו גדל בנווה צדק ואהב לשחק כדורגל בחולות[2]. למד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים, ולאחר מכן למד כימיה באוניברסיטה החופשית של בריסל. במאי 1940 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית[3]. כיהן כחוקר בכיר במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן, ומטעמה שהה בתחילת שנת 1954 בארצות הברית למשך מספר חודשים[4]. בהמשך היה ראש המחלקה לכימיה אורגנית[5] במכון ויצמן. בשנת 1963 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב[6]. במחקריו התמקד בתחום ההתפלה. היה מתומכיו הראשונים של אלכסנדר זרחין בשנות ה-50[7][8], נאבק כדי שהמדינה תממן הקמת מתקן בשיטתו של זרחין[9] ובשנת 1965 שימש יו"ר הוועד הציבורי למען הקמת מתקן זרחין להמתקת מי ים[10].

שפרינצק היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה[11], כתב מאמרים נגד נסוחת "שטחים תמורת שלום"[12] והשתתף בהפגנות למען ההתנחלויות[13]. היה חבר במוסדות "לעם", ממתנגדי הסכם השלום בין ישראל ומצרים[14] וממקימי "התחייה" בשנת 1979[15]. הוא פרש מהתחייה לאחר שחברי הכנסת שלה נכנסו לממשלתו של בגין שפינה את סיני[2]. בשנת 1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם מפלגת מולדת שהטיפה לטרנספר[16].

שפרינצק נכנס לכנסת בגיל 77, והחזיק בתואר חבר הכנסת המבוגר ביותר שנכנס לראשונה לכנסת, עד לבחירתו של רפי איתן ממפלגת גיל שנכנס לכנסת ה-17 בגיל 79. מתוקף היותו זקן חברי הכנסת ה-12, היה שפרינצק היושב-ראש הזמני של המליאה עד לבחירתו של דב שילנסקי כיושב-ראש קבוע. שפרינצק ניסה להתחמק מהתפקיד של "זקן חברי הכנסת" וטען שהוא בן 66 בלבד, אולם לאחר בירורים התעקשו במזכירות הכנסת על גילו האמיתי[17]. נאום הפתיחה שלו כלל תמיכה ברעיון הטרנספר וגרר קריאות ביניים רמות מספסלי השמאל[18].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך למעלה מ-60 שנה היה נשוי לשלומית, נכדתה של בתיה מקוב, ולהם ארבעה ילדים. המשפחה התגוררה ברחובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעומק לבנו הננו מברכים, הפועל הצעיר, 24 בינואר 1912
  2. ^ 1 2 בילי מוסקונה-לרמן, יאיר שפרינצק. מי זוכר אותו?, מעריב, 25 במאי 1990
  3. ^ פקולטות לפדגוגיה וחקלאות באוניברסיטה, הַבֹּקֶר, 1 במאי 1940
  4. ^ יחיד וציבור, זמנים, 8 במרץ 1954
  5. ^ כ"ה שנים למבון זיו צויינו בטקס חגיגי, על המשמר, 28 באפריל 1959
  6. ^ מנויים באוניברסיטת ת"א, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1963
  7. ^ זרחין אחראי לתיכנון המיתקן, למרחב, 21 באוגוסט 1956
  8. ^ מאשימים את המועצה המדעית בהשהיית התכניות של זרחין, דבר, 20 באוגוסט 1956
  9. ^ שני פרופסורים עורכים ויכוח על שיטת זרחין להתפלת מי ים, מעריב, 18 במאי 1964
    ייעשה הנסיון וייתם הויכוח, דבר, 31 במאי 1964; המשך
  10. ^ קנאת מומחים מנעה הושטת עזרה, הַבֹּקֶר, 10 באוגוסט 1965
  11. ^ בורג: לא קדום מפריעה לערבים אלא עצם קיומנו, דבר, 18 במאי 1976
    מערת המכפלה נפתחה לתפילות יהודים וערבים, דבר, 21 באוקטובר 1976
    מרדכי אלקן, "להצביע רק עבור מפלגות הכוללות במצען התנחלות בכל חלקי ארץ־ישדאל", מעריב, 28 בפברואר 1977
  12. ^ יאיר שפרינצק, תמרון כתחליף לעמידה על זכותנו, מעריב, 9 באוגוסט 1974
  13. ^ ח"כ בן פורת: כל שעל אדמה הוא שעל שלנו, מעריב, 20 באוקטובר 1974
  14. ^ יאיר שפרינצק, שמים רגל לסאדאת, מעריב, 9 בפברואר 1981
  15. ^ דיון בביתו של יובל נאמן על מצב המפלגה החדשה, דבר, 27 במאי 1979
  16. ^ הדס מנור, פרופ' שפרינצק ממולדת: הטרנספר הוא המשך דרכם של ברל כצנלסון ובן גוריון, מעריב, 4 בנובמבר 1988
  17. ^ מנחם רהט, 10 השנים האבודות של פרופ' שפרינצק, מעריב, 11 בנובמבר 1988
  18. ^ אריה בנדר, הנשיא ביקש; "היזהרו בכבוד הבית" והמליאה געשה, מעריב, 22 בנובמבר 1988
ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.