יאקוב ואן אייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יאקוב ואן אייק (~1590 - 1657) היה מוזיקאי הולנדי. הוא היה אחד המוזיקאים הידועים ביותר בארצות השפלה במאה ה-17 כנגן פעמוני כנסייה, מומחה בבניית פעמונים וכוונם, נגן עוגב, וירטואוז בחלילית ומלחין.

ואן אייק נולד עיוור והיה בן למשפחת אצולה שהתגוררה בעיר הקטנה הסדן (Heusden). בשנת 1625 עזב את עירו ונתמנה לנגן קאריון במגדל הפעמונים של קתדרלת אוטרכט. רנה דקארט, איזק בקמן ומדענים אחרים שבחו את הידע שלו באקוסטיקה, בניית וכוון פעמונים. במהרה החלו נגני פעמונים להגיע לאוטרכט כדי ללמוד אצלו.

ואן אייק הלחין את הספר Der Fluyten Lust-hof (גן התענוגות של החליל). מהדורות לספר זה הופיעו בדפוס בשנים 1644, 1646, 1649, 1654 ו-1656. ספר זה הינו אוסף מקיף ביותר של קטעי סולו לחלילית סופרן. היצירות מגוונות וכוללות יצירות חופשיות, שירי עם, נעימות ריקודים, יצירות כנסייתיות, פרקי תהילים ושירים מתקופתו. ברוב המקרים מופיעות המנגינות עם ואריציות שהולכות ונעשות מהירות ווירטואוזיות. היצירות החופשיות כוללות פנטסיות ופרלודים בעלי אופי אלתורי בדומה לטוקטות לכלי מקלדת מהתקופה. שירי העם הנכללים בספר הם ממקורות שונים: הולנדיים, אנגליים, צרפתיים ואיטלקיים. בספר נכללות גם וריאציות על שירים אמנותיים ידועים מתקופתו, כמו למשל מאת ג'ון דאולנד האנגלי, ג'וליו קצ'יני וג'ובאני ג'אקומו גסטולדי האיטלקים, וכן יצירות תאוריות-תוכניתיות כמו "הזמיר האנגלי", יצירה המחקה את ציוצי הזמיר. היצירות הכנסייתיות כוללות וריאציות על מזמורים גרגוריאניים, כוראלים פרוטסטנטיים ושירים כנסייתיים צרפתיים. בספר ישנם ריקודים מהתקופה, כגון פאוואן, גליארד, וולטה, פאסאמצו, אלמנד וקוראנט, לעתים קרובות בלוויית וריאציות. היצירות שבספר חביבות על חליליתנים רבים בשל החן והווירטואוזיות שלהן, והן מבוצעות בימינו לעתים מזומנות, בקונצרטים ובהקלטות.