יאנוש רטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוש רטמן
Rathmann János
לידה 13 בפברואר 1934
שארבוגארד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 2018 (בגיל 84)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1958) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאנוש רטמןהונגרית: Rathmann János; שארבוגארד, 13 בפברואר 193425 באפריל 2018) היה פילוסוף יהודי-הונגרי, גרמניסט ודוקטור למדעי הרוח וחבר באקדמיה ההונגרית למדעים.[1] רטמן היה פרופסור אמריטוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט ידוע על ילדותו, על קורותיו ועל הוריו בתקופת השואה.

לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1953 לבין 1958 למד פילוסופיה, גרמנית ורוסית, תחילה באוניברסיטת סגד, ולאחר מכן בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת אטווש לוראנד. ב-1958 השיג תואר ותעודת הוראה בפילוסופיה ותואר בשפה וספרות גרמנית ב--1959 באוניברסיטת אטווש לוראנד, שניהם בהצטיינות.[2] הוא השיג את התואר שלו במדעים (CSc/PhD) ב-1972, וב-1989 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה (DSc).

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנוש רטמן היה חוקר בעל שם בינלאומי של ההיסטוריה הרוחנית של תקופת ההשכלה, ההשפעה ההונגרית-גרמנית של התקופה. הוא התמחה בדמותם וביצירתם של יוהאן גיאורג האמאן ושל יוהאן גוטפריד הרדר. רטמן חקר ביסודיות את דמותו של הרדר לגבי ההונגריות. משנות התשעים ואילך התעניינותו פנתה לנושאי הנאורות האוסטרו-הונגרית. הוא חקר את המורים הפילוסופים הלותרנים דוברי הגרמנית בהרי ספש (Spiš), בעיקר יוהאן גנריש, כריסטיאן גנריש ואת הצעיר יותר יוהאן טופרצר ואת תפקידם בקבלת הפילוסופיה של עמנואל קאנט בזמנו בהונגריה.

יאנוש רטמן לימד גם בבית המדרש לרבנים בבודפשט (האוניברסיטה היהודית) וגם כתב מחקרים בנושאי יהודים ויהדות:

  • 2004 - בית המדרש לרבנים בבודפשט המחלקה לתולדות התרבות היהודית: פילוסופיה של תרבות, תרבות אירופית במאה ה-20 ולאחר מכן (מ-2009) ההיסטוריה של הפילוסופיה האוניברסלית - הרנסאנס והתרבות היהודית, תולדות הפילוסופיה האוניברסלית - נאורות ותרבות יהודית.
  • 2005 - בית המדרש לרבנים בבודפשט, בית הספר לדוקטורט: קריאת טקסטים של הוגים יהודים דוברי גרמנית
  • 2010 - יאנוש רטמן: ירושלים, או על הכוח הדתי והאמונה היהודית / משה מנדלסון; ISBN 978-963-7052
  • 2010 - János Rathmann: Hamann und Moses Mendelssohn, Periods, Trends, Oeuvres, MTA — ORZSE Jewish Cultural Studies Research Group., ISBN 978 - 963-88644-3-7
  • 2009 - יאנוש רטמן: גתה על פילוסופיה והיסטוריה, פורסם בקלוז'-נאפוקה,

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Idegen szavak a filozófiában:. Budapest: Nemzeti Tankönyvkiadó. 1996. ISBN 9631875148.
  • Zur Geschichtsphilosophie Johann Gottfried Herders (בהונגרית). Budapest: Akadémiai Kiadó. 1978. p. 136. ISBN 9630515849.
  • Herder eszméi a historizmus útján. Budapest: Akadémiai Kiadó. 1983. ISBN 9630531763.
  • Historizität in der Deutschen Aufklärung (בהונגרית). Frankfurt am Main: P. Lang. 1993. p. 175. ISBN 3631452519.
  • Herder eszméi, a historizmus útján. Budapest: Akadémiai Kiadó. 1983. p. 162. ISBN 9630531763.
  • Herder und Ungarn. 1979. p. 12.
  • Beiträge zur Geschichtsphilosophie J. G. Herders. 1971.
  • Történetiség a német felvilágosodásban. Budapest: Logos Kiadó. 2007. p. 171. ISBN 9789638159168.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gottlob Frege-Medaille (Friedrich-Schiller-Universität Jena 1983)
  • Georg Forster-Medaille (Friedrich-Schiller-Universität Jena 1987)
  • - צלב כבוד של הרפובליקה של הונגריה דרגת זהב (2004)
  • Ehrenurkunde von der Deutsch-Ungarische Gesellschaft für Philosophie (2005)
  • "Living Legend" (International Biographical Center, Cambridge 2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Rathmann János". Magyar Tudományos Akadémia.
  2. ^ "Dr. Rathmann János". Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem. אורכב מ-המקור (HTML) ב-2013-09-21.