יאמנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יאמנה, הידוע גם בשם יגאן, הוא אחד משבטי הילידים של דרום קונוס שבדרום אמריקה, שנחשב לעם הדרומי ביותר בעולם. השטח המסורתי שלו כולל את האיים מדרום האי הגדול של ארץ האש, וכיום כולל גם את כף הורן. הם היו שם במשך יותר מ-10,000 שנים.

במאה ה-19, בני השבט היו ידועים בתור פגויאנס על ידי העולם דובר האנגלית, אך מונח זה אינו בשימוש כיום מפני שהוא יכול להתייחס לכל העמים הילידים של ארץ האש. חלקם עדיין מדברים את שפת יאמנה אשר נחשבה שפה מבודדת; אמנם, רובם דוברי ספרדית. החל משנת 2012, כריסטינה קלדרון, המתגוררת בשטח צ'ילה, ידועה כדוברת האחרונה של שפת יאמנה בצורה שוטפת.

יאמנה היו נוודים מסורתיים, שהיו ציידים-לקטים. הם נסעו על ידי סירות בין האיים כדי לאסוף מזון: הגברים צדו אריות ים, ואילו הנשים צללו לאסוף רכיכות.

ברוב השבטים בעולם גובהם של האנשים הוא כ-180 סנטימטר בממוצע, אך גובהם של שבט היאמנה הוא כ-136 סנטימטר בממוצע. עורם מעט צהבהב ועינהם עגולות. רוב אנשי השבט אוהבים לענוד צמידים ושרשראות.

בני יאמנה נקראים גם הקאנוארוס, את רוב יומם הם מקיימים בבוציות, מכיוון שמגורם באיים המערביים של ארץ האש. הם שטים הרבה בשביל לדוג דגים ולאכול אותם. הם שטים בסירות באורך שישה מטר לרוב וחכות דייג מעץ. כלי הנשק שלהם הם: צלצלים, רמחים וסכינים. הצלצלים והרמחים עשויים מעץ ועצמות לוויתן. הסכינים עשויים מאבן צור. עם כלים אלו הם דגים ליוויתנים דגים וחיות מים. כיום חיים פחות מ-2000 אנשים בארץ האש כולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאמנה בוויקישיתוף