יעקב אבידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יאני אבידוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב אבידוב
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יעקב (יאני) אבידוב (אוסטרובסקי) (1891 קרמנצ'וג, רוסיה - 1970 נהלל, ישראל). תושב נהלל. נשלח, בתקופת מלחמת העולם השנייה, על ידי המוסד לעלייה ב' לארצות ערב, לסייע בהעלאת יהודי מדינות ערב לארץ ישראל. המשיך בפועלו החשאי גם לאחר קום המדינה. בשנות החמישים פרש מהמוסד ועסק בהבאת חוטרי תמרים מארצות ערב לשיפור ענף התמרים בארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בטכניון בעיר ניקולייב (מדרום לקייב). היה פעיל בתנועת החלוץ ובמהלך ביקוריו בכפרי רוסיה פגש את נסיה קוקסו ונשא אותה לאישה. הזוג הצעיר עלה לארץ ב-1921 ונשלח למחניים עם קבוצת פועלים של פועלי ציון. מאוחר יותר הצטרפו לגדוד העבודה שליד מגדל והיו בין מקימי תל יוסף. עם הפילוג ב"גדוד" הצטרפו לקיבוץ עין חרוד שם נולדו ילדיהם דב, התאומים איתן ועזה, ודוד (דודיק). ב-1929 רכשו משק ועברו לנהלל. בנהלל הקימה המשפחה סליק גדול מתחת לרפת.

השרות במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 התגייס אבידוב למוסד לעליה ב' בראשות שאול אביגור (מאירוב)[1]. ארגון זה שם לו למטרה להעלות את יהודי מדינות ערב לארץ ישראל. הארגון פעל כבר משנות ה-30 ועד 1948.

אבידוב הוצב ב-1944 בסוריה כשמפקדו מטעם ההגנה היה נפתלי גולומב מתל עמל ועוזרו היה עקיבא פיינשטיין מראש פינה. בתקופה זו הוציא לפועל את "מבצע האֵלֶף" במסגרתו הועלו לארץ כ-1350 ילדים מיהודי סוריה. לאחר עלייתם, פוזרו רוב הילדים בקיבוצים ובמושבים.

ב-1946 הוצב לשירות ביוון שם עסק בארגון ושילוח ספינות מעפילים (כמו "חביבה רייק", "הנרייטה סולד", "כנסת ישראל" ועוד).

ב-1947 הגיע אבידוב לאלג'יר והחל לארגן את העלאת יהודי צפון אפריקה לארץ. היה מעורב בשילוח אוניות המעפילים "יהודה הלוי" ו"שיבת ציון". שליחות זו נקטעה עקב מות בנו איתן (ראו פרטים בהמשך).

ב-1949 נסע אבידוב למרוקו כדי לסייע בארגון מבצע יכין להעלאת צעירי יהדות מרוקו.

את תקופת שירותו תיאר אבידוב בספרו "נתיבים נעלמים".

מבצע הבאת חוטרי עצי תמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנהגת היישוב בארץ רצו לשפר ולהרחיב את ענף גידול התמרים בארץ, ולשם כך נשלחו שליחי היישוב להביא חוטרי תמרים ממדינות ערב השכנות. מכיוון שלא התקיימו יחסי שלום עם אותן מדינות, נעשתה הבאת החוטרים בצורה בלתי לגאלית.

ב-1924 הביא יוסף וייץ ממחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית חוטרים ממצרים. החל מ-1933 הוביל את הנושא בן-ציון ישראלי שנסע למצרים, לעיראק, לכורדיסטן ולאיראן. ב-1953 הצטרף אליו יאני אבידוב על מנת להביא חוטרים מפרס ופקיסטן. ב-1954, לאחר מותו של בן-ציון ישראלי באסון מעגן המשיך אבידוב את המפעל. החוטרים שהובאו היוו את הבסיס לענף גידול התמרים בעמק בית שאן, עמק הירדן והערבה. תקופה זו מתוארת בסיפרו "עלילות עיראק".

נסיה נפטרה ב-1967 ויעקב נפטר בתל אביב ב-1970. שניהם נקברו בבית הקברות של נהלל. ב-2004 הפך הנכד, עופר אבידוב, את הסליק שברפת לאתר תיירות שכולל אוסף תמונות מחיי סבו.

איתן אבידוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב אבידוב נסיה אבידוב
יעקב ונסיה אבידוב

איתן אבידוב, כמו אביו יעקב, עסק בהעלאת יהודים ארצה. ב-1947 נשלח למחנה ויזנהוף ליד אינסברוק שבאוסטריה (מחנה של תנועת הבריחה) כדי לסייע בהעברת היהודים בשבילי האלפים לאיטליה. באותה תקופה היה ארגון הבריחה מסוכסך עם ארגון האצ"ל על השליטה במסלולי הבריחה ובתאריך 30 באוקטובר 1947 ניסו אנשי האצ"ל להשתלט על המחנה ואיתן שניסה להתנגד נהרג מפליטת כדור אקדח[2]. הובא לקבורה בנהלל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במסגרת תפקידו ניתן לאבידוב הכינוי "נסין"
  2. ^ איתן אבידוב באתר יזכור - משרד הביטחון