יאנר דג
 | |
| מדינה |
אזרבייג'ן  |
|---|---|
| מיקום |
אזור אבשרון |
| קואורדינטות | 40°30′06″N 49°53′28″E / 40.501758°N 49.891225°E |
|
(למפת באקו רגילה)   יאנר דג | |
  | |
יאנר דג (באזרית: Yanar Dağ, "ההר הבוער") הוא אתר גז טבעי שבו אש בוערת ללא הפסק. האתר נמצא לרגלי הים הכספי ובקרבת באקו בירת אזרבייג'ן (הנקראת גם "ארץ האש"). הלהבות בוקעות מהאדמה לגובה של 3 מטרים מבקעים וחריצים בתחתית ההר.
שלא כמו בהרי געש בוציים, להבות יאנר דג בוערות בקביעות יחסית שכן מוזרם אליהן גז באופן רציף מתחת לפני השטח. טוענים שהאש במקום הוצתה על ידי רועה צאן בשנות החמישים, וכך במקרה התגלה מאגר הגז. מהאתר לא נפלטים נוזלים או בוץ לעומת אתרי גז ואתרים חמים אחרים בקרבתו[1].
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להבות יאנר דג אינן מפסיקות לבעור לעולם. מסביב למדורת אש זו ניתן להריח את הגז הנידף מן הארץ. הלהבות בוקעות מחריצים באבן החול ומגיעות לגובה של 3 עד 10 מטרים. חומר הבעירה של האש הנצחית באתר הוא גז טבעי שעולה מעלה ובוקע מן האדמה.
גם את הנחלים הזורמים בקרבת יאנר דג ניתן להצית. באזרית הם נקראים "יאנר בולק" (מעיינות בוערים). קיימים מספר נחלים כאלה באזור יאנר דג והמקומיים רוחצים בהם.
אלכנסנדר דיומא, באחד ממסעותיו לאזור, תיאר אש דומה שראה במקדשי האש של דת זרתוסטרא. ישנו קומץ קטן של "הרי אש" בעולם ורובם נמצאים באזרבייג'ן. המדינה עשירה במאגרים של גז טבעי באדמה, וישנים אתרים בשטחה בהם אש בוערת עוד מהעת העתיקה. גם מרקו פולו שביקר באזור בזמנו תיעד אש בוערת ללא הפסקה בשטח המדינה[2].
הסבר התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם שהוצע כהסבר לתופעת יאנר דג הוא מאגר בלתי נדלה של פחמימנים באדמה. חוץ מיאנר דג, קיים אתר נוסף של אש נצחית באזרבייג'ן שנקרא "מקדש האש" והוא נמצא בקווקז הגדול. באזרית שם המקדש הוא "אטשגס" ומשמעותו "מקדשי האש". הלהבות של מקדש האש כבו בעבר, וכיום בתור אטרקציה תיירותית מדליקים אותם בעזרת גז לא טבעי. לעומתם, להבות יאנר דג מעולם לא כבו והגז המלבה אותן הוא אך ורק גז טבעי.
