יאללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יַאללַה היא מילה־משפט[1] בסלנג העברי בישראל ומשמשת בהגדרתה כמילת זירוז ("קדימה!").[2] מקורה של המילה הוא מהערבית המדוברת – يَلا (יַלָא) או يَلَه (יַלָה), כשלמעשה זה צירוף של שתי מילות הביטוי – يَا ٱللّٰ (יא אללה) שפירושו "הו אלהים!".[3] בסלנג ובדיבור השוטף של העברית המודרנית, יש למילה מספר תפקידים ומשמעויות סמנטיות שונות, בהתאם למיקומה במשפט ולדרך ההגייה – הגיית המילה במהירות נעשית לרוב לצורך זירוז, ואילו הגייה ארוכה ומודגשת נעשית דווקא לשם הבעת ספק או זלזול.[4]

השימוש במילה "יאללה" הוא נפוץ מאוד, והיא נמצאת יחד עם מילות הסלנג בהן נעשה השימוש הרחב ביותר בלשון הדיבור הישראלית, כמו למשל, יאללה ביי.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה יאללה נשאלה מהשפה הערבית כבר בשלב מוקדם של התחדשות השפה העברית וייסוד היישוב הציוני בארץ ישראל – אולם שימוש ראשוני במילה "יאללה" נעשה כבר על ידי אנשי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל, שפת הדיבור העיקרית שלהם הייתה יידיש והמילה "יאללה" הייתה אחת ממאות מילים בערבית שנטמעו בה בעקבות המפגש והיחסים עם תושבי ארץ ישראל הערבים באותה תקופה.[6]

מתחילתה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, החלו לחדור מילים וביטויים מהשפה הערבית לשפה העברית המתחדשת. חלק מכניסתן של מילים ערביות לשיח הצברי היה מתוך מניע אידאולוגי. אצל אנשי הפלמ"ח למשל, שימוש במילים ערביות היה חלק מההווי התרבותי וכדרך לבניית האתוס של היהודי החדש.[7] המילה "יאללה" חדרה לשיח בשלב מוקדם ונטמעה בו באופן שוטף, כשלדוגמה כבר בשנת 1903, עלה המחזה "אללה כרים!"[8] של המחזאי לוי אריה אריאלי ובו נכתב:[9] ”הלוא תֵיבוש, הלוא תיכלם, קלמן! בעוד רגעי מספר תבוא הנה עלמה, ואתה, איש בא בימים ובעל-נימוס, תשכב עוד בחִיתוליך… קום לך, קום, קלמן, והבא בסדר גם את כל החדר עד שנשוב מן החוף. (מרים את קולו:) נו, יאַללה!“.

ככל שעבר הזמן, נטמעה המילה ונהייתה לחלק אינטגרלי בשיח העברי־ישראלי. למרות שהיא נחשבת כמילה של לשון דיבור, הורחב השימוש בה בספרות, בעיתונות, בתקשורת ובאמנות ועל בסיס המילה המקורית נבנו צירופים חדשים (כמו יאללה ביי) עם משמעויות חדשות. בסקר אינטרנטי שערכה האקדמיה ללשון העברית בשנת 2020 נבחרה "יאללה" במקום השלישי כ־"מילת העגה שאי אפשר בלעדיה".[10]

בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד המילה בשיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לשימוש המקורי כמילת זירוז, ישנם שימושים נוספים לביטוי בסלנג הישראלי:[11]

  • לעידוד – כמו "יאללה בית"ר!"
  • לאישור או הסכמה – למשל: "שנלך לשתות קפה עד שהעומס בקופות הכרטיסים יירד?" – "יאללה!"
  • לזלזול או הבעת ספקות – "העיתונים? במשבר? יאללה יאללה!"
  • כביטוי בזמן פרידה – "יאללה, אני צריך לזוז".

שימושים מחודשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יאללה יאללה" – הכפלת המילה יוצרת אפקט של זלזול ובוז.[12]
  • "יאללה ביי" – ביטוי שייחודו בכך שהוא דו־לשוני – משלב שתי מילים בשפה העברית שהן שאולות משפות שונות.
  • "יאללה בלגן" – צירוף לשוני שמשמעותו קריאה לאחר "להשתחרר" ולהסיר מחסומים.[13]

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיח הצבאי, נוצר לבסיס הקריה הנוטריקון – "קמתי, ראיתי, יאללה הביתה" – כדי לציין באופן אירוני את משמעות התפקיד של החיילים המשרתים שם.[14]

בפברואר 2001 הוציאה הזמרת שרית חדד את הסינגל "יאללה לך הביתה מוטי" שהפך במהרה ללהיט וטיפס במצעדי הפזמונים. חדד סיפרה שעל אף הצלחת השיר בקרב הקהל הרחב, הוא קיבל ביקורות צוננות בתקשורת, בין השאר בשל השימוש במילה "יאללה",[15] שהיה חלק משימוש מכוון במילים ממשלב נמוך ובינוני לאורך השיר.[16]

בשנת 2012 הוציאה חברת "אוסם" גרסה חדשה של החטיף ביסלי בשם "ביסלי יאללה", הפרסומת שליוותה את המוצר החדש עשתה שימוש במשמעויות השונות של המילה "יאללה" בהתאם להקשר בו היא נאמרת.[17]

בתוכנית "ארץ נהדרת", במהלך אחת העונות, במספר מערכונים שעסקו במוכרות בחנות בגדים נעשה שימוש חוזר בביטוי "יאללה ממממ... ביי", הביטוי אמנם נכנס לז'רגון השפתי אולם השימוש בו פסק לאחר מספר שנים מאותה עונה.[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוביק רוזנטל‏, המשפטים הכי קצרים בעברית, והאיש בעל הרגליים הארוכות, באתר "הזירה הלשונית", 06 באוגוסט 2021.
  2. ^ על המילה יַאללַה, באתר האקדמיה ללשון העברית.
  3. ^ מילים שהגיעו מערבית, אתר השפה העברית.
  4. ^ רוביק רוזנטל‏, דיר בלק, זהירות עם הניואנסים, באתר "הזירה הלשונית", 06 באוגוסט 1999.
  5. ^ רוביק רוזנטל, ‏הזירה הלשונית: המעופפים של ביאליק ובן יהודה, בעיתון מקור ראשון, 16 בדצמבר 2012.
  6. ^ עבד אלרחמן מרעי, שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית, ירושלים: כרמל, יולי 2020, עמ' 53, ISBN 978-965-540-976-5.
  7. ^ עמית לוי, "מעלש, נסתדר" – ערבית בפולקלור הפלמ"ח של שנות הארבעים, היֹה היָה, במה צעירה להיסטוריה גיליון 11 (תשע"ו), עמ' 44-46.
  8. ^ עמוד ההצגה, באתר תיאטרון הבימה.
  9. ^ לוי אריה אריאלי, "אללה כרים!" בפרויקט בן-יהודה.
  10. ^ תוצאות המילה האהובה – יום העברית תשפ"א, אתר האקדמיה ללשון העברית., ‏דצמבר 2020.
  11. ^ רוביק רוזנטל, הלקסיקון של החיים: שפות במרחב הישראלי, כתר ספרים, 2007, עמ' 18–19, 33, 62, 217. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
  12. ^ רוביק רוזנטל‏, חבר'ה חבר'ה, רגע רגע, תורכי תורכי, באתר "הזירה הלשונית", 26 ביולי 2002.
  13. ^ רוביק רוזנטל‏, יאללה בלגן, המשפחה החדשה ואיך אומרים ישראל, באתר "הזירה הלשונית", 31 במאי 2019.
  14. ^ רוביק רוזנטל, שק"ש חבל"ז אמל"ק – מדברים בראשי תיבות, עת-מול: דו-ירחון לתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל 256, יד בן צבי, 2018.
  15. ^ נדב מנוחין‏, שלום ותודה: 20 שנה ללהיט ששינה לנצח את פני הפופ הישראלי, באתר וואלה!‏, 26 בפברואר 2021.
  16. ^ אורה שורצולד, פני הלשון כפני הדור, פנים – כתב עת לתרבות, חברה וחינוך 33, (2 באוקטובר), 2005.
  17. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg ביסלי יאללה – הביסלי הכי קליל שיש פרסומת עם אורי חזקיה, בערוץ הערוץ של המותג ביסלי,, באתר יוטיוב.
  18. ^ רוביק רוזנטל‏, ממשלוחה ועד היושן במרומים, באתר "הזירה הלשונית", 26 ביולי 2017.