יאנוש ולדאפפל

יאנוש ולדאפפל
Waldapfel János
	אין תמונה חופשית
לידה	14 באוקטובר 1866; Nagyzablát, ממלכת הונגריה
פטירה	5 בנובמבר 1935 (בגיל 69); בודפשט, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
השכלה	Piarist High School Trenčín (1882); אוניברסיטת אטווש לוראנד (1893) ;

יאנוש ולדאפפל (בהונגרית: Waldapfel János; זבלטיה (מחוז טרנצ'ין), 14 באוקטובר 1866 – בודפשט, 5 בנובמבר 1935)^[1] היה דוקטור למדעי הרוח, מורה, סופר פדגוגי מן הבולטים בהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנוש ולדאפפל נולד במשפחה יהודית כבנם של ארמין ולדאפפל ושל יוזפין דויטש.

ב-1882 עבר את בחינת הבגרות בבית הספר התיכון בטרנצ'ין.
בשנים 1882–1987 היה סטודנט מן המניין של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד)
בשנים 1892–1893 היה סטודנט חיצוני.
בשנים 1887–1889 תרגם מאנגלית עבור העיתון הכלכלי "אדמה הונגרית" (Magyar Föld).
בשנים 1889–1893 היה חבר חיצוני בבית הספר התיכון המקצועי הראשי בבודפשט.
בשנת 1893 קיבל תעודת הוראה לבית ספר תיכון.
בשנת 1894 נסע לינה, שם היה סטודנט חיצוני של האוניברסיטה במשך חצי שנה ולימד בבית הספר להכשרה שליד הסמינר הפדגוגי של האוניברסיטה.
ב-1896 הפך לדוקטור למדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט.
משנת 1897 היה מורה במכון להכשרת מורים בבודפשט (בחסות אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם לימד פדגוגיה ושפה גרמנית, ומשם פרש ב-1924.

מותו נגרם מחלת לב. יאנוש ולדאפפל הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

אשתו הייתה אנה וייס,^[2] לה נישא ב-25 בדצמבר 1900 בברטיסלאבה.^[3]

מאמריו הרבים מספר פורסמו בכתבי עת מן החשובים אז בהונגריה:

בכתב העת הפילולוגי האוניברסיטאי (1895) כתב עת לבלשנות וספרות.
הקורסים שלו בעיר ינה בגרמניה כקורסי קיץ, 1897.
תוספת לפונטנל, 1898.
על שירו של המשורר יאנוש אראן בשם "סתיו". 1900.
שלוש תכונותיו של אלוהים בתמונה הראשונה של המחזה טרגדיית האדם מאת אימרה מדאץ' 1902.
הרפתקת הזאב (של מיקלוש טולדי); בכתב העת "פדגוגיה הונגרית" (1896), כתב העת של הוועדה הפדגוגית של האקדמיה ההונגרית למדעים
ביבליוגרפיה של ספרות הרבארט בשפה ההונגרית, 1898.
יאנוש הונטר, 1904. דרגות תרבותיות היסטוריות אצל שילר, 1908.
ז'ולט באוטי; בפרסומי תולדות הספרות (1900)
על ה"כינור" של אראן, 1902.
ב"משמר השפה ההונגרית" (Magyar Nyelvőr) (1904 הסברים לדימוי של אראן ביצירתו מיקלוש טולדי כאייל);
בספר הזיכרון של באוטי (1908 יסודות סובייקטיביים ואובייקטיביים של אמת);

יאנוש ולדאפפל כתב גם ב:

"סקירת בודפשט" (Budapesti Szemle) (1898 ההיסטוריה של החינוך הציבורי בהונגריה 1740-1773),
פרסומי אגודת המורים
דפי מתמטיקה לתיכון
ב-Zeitschrift für Philosophie und Paedagogik, Reim Encyclopaedisches Handbuch der Pädagogik

תורת הציונים הפורמליים – פדגוגיה הונגרית, כרך א'. 1892, עמ' 449–456, 521–534, 577-603. ע.
טעויות של מורים. נכתב על ידי ג'יימס ל. יוז. תורגם מאנגלית. פשט, 1893.
היסוד הלאומי בתוכנית הלימודים ובהוראות הגימנסיות שלנו בפסט, 1895.
Die Pädagogik Bacon's. Langensalza, 1896.
על חינוך ביתי. פשט, 1896.
עדכון של תוכנית הלימודים בתיכון. בודפשט, 1897.
תוספות לתורת החינוך לגימנסיה. (הורכב מתוך פרוטוקול התאורטיקום בראשותו של מור קרמן). בודפשט, 1898
סמיאלובסקי ושוורטנר. תוספת למדיניות של מחוז טרנצ''ין. בודפשט, 1907.
חינוך והשכלה ציבורית – (מאמרים נבחרים, עם הקדמה מאת שאנדור אימרה) – בודפשט, 1938.
ארנה פינאצי ומדע הפדגוגיה – פדגוגיה הונגרית, שנתון XXXIX. שׁנת 1930, 3–4. ס. 106–113.

כעורך:

בשנת 1896 את כתב העת "חינוך ציבורי הונגרי"(Magyar Közművelődés) את כתב העת 1896. (מאמרו בזה: חנוכת אזרחות)
ספר הזיכרון למור קרמן לרגל חגיגות עשרים וחמש שנות עבודתו כמורה. פשט, 1907. (עם ג'רג' וולף. במאמר זה: מאפיינים בסיסיים של הרהוריו הפילוסופיים והפדגוגיים של קרמן)

Új magyar irodalmi lexikon III. (P–Zs). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 2278. o. ISBN 963-05-6807-1 (לקסיקון ספרותי חדש)
Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)