יאנג קים

יאנג קים
Young Kim
	דיוקן רשמי של קים
	דיוקן רשמי של קים
לידה	18 באוקטובר 1962 (בת 61); אינצ'ון, קוריאה הדרומית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דרום קליפורניה
עיסוק	פוליטיקאית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	אתר האינטרנט הרשמי של יאנג קים
	3 בינואר 2021 – מכהנת; (3 שנים ו־14 שבועות)
	→ גיל סיסנרוס
	1 בדצמבר 2014 – 30 בנובמבר 2016; (שנתיים)
	→ שרון קווירק-סילבה שרון קווירק-סילבה ←
חתימה

יאנג או. קים (באנגלית: Young O. Kim; נולדה ב-18 באוקטובר 1962 בשם קים יונג-אוק) היא פוליטיקאית אמריקאית, אשת המפלגה הרפובליקנית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-39 של מדינת קליפורניה. היא נבחרה לתפקיד בבחירות 2020. בשנים 2014–2016 הייתה חברת האספה המדינתית של קליפורניה. ב-2020 נבחרה אל הקונגרס של ארצות הברית אחרי שגברה בבחירות לבית הנבחרים על גיל סיסנרוס, זאת אחרי שב-2018 התמודדה מולו גם אך הפסידה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים נולדה באינצ'ון שבקוריאה הדרומית, גדלה בסיאול. בשנת 1975 עזבה עם משפחתה את קוריאה הדרומית והיגרו לארצות הברית. הם התיישבו בגואם, שם סיימה את לימודיה בחטיבת הביניים, וכעבור זמן מה עברו להוואי שם השלימה את לימודיה התיכוניים^[1]. ב-1981 החלה קים ללמוד באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם השלימה לימודי תואר ראשון במנהל עסקים. אחרי תום לימודיה הגבוהים, עבד קים כאנליסטית פיננסית ב"בנק הבין-מדינתי הראשון" ולאחר מכן כמפקחת בחברה "JK Sportswear Manufacturing" המתחמחה בייצור בגדי ספורט. כמו כן, פתחה קים עסק משלה בענף הביגוד.

בעלה של קים, צ'ארלס, פגש ביום מן הימים את אד רויס, אז חבר הסנאט של קליפורניה, תוך שהוא מקדם מוסד ללא כוונת רווח בשם "הקואליציה האמריקאית-קוריאנית". מאוחר יותר שכר רויס את יאנג קים לעבוד אצלו. כאשר רויס נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, היא המשיכה לעבוד עבורו, ובמשך 21 שנה הייתה מנהלת לשכתו של רויס לקשרי קהילה ולענייני אסיה. במהלך רוב אותה תקופה היא הופיעה בקביעות גם בתוכנית טלוויזיה משלה, "לוס אנג'לס-סיאול עם קים יאנג" ("LA Seoul with Young Kim"),כמו גם הנחתה תוכנית רדיו בשם "רדיו סיאול" בה דנה בנושאים פוליטיים הנוגעים לאמריקאים ממוצא קוריאני.

בבחירות 2014 נבחרה אל האספה המדינתית של קליפורניה, הבית התחתון בבית המחוקקים של המדינה, כשהיא מנצחת את חברת האספה המכהנת שרון קווירק-סילבה. בבחירות 2016 הפסידה קים לקווירק-סילבה בהתמודדות חוזרת. היא האשה האמריקאית-קוריאנית הראשונה מטעם המפלגה הרפובליקנית שנבחרה אל בית המחוקקים של מדינת קליפורניה^[2].

בית הנבחרים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 הודיעה קים כי תתמודד למועצת המפקחים של מחוז אורנג' מטעם הרובע השלישי. עם זאת, בינואר 2018, מיד לאחר שאד רויס הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, הכריזה קים על התמודדותה לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-39 של קליפורניה אותו ייצג רויס. רויס העניק לקים את תמיכתו הרשמית יום לאחר שהודיע על פרישתו. קים הגיעה למקום הראשון בבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגה הרפובליקנית מתוך 17 מתמודדים, מה שאפשר לה להתקדם לבחירות הכלליות מול גיל סיסנרוס, מועמד המפלגה הדמוקרטית. הסקרים הצביעו לאורך כל בחירות האמצע על מרוץ צמוד למדי. לראיה, FiveThirtyEight דירג את המירוץ כ"תיקו"^[3]. התוצאות הראשוניות מליל הבחירות הראו כי קים מובילה עם סיסנרוס ביחס של 52.5% מול 47.5%, אך עם קבלת ההצבעות בדואר נבחר סיסנרוס לבית הנבחרים עם 51.6% מהקולות. ב-18 בנובמבר 2018 קים הודתה בהפסדה^[4].

באפריל 2019 הודיעה קים כי תתייצב בשנית מול סיסנרוס לקראת בחירות 2020 בארצות הברית. מיד לאחר הכרזתה התארגנו בכירי הרפובליקנים מאחורי קים, כולל מנהיג הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים קווין מקארתי^[5]. במרץ 2020 קיבלה קים 48.3% מהקולות בהשוואה ל-46.9 האחוזים שגרף סיסנרוס בפריימריז הדמוקרטי, וכך, שניהם שבו להתמודדות ראש בראש בדומה ל-2018. בניגוד לבחירות הקודמות, מרבית מומחי הבחירות דירגו את המירוץ כ"נוטה לדמוקרטי", כאשר FiveThirtyEight ניבאו כי ההסתברות שקים תזכה היא 26 מתוך 100. עם זאת, קים הוכיחה עצמה כאחת ממגייסי הכספים הפוריים ברחבי ארצות הברית, וגייסה כ-5.3 מיליון דולר אמריקני לעומת 3.9 מיליון שגייס סיסנרוס. בסוף ליל הבחירות, קים נהנתה מיתרון זעום בן אלפי קולות. עם ספירת ההצבעות בדואר היתרון של קים המשיך לגדול, בניגוד למגמה ממנה נהנה סיסנרוס לפני שנתיים. סוכנות הידיעות "AP" חזתה רשמית ב-13 בנובמבר את מפלתו של סיסנרוס ואובדן מושבו לטובת קים. כהונתה התחילה עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית^[6]. היא, יחד עם מישל סטיל ומרילין סטריקלנד, הייתה לאישה הראשונה בקונגרס ממוצא קוריאני-אמריקאי.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנה הרשמי של קים באספה המדינתית של קליפורניה

מצע הבחירות של קים משנת 2016 כלל התנגדות להחלת שינויים ב"הצעה 13", תיקון לחוקת קליפורניה שהתקבל ב-1978 והטיל מגבלות על ארנונה. ב-2018, מצע הבחירות של קים כלל התנגדות אל חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ותמיכה בתוכנית DACA. בשנת 2018 דווח ברשת הטלוויזיה "NBC News" כי הנושאים הנמצאים בראש מעייניה של קים הם ”יצירת מקומות עבודה ושמירה על מסים נמוכים, הגדלת מימון לחינוך במקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ורפורמה במדיניות ההגירה לארצות הברית כדי 'להבטיח כי אלה שהובאו לארצות הברית כילדים ללא תיעוד משפטי מטופלים בהגינות ובחמלה'.” היא תומכת בפירעון הלוואות לסטודנטים אם הלווה נמצא על סף פשיטת רגל.

קים התנגדה לחקיקה בקליפורניה שחייבה את בתי הספר הציבוריים לאפשר לתלמידים טרנסג'נדרים להשתמש בחדרי מלתחות לפי בחירתם ולהשתתף בשיעורי ספורט על פי זהותם המגדרית ולא על פי מינם האנטומי. את התנגדותה לחוק נימקה בחששותיה פן יהא צורך לבנות מתקני ספורט חדשים בבתי הספר מה שיוביל להוצאות כספיות נוספות על חשבון משלם המיסים. כמו כן, היא הביעה דאגה מכך שהתלמידים עלולים יהיו לשנות את זהותם כגחמות, ולתלמידים טרנסג'נדרים ששינו את מינם מזכר לנקבה יינתן יתרון לא-הוגן בפעילויות ספורט. עם זאת, בשנת 2015 תמכה קים בהחלטה שהתקבלה באספה המדינתית של קליפורניה לפיו חודש יוני יהיה חודש הגאווה ותמוסד הכרה בנישואים של בני-זוג מאותו המין.