לדלג לתוכן

יאניק סינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאניק סינר
Jannik Sinner
לידה 16 באוגוסט 2001 (בן 24)
איניכן, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.92 מטרים
השכלה Istituto Tecnico Economico Walther עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
בנות זוג

Anna Kalinskaya (2024–2025 (כשנה)) עריכת הנתון בוויקינתונים

  • Laila Hasanovic (מ-2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צווארון זהב להצטיינות בספורט (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצבר 60,039,831 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
janniksinner.com
יחידים
מאזן קריירה 212–75 (73.9%)
דירוג שיא 1 (10 ביוני 2024)
זכיות בטורנירים 13
זוגות
מאזן קריירה 14–8 (63.6%)
דירוג שיא 124 (27 בספטמבר 2021)
זכיות בטורנירים 2
שיאי גראנד סלאם
זכיות 4
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה (2024, 2025)
אליפות צרפת הפתוחה גמר (2025)
וימבלדון זכייה (2025)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2024)
תאריך עדכון 13 ביולי 2025
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאניק סינֵרגרמנית: Jannik Sinner, נולד ב-16 באוגוסט 2001) הוא טניסאי איטלקי מקצועני. מדורג במקום השני בעולם (נכון ל-28 בינואר 2026) בסבב ה-ATP.

סינר זכה 4 פעמים בטורנירי גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה (2024 ו-2025), באליפות ארצות הברית הפתוחה (2024) ובאליפות וימבלדון (2025).

סינר נולד וגדל בכפר באזור דרום טירול, איטליה הדובר גרמנית. הוא החל לשחק טניס בגיל 7 במקביל לעיסוק בסקי בתחרויות לנוער. בגיל 13 החליט להתמקד בטניס בלבד, והחל להתאמן עם מאמנו הראשון, הריברט מאייר[1].

הקמת בית מחסה לכלבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2025 פורסם כי סינר החליט להקדיש חמישה מיליון דולר מכספו להקמת מרכז שיקום וטיפול בכלבים נטושים, פצועים או מוכי טראומה. המיזם, שיקרא "דוגטופיה", נמצא בקרבת העיר בולוניה, ופרוש על פני שטח של 15 דונם. במסיבת עיתונאים שבה הכריז על הקמת המקום הדגיש סינר שהמקום יכלול שדות אימונים, אזורי משחקים עם מים, וטרינר זמין לאורך כל השבוע, 24 שעות ביממה, ולדבריו גם אהבה לכלבים. "דוגטופיה" נבנה בעזרת שיתוף פעולה עם אתולוגים, וטרינרים ומטפלים רגשיים. מטרת המקום, על פי סינר, היא לרפא את הכלבים מהמצב הטראומטי שבו הם נמצאים. בהודעה על הקמת "דוגטופיה" ציין סינר כי כלב היה חלק מחייו מאז ילדותו בצפון איטליה, והקשר שלו עם בעלי חיים תמיד היה עמוק, אינטואיטיבי ואמפתי[2].

בטורניר שנערך בברגמו, איטליה בפברואר זכה בתואר הצ'לנג'ר הראשון שלו, לאחר ניצחון על רובטרו מרקורה מאיטליה בשתי מערכות (6–3, 6–1).

באליפות איטליה הפתוחה שנערכה ברומא במאי הפסיד בסיבוב השני לסטפנוס ציציפס מיוון (מדורג 8) ב-2 מערכות (3–6, 2–6) לאחר שניצח בסיבוב הראשון את סטיב ג'ונסטון מארצות הברית ב-3 מערכות (1–6, 6–1, 7–5). היה זה הניצחון הראשון שלו במאסטרס 1000 של סבב ה-ATP.

באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה באוגוסט הוא הפסיד בסיבוב הראשון לסטאן ואוורינקה משווייץ (מדורג 23) ב-4 מערכות (3–6, 6–7(4–7), 6–4, 3–6).

באליפות אוסטרליה הפתוחה ניצח לראשונה בסיבוב הראשון, את מקס פרסל מאוסטרליה. בטורניר רוטרדם הצטרף לסיבוב השני לאחר פרישה של שחקן וניצח את דויד גופן מבלגיה (10 בעולם) ב-2 מערכות (7–6(9–7), 7–5), ובכך ניצח לראשונה שחקן מדורג בעשירייה הראשונה. בסיבוב השלישי הוא הפסיד לפבלו קרניו בוסטה מספרד ב-3 מערכות (5–7, 6–3, 6–7(6–8)).

באליפות צרפת שנערכה באוקטובר הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לאלוף רפאל נדאל מספרד (2 בעולם) ב-3 מערכות (6–7(4–7), 4–6, 1–6), שאף זכה בטורניר בפעם ה-13 ולא הפסיד מערכה בטורניר זה. בסיבוב הראשון הוא ניצח את דויד גופן (מדורג 11) ב-3 מערכות (7–5, 6–0, 6–3) ובסיבוב הרביעי הוא ניצח את אלכסנדר זברב מגרמניה (מדורג 6) ב-4 מערכות (6–3, 6–3, 4–6, 6–3) ובכך היה לשחקן הראשון מאז רפאל נדאל שהעפיל לרבע גמר ברולאן גארוס בגיל 19 בהופעתו הראשונה בטורניר[3].

באליפות אוסטרליה הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הראשון לדניס שפובלוב מקנדה (מדורג 11) ב-5 מערכות (6–3, 3–6, 2–6, 6–4, 4–6).

באליפות מיאמי הפתוחה הוא הפסיד במשחק הגמר להוברט הורקץ' מפולין (מדורג 26) ב-2 מערכות (6–7(4–7), 4–6). בסיבוב השלישי הוא ניצח את קארן חצ'אנוב (מדורג 14) ב-3 מערכות (4–6, 7–6(7–2), 6–4) ובשלב חצי הגמר הוא ניצח את רוברטו באוטיסטה אגוט מספרד (מדורג 7) ב-3 מערכות (5–7, 6–4, 6–4).

באליפות צרפת הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הרביעי לאלוף רפאל נדאל מספרד (מדורג 3) ב-3 מערכות (5–7, 3–6, 0–6).

באליפות וימבלדון הוא הפסיד בסיבוב הראשון למרטון פוצ'וביץ' מהונגריה ב-4 מערכות (7–5, 3–6, 5–7, 3–6).

באליפות ארצות הברית הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הרביעי לאלכסנדר זברב מגרמניה (מדורג 4) ב-3 מערכות (4–6, 4–6, 6–7(7–9)). בסיבוב השלישי הוא ניצח את גאל מונפיס מצרפת (מדורג 17) ב-5 מערכות (7–6(7–1), 6–2, 4–6, 4–6, 6–4).

באליפות אוסטרליה הפתוחה הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לסטפנוס ציציפס (4 בעולם) ב-3 מערכות (3–6, 4–6, 2–6), בסיבוב הרביעי הוא ניצח את אלכס דה מינור מאוסטרליה ב-3 מערכות (7–6(7–3), 6–3, 6–4).

באליפות וימבלדון הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לאלוף נובאק ג'וקוביץ' (1 בעולם) ב-5 מערכות (7–5 6–2 3–6, 2–6, 2–6), לאחר שניצח את 2 המערכות הראשונות. בסופו של דבר זכה ג'וקוביץ' באליפות, בפעם הרביעית ברציפות. בסיבוב הראשון הוא ניצח את סטאן ואוורינקה משווייץ (כרטיס חופשי) ב-4 מערכות (7–5, 4–6, 6–3, 6–2), בסיבוב השלישי הוא ניצח את ג'ון איזנר מארצות הברית (מדורג 20) ב-3 מערכות (6–4, 7–6(7–4), 6–3) ובסיבוב הרביעי הוא ניצח את קרלוס אלקרס מספרד (מדורג 5) ב-4 מערכות (6–1, 6–4, 6–7(8–10), 6–3).

בארצות הברית הפתוחה הוא הפסיד בשלב רבע הגמר לקרלוס אלקרס (מדורג 3) בחמש מערכות (3–6, 7–6(9–7), 7–6(7–0), 5–7, 3–6). בסופו של דבר זכה אלקרס באליפות.

באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2023 הפסיד בסיבוב הרביעי לסטפנוס ציציפס מיוון (4 בעולם) בחמש מערכות (4–6, 4–6, 6–3, 6–4, 3–6).

בטורניר רוטרדאם שנערך בפברואר הוא הפסיד במשחק הגמר לדנייל מדבדב מרוסיה ב-3 מערכות (7–5, 2–6, 2–6). בסיבוב השני הוא ניצח את סטפנוס ציציפס (מדורג 1) ב-2 מערכות (6–4, 6–3) ובסיבוב השלישי ניצח את סטאן ואוורינקה משווייץ ב-2 מערכות (6–1, 6–3).

בטורניר אינדיאן וולס מאסטרס שנערך במרץ הוא הפסיד בשלב חצי הגמר לקרלוס אלקרס מספרד בשתי מערכות (6–7(4–7), 3–6). בשלב רבע הגמר הוא ניצח את טיילור פריץ מארצות הברית (מדורג 4) ב-3 מערכות (6–4, 4–6, 6–4). שבועיים לאחר מכן, באליפות מיאמי הפתוחה הוא הפסיד במשחק הגמר לדנייל מדבדב ב-2 מערכות (5–7, 3–6), לאחר שניצח בשלב חצי הגמר את קרלוס אלקרס ב-3 מערכות (6–7(4–7), 6–4, 6–2), שבועיים לאחר מכן, בטורניר מונטה קרלו מאסטרס הוא הגיע לשלב חצי הגמר והפסיד להולגר רונה מדנמרק ב-3 מערכות (6–1, 5–7, 5–7).

באליפות צרפת שנערכה ביוני הפסיד באופן מפציע בסיבוב השני לדניאל אלטמאייר מגרמניה (לא מדורג) ב-5 מערכות (7–6(7–0), 6–7(7–9), 6–1, 6–7(4–7), 5–7), במשחק שערך 5 שעות ו-26 דקות, המשחק החמישי הכי ארוך בהיסטוריה של הטורניר.

באליפות וימבלדון הגיע לשלב חצי הגמר, בפעם הראשונה בקריירה שלו והפסיד לנובאק ג'וקוביץ' מסרביה (2 בעולם) ב-3 מערכות (3–6, 4–6, 6–7(4–7)).

זכייה ראשונה בתחרות מאסטרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה בקריירה שלו הוא זכה בטורניר מאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, בקנדה מאסטרס שנערך באוגוסט לאחר ניצחון על אלכס די מינור מאוסטרליה ב-2 מערכות (6–4, 6–1).

באליפות ארצות הברית שנערכה בספטמבר הפסיד בסיבוב הרביעי לאלכסנדר זברב מגרמניה (מדורג 12) ב-5 מערכות במשחק שנמשך למעלה ל-4 שעות (4–6, 6–3, 2–6, 6–4, 3–6).

באליפות סין הפתוחה שנערכה בתחילת אוקטובר הוא זכה בתואר לאחר ניצחון בשלב חצי הגמר על קרלוס אלקרס ב-2 מערכות (7–6(7–4), 6–1) ובגמר ניצח לראשונה, לאחר שישה הפסדים, את דנייל מדבדב ב-2 מערכות (7–6(7–2), 7–6(7–2)) ועלה למקום חמישי בעולם.

מדורג חמישי בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וינה הפתוחה שנערכה בסוף אוקטובר הוא זכה בתואר לאחר ניצחון במשחק הגמר על דנייל מדבדב (מדורג 3) ב-3 מערכות (7–6(9–7), 4–6, 6–3). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את אנדריי רובליוב מרוסיה (מדורג 5) ב-2 מערכות (7–5, 7–6(7–5)).

בגמר ה-ATP שנערך בטורינו, איטליה בנובמבר הוא הפסיד במשחק הגמר לנובאק ג'וקוביץ' ב-2 מערכות (6–3, 6–3). את שלב הבתים הוא סיים במקום ראשון לאחר שלושה ניצחונות, על נובאק ג'וקוביץ', ב-3 מערכות (7–5, 6–7(5–7), 7–6(7–2)), על סטפנוס ציציפס ב-2 מערכות (6–4, 6–4) ועל הולגר רונה ב-3 מערכות (6–2, 5–7, 6–4). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את דנייל מדבדב ב-3 מערכות (6–3, 6–7(4–7), 6–1).

זכייה ראשונה בגראנד סלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בינואר 2024 הוא זכה לראשונה בקריירה שלו בתואר גראנד סלאם לאחר ניצחון במשחק הגמר על דנייל מדבדב (מדורג 3) ב-5 מערכות, לאחר פיגור בשתי מערכות (3–6, 3–6, 6–4, 6–4, 6–3). בשלב חצי הגמר הוא ניצח את אלוף השנתיים האחרונות נובאק ג'וקוביץ' (1 בעולם) ב-4 מערכות (6–1, 6–2, 6–7(6–8), 6–3). במהלך הטורניר הוא ניצח את חמשת יריביו הראשונים 3–0 במערכות ולא איבד אף מערכה עד למשחק עם ג'וקוביץ'.

זכייה בטורניר המאסטרס במיאמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר מיאמי מאסטרס באפריל ניצח 3:6, 1:6 את גריגור דימיטרוב וזכה בטורניר המאסטרס השני שלו בקריירה. בזכות ניצחון זה עלה למקום השני בעולם, והיה לאיטלקי הראשון בהיסטוריה שמגיע למקום הזה בדירוג העולמי[4].

זכייה בטורניר המאסטרס בסינסינטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר סינסינטי מאסטרס באוגוסט ניצח את פרנסס טיאפו 6-7, 2-6, וזכה בטורניר המאסטרס השני שלו בשנה זו, והשלישי בקריירה.

זכייה שנייה בגראנד סלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בספטמבר ניצח את טיילור פריץ 3-6, 4-6, 5-7, וזכה בפעם השנייה בטורניר גראנד סלאם.

זכייה בטורניר המאסטרס בשנגחאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר שאנגחאי מאסטרס באוקטובר ניצח את נובאק ג'וקוביץ' 6-7, 3-6, וזכה בטורניר המאסטרס השלישי שלו בשנה זו, והרביעי בקריירה.

בנובמבר זכה סינר לראשונה בטורניר גמר ה-ATP שנערך בטורינו, וניצח בגמר את טיילור פריץ 4-6, 4-6.

את שנת 2024 סיים כשהוא מדורג ראשון בעולם.

פרשת הסמים

במרץ 2024 נמצא יאניק סינר חיובי לחומר האסור Clostebol, כתוצאה משימוש בתרסיס עור רפואי שנמרח עליו בטעות. החקירה קבעה שמדובר בזיהום מקרי, אך הוא איבד את הניקוד מאינדיאן וולס. לאחר ערעור של WADA, סינר הושעה לשלושה חודשים (פברואר–מאי 2025), וחזר לשחק מיד לאחר מכן. הפרשה עוררה דיון על אכיפה שוויונית בספורט, אך לא פגעה במעמדו כטניסאי מספר 1 בעולם[5].

זכייה שלישית בגראנד סלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה שנערכה בינואר הוא זכה בתואר לאחר שניצח במשחק הגמר את אלכסנדר זברב ב-3 מערכות (3-6, 6-7, 3-6) וזכה בפעם השנייה ברציפות בטורניר זה.

באליפות צרפת שנערכה ביוני הוא הגיע למשחק הגמר והפסיד בו לקרלוס אלקרס ב-5 מערכות (6–4, 7–6(7–4), 4–6, 6–7(3–7), 6–7(2 –10)) וזאת למרות שהיו לו 3 נקודות הכרעה לזכייה בטורניר במערכה הרביעית.

זכייה רביעית בגראנד סלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וימבלדון שנערכה ביולי הוא זכה בתואר לאחר שניצח במשחק הגמר את קרלוס אלקרס ב-4 מערכות (4–6, 6–4, 6–4, 6–4) וזכה בפעם הראשונה בטורניר זה.

באליפות ארצות הברית הפתוחה הפסיד בגמר לקרלוס אלקרס ב-4 מערכות. היה זה גמר טורניר גראנד סלאם שלישי ברציפות ששוחק בין השניים.

זכייה בטורניר המאסטרס בפריז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר פריז מאסטרס בנובמבר ניצח את פליקס אוז'ה-אליאסים 4-6, 6-7, וזכה בטורניר מאסטרס בפעם החמישית בקריירה שלו.

בנובמבר זכה סינר בפעם השנייה ברציפות בטורניר גמר ה-ATP שנערך בטורינו, לאחר שניצח בגמר את קרלוס אלקרס 6-7, 5-7.

זכייה בטורניר המאסטרס באינדיאן ולס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר אליפות אינדיאן ולס הפתוחה במרץ ניצח את דנייל מדבדב 6-7, 6-7, וזכה בטורניר מאסטרס בפעם השישית בקריירה שלו.

זכייה בטורניר המאסטרס במיאמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר מיאמי מאסטרס במרץ ניצח את יירי להצ'קה 4-6, 4-6, וזכה בטורניר מאסטרס בפעם השביעית בקריירה שלו. זכייה זו היא השנייה של סינר בטורניר זה.

זכייה בטורניר המאסטרס במונטה קרלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר מונטה קרלו מאסטרס באפריל ניצח את קרלוס אלקרס 6-7, 3-6, וזכה בטורניר מאסטרס בפעם השמינית בקריירה שלו.

סינר הוא הטניסאי השני שזכה בשלושת טורנירי המאסטרס הראשונים של השנה, לאחר שנובאק ג'וקוביץ' עשה זאת ב-2015.

סגנון משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינר הוא שחקן מהיר והתקפי בעל חבטות עוצמתיות וסיבוביות הן בגב היד הן בכף היד. סינר מעדיף להתחרות על משטח קשיח[1].

היריבות עם קרלוס אלקרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היריבות בין אלקרס לסינר

סינר שיחק נגד הטניסאי הספרדי קרלוס אלקרס 17 פעמים במשחקים רשמיים, מתוכן ניצח 7 פעמים. (נכון ל-12 באפריל 2026)

בשנת 2025 הם נפגשו בשלושה משחקי גמר רצופים בטורנירי גראנד סלאם, לראשונה בהיסטוריה.

שניהם נחשבים לטניסאים הטובים ביותר מאז "שלושת הגדולים" (נובאק ג'וקוביץ', רפאל נדאל ורוג'ר פדרר)[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאניק סינר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשרת הטניסאים בעלי הדירוג הגבוה ביותר בהתאחדות הטניסאים המקצוענים נכון ל-16 בפברואר 2026
1. ספרדספרד קרלוס אלקרס

6. אוסטרליהאוסטרליה אלכס דה מינור

2. איטליהאיטליה יאניק סינר

7. קנדהקנדה פליקס אוז'ה-אליאסים

3. סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ'

8. ארצות הבריתארצות הברית טיילור פריץ

4. גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב

9. ארצות הבריתארצות הברית בן שלטון

5. איטליהאיטליה לורנצו מוזטי

10. קזחסטןקזחסטן אלכסנדר בובליק