יאפטוס (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאפטוס
Iapetus as seen by the Cassini probe - 20071008.jpg
גילוי
מגלה: ג'ובאני קאסיני
תאריך גילוי: 25 באוקטובר 1671
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 3,560,820 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0286125
זמן הקפה: 79.3215 ימים
נטיית מסלול: 15.47°
ירח של: שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 1460 ק"מ
שטח הפנים: 6,700,000 קמ"ר
מסה: ‎1.805635±0.000375×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת: 1.08 גרם/סמ"ק
כוח משיכה: 0.223 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי: 79.3215 ימים
נטיית ציר הסיבוב:
אלבדו: 0.6
לחץ אטמוספירי: 0
רכס ההרים בקו המשווה

יאפטוס (אנגלית: Iapetus) הוא אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי. יאפטוס הוא הירח השלישי בגודלו במערכת ירחי שבתאי. הירח התגלה על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני בשנת 1671.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו 1,460 ק"מ (לשם השוואה - קוטרו של הירח שלנו, הוא כ-3,474 ק"מ). מרחקו משבתאי כ-3,561,300 קילומטרים.

פני השטח של יאפטוס מתייחדים בתופעה יוצאת דופן: חציים האחד בהיר מאוד ואילו חציים השני כהה מאד. קיימות שתי השערות המנסות להעלות הסברים אפשריים לתופעה זו. האחת מנסה להסביר את התופעה באמצעות ירח אחר של שבתאי – פבה. פבה עשוי מחומר כהה. ייתכן שגופים קטנים מן החלל פגעו בפבה ופגיעתם גרמה להתזת חומר ממנו החוצה, לחלל. חומר זה הגיע לירח יאפטוס, הצטבר עליו בהדרגה והאזורים שכוסו בו הפכו לכהים. כך נוצר החלק הכהה של יאפטוס. השערה אחרת טוענת שהתפרצויות של חומר כהה מתוך פנים הירח יאפטוס עצמו הן שגרמו לכך. ההתפרצויות גרמו להתזת חומר כהה על-פני הירח ולהפיכתם של האזורים עליהם נחת החומר, לכהים.

ליאפטוס רכס הרים בקו המשווה. רכס זה נמשך לאורך כ-1,300 ק"מ, רוחבו כ-20 ק"מ, והגובה הממוצע הוא כ-13 ק"מ. הפסגות הגבוהות של רכס זה מתנשאות לגובה של יותר מ-20 ק"מ, מה שמציב אותם ברשימת ההרים הגבוהים ביותר במערכת השמש. הרכס אינו רציף וכולל גם פסגות מבודדות. הרכס התגלה ע"י החללית קאסיני בשנת 2004. לאורך הרכס ניתן למצוא מכתשי פגיעה רבים מה שמעיד על כך שהרכס אינו צעיר.

תיאוריה אחת למקורם של הרים אלו היא שבצעירותו, יאפטוס סבב מהר יותר סביב עצמו. מהירות הסיבוב, יחד עם הקפתו את שבתאי, נתנה לכדור צורה פחוסה שהגדילה את שטחו. מאוחר יותר הואטה מהירות הסיבוב של הכדור ופני השטח שלו קפאו. כתוצאה מכך פני השטח של הירח הקר קטנו והחומר העודף נערם באזור קו המשווה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאפטוס קרוי על שמו של הטיטאן יאפטוס מן המיתולוגיה היוונית. בטרם קיבל את שמו נקרא "שבתאי 8".

קאסיני קרא ל-4 הירחים שגילה (טתיס, דיוני, ריאה ויאפטוס) "הכוכבים של לואי" כאות כבוד למלך לואי ה-14.

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול יאפטוס סביב שבתאי הוא בלתי-רגיל. אף-על-פי שהוא אחד מירחי שבתאי הגדולים הוא רחוק משבתאי. מסלולו הוא המשופע ביותר מבין הירחים הטבעיים של שבתאי. רק בירחיו הלא-טבעיים של שבתאי (שנלכדו בכוח משיכתו מאוחר יותר) יש שיפועי מסלול חדים יותר, כדוגמה פובה (הסיבה לכך אינה ידועה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאפטוס בוויקישיתוף